געגועים
שלום לכולכם, אני כאן עוקבת בשקט אחרי הפורום. הגענו לקנדה לפני 3 חודשים, בעלי כבר עובד והילדים מסודרים בבתי ספר. בית חמוד עם גינה קטנה בתורנהיל. הכל בסדר והם מרוצים. חוץ ממני. אני מתגעגעת כל הזמן לארץ, לבית שלנו בזכרון המקסימה, למשפחה, לחברים, לנופים... זה תלוי מעלי כמו עננה אפורה וגורם לי להיות עצובה. במיוחד בחגים זה הורס אותי. עד מתי? ולמה בעצם? מה כל כך ורוד ואטרקטיבי בישראל? הרי כלום לא השתנה שם מאז שעזבנו לפני 3 חודשים? מלבד גזירות כלכליות חדשות וחמסינים. אני מרגישה מועקה, כמו בתהליך של אובדן של משהוא יקר לי. אורית
שלום לכולכם, אני כאן עוקבת בשקט אחרי הפורום. הגענו לקנדה לפני 3 חודשים, בעלי כבר עובד והילדים מסודרים בבתי ספר. בית חמוד עם גינה קטנה בתורנהיל. הכל בסדר והם מרוצים. חוץ ממני. אני מתגעגעת כל הזמן לארץ, לבית שלנו בזכרון המקסימה, למשפחה, לחברים, לנופים... זה תלוי מעלי כמו עננה אפורה וגורם לי להיות עצובה. במיוחד בחגים זה הורס אותי. עד מתי? ולמה בעצם? מה כל כך ורוד ואטרקטיבי בישראל? הרי כלום לא השתנה שם מאז שעזבנו לפני 3 חודשים? מלבד גזירות כלכליות חדשות וחמסינים. אני מרגישה מועקה, כמו בתהליך של אובדן של משהוא יקר לי. אורית