געגועים

[ארבל מהכרמל]

געגועים

מול עיני גלים ושחפים, בדמיוני אהבה מגשים. האין זאת דמותך התמירה והיפה אשר מבין הגלים עולה וצפה? רואה אני דמות אישה מהממת ובנגוהות השמש על הים,נראית מפזזת, רואה אותה אלי רומזת, שומע אותה כאילו מבקשת. ימים רבים הייתה פנטזיה עבורי עד שהסכימה לממש עימי. מכיר את חיטובי גופה, כל קימור וסימן מלידתה. רק המחשבה כבר מסעירה וההגשמה מעל לכל בינה. כל נסיון להיזכר והגוף רוטט, כל נסיון לדמיין וכל איבר מתרגש. ועכשיו את רחוקה אלפי מילין, אין משיחין ואין נפגשים. הערגה והגעגועים מייסרים, את הנשמה הם הורסים. עוד ימים עד אשוב ואתקרב אך המרחק לא יתבטל,רק יתקצר. שנואך מבקש ממני להרחיקך ואנו,לעזאזל,מתי ניפגש???

 

[אורמור]

כמה יפה...

כמה עוצמות מובעות בשיר היפה הזה..

 

[ב א ר י]

ארבל ...

זה בחלט יפיפה. מלא רגשות ותשוקה רבה.