געגועים למשפחה
שלום לכם.. רציתי לשמוע קצת ממכם, איך אתם מתמודדים עם הגעגועים למשפחה ? אני חדשה פה,בת 25, עברתי דירה לפני פחות מחודש, הדירה היא במרחק של עשרים דקות בערך מההורים ומהמשפחה, ועשר דקות מהעבודה שבה אני עובדת. הסיבה שעברתי דירה זה כי הרגשתי צורך לעבור שלב בחיים ולהתרחק קצת ולמצוא פינה פרטית..ובעיקר כדי להתקרב לעבודה ולהמנע מכל הפקקים הנוראיים מהבית לעבודה.. הקושי הגדול שאני נתקלת בו ומנסה להתמודד איתו, זה החוסר הזה בנוכחות של המשפחה שלי, של ההורים, של הקירבה לכל האנשים החשובים בחיי..אומנם זה רק עשרים דקות נסיעה, אבל לא יתכן שאעבור דירה ואסע כל הזמן לישון בבית ההורים רק בגלל שאני רוצה את הנוכחות שלהם לידי.. .אני מאוד מאוד מאוד קשורה למשפחה שלי ולהורים שלי, אני מרגישה די בודדה, לא מצליחה לקבל תחושת השלמה, למרות שאני גרה בדירה מקסימה שממש מעוצבת כלבבי וממש נותנת תחושה של בית, אבל לפעמים אני חושבת האם עשיתי טעות כשעזבתי, כי המחסור הזה, מקשה עלי ומצליח להעיק מאוד ולהעמיד לבטים לגבי ההחלטה הזו שעשיתי, אולי היא הייתה מוקדמת, אולי עדיף שהייתה ממתינה לסטטוס אחר בחיי, אולי לגור עם בנזוג. לפעמים חסר לי להגיע לבית רועש, שיש בו את הזקנים שלי שנותנים בו קצת חום ושהכל נוח , זמין ומוכן עבורי.. ממש מקווה שהתחושות האלו יעברו כי זה נורא נורא מעיק עלי ואני מפחדת שלא אצליח כל-כך להשלים עם זה וארגיש שהפיתרון הוא לחזור לבית הורי, אחריש עשיתי את הצעד הזה וקניתי את כל הריהוט החדש... אשמח לשמוע אתכם ...
שלום לכם.. רציתי לשמוע קצת ממכם, איך אתם מתמודדים עם הגעגועים למשפחה ? אני חדשה פה,בת 25, עברתי דירה לפני פחות מחודש, הדירה היא במרחק של עשרים דקות בערך מההורים ומהמשפחה, ועשר דקות מהעבודה שבה אני עובדת. הסיבה שעברתי דירה זה כי הרגשתי צורך לעבור שלב בחיים ולהתרחק קצת ולמצוא פינה פרטית..ובעיקר כדי להתקרב לעבודה ולהמנע מכל הפקקים הנוראיים מהבית לעבודה.. הקושי הגדול שאני נתקלת בו ומנסה להתמודד איתו, זה החוסר הזה בנוכחות של המשפחה שלי, של ההורים, של הקירבה לכל האנשים החשובים בחיי..אומנם זה רק עשרים דקות נסיעה, אבל לא יתכן שאעבור דירה ואסע כל הזמן לישון בבית ההורים רק בגלל שאני רוצה את הנוכחות שלהם לידי.. .אני מאוד מאוד מאוד קשורה למשפחה שלי ולהורים שלי, אני מרגישה די בודדה, לא מצליחה לקבל תחושת השלמה, למרות שאני גרה בדירה מקסימה שממש מעוצבת כלבבי וממש נותנת תחושה של בית, אבל לפעמים אני חושבת האם עשיתי טעות כשעזבתי, כי המחסור הזה, מקשה עלי ומצליח להעיק מאוד ולהעמיד לבטים לגבי ההחלטה הזו שעשיתי, אולי היא הייתה מוקדמת, אולי עדיף שהייתה ממתינה לסטטוס אחר בחיי, אולי לגור עם בנזוג. לפעמים חסר לי להגיע לבית רועש, שיש בו את הזקנים שלי שנותנים בו קצת חום ושהכל נוח , זמין ומוכן עבורי.. ממש מקווה שהתחושות האלו יעברו כי זה נורא נורא מעיק עלי ואני מפחדת שלא אצליח כל-כך להשלים עם זה וארגיש שהפיתרון הוא לחזור לבית הורי, אחריש עשיתי את הצעד הזה וקניתי את כל הריהוט החדש... אשמח לשמוע אתכם ...