געגועים
אנחנו גרים בחו"ל מזה כשבעה חודשים. בתי בת החמש קשורה מאוד למשפחה בארץ ובמיוחד לסבתא שלה (חמותי). היא ילדה מופנמת, לא מאוד משתפת במה שעובר עליה. בשבועות האחרונים היא עצובה מהרגיל, אני מנסה לדובב אותה (בין היתר בשימוש בהאזנה פעילה בכל מיני סיטואציות שמתאימות לכך) וזה לא ממש הולך. מדי פעם יש לה אמירות מהן אפשר להבין עד כמה היא מתגעגעת. היא עונה בחיוב לשאלה האם היא מתגעגעת, אבל לא משתפת מעבר לזה. בשבוע הבא יש חופשת אמצע סמסטר בבית הספר ויש לי אפשרות לקחת אותה לארץ לארבעה-חמישה ימים. ההתלבטות שלי נובעת מהעובדה, שאני לא יודעת אם זה יעשה לה טוב או לא. האם קצת "זמן סבתא" יאושש אותה עד חופשת הפסח, שאז אני מניחה שנפגש שוב, או שזה רק יקשה עליה. כמובן שאם נהיה בארץ היא תפגוש גם את חברות שלה, איתן היא שומרת על קשר מכתבים (באמצעות האמהות כמובן). יש לה חברות כאן, היא השתלטה על השפה יפה, אבל מאוד מתגעגעת גם לחברות בארץ. אשמח לשמוע דעות.
אנחנו גרים בחו"ל מזה כשבעה חודשים. בתי בת החמש קשורה מאוד למשפחה בארץ ובמיוחד לסבתא שלה (חמותי). היא ילדה מופנמת, לא מאוד משתפת במה שעובר עליה. בשבועות האחרונים היא עצובה מהרגיל, אני מנסה לדובב אותה (בין היתר בשימוש בהאזנה פעילה בכל מיני סיטואציות שמתאימות לכך) וזה לא ממש הולך. מדי פעם יש לה אמירות מהן אפשר להבין עד כמה היא מתגעגעת. היא עונה בחיוב לשאלה האם היא מתגעגעת, אבל לא משתפת מעבר לזה. בשבוע הבא יש חופשת אמצע סמסטר בבית הספר ויש לי אפשרות לקחת אותה לארץ לארבעה-חמישה ימים. ההתלבטות שלי נובעת מהעובדה, שאני לא יודעת אם זה יעשה לה טוב או לא. האם קצת "זמן סבתא" יאושש אותה עד חופשת הפסח, שאז אני מניחה שנפגש שוב, או שזה רק יקשה עליה. כמובן שאם נהיה בארץ היא תפגוש גם את חברות שלה, איתן היא שומרת על קשר מכתבים (באמצעות האמהות כמובן). יש לה חברות כאן, היא השתלטה על השפה יפה, אבל מאוד מתגעגעת גם לחברות בארץ. אשמח לשמוע דעות.
