געגועים לאהרון

געגועים לאהרון

למי שלא יודע או לא זוכר... אהרון ניהל פה את הפורום הזה עד לפני 9 חודשים. הכאב התעמעם אבל הגעגועים חזקים ולא מרפים. געגועים לאיש מיוחד ומורה דגול, מורה ליוגה ומורה לחיים, שהקדיש את חייו ליוגה. איך תמיד היה דואג, שהגוף יהיה חם בזמן התרגול, ובחורף היה מפעיל תנורים, ושם עלינו שמיכות... ובקיץ לא הסכים להפעיל מזגן, ודאג שתמיד יהיה נוח, ושם שרפרפים למי שרצה, וכריות, וכל מה שהיה... והחורף הזה קר במיוחד, ואהרון לא פה להפעיל תנור, להתאים את התנוחה למתרגל, להגיד מילה טובה, לעשות יוגה תראפיה, לשחרר איזה כאב בגב, להטיף על הגדולה של היוגה, ולהגיד שהיא תרופה, ולשמור על החדר מכל משמר, שלא חלילה מישהו יכנס עם נעליים, או חלילה רחמלא לצלן ידבר דברי חול במקום הקודש.... לא היה לי וכנראה גם לא יהיה לי מורה כמוהו. אני מאושרת שזכיתי להכיר אותו ולתרגל אצלו. אהרון תמיד רצה שאנשים יעשו כמה שיותר יוגה, והיה שמח לדעת שהפורום ממשיך להיות פעיל גם בלעדיו...
 

למואל א

New member
כלום לא נמשך לנצח, גם לא אהבה בין אנשים

זה כמו שהוא נסע לארץ אחרת יותר מפותחת ונכון לעכשיו לא ניתן לפגוש אותו, הוא בטח במקום יותר טוב מכדור הסבל הזה אז טוב שזכית להכיר אותו ולהנות ממנו
 

beigl

New member
אכן כן. למרות שאף פעם לא פגשתי אותו

בכל אופן מאוד נהניתי מהדרכתו המסורה והאכפתית פה בפורום. עד היום אני מקפיד על כמה דגשים בתנוחות שהוא העביר כאן.
 
גם אני עוד מתגעגעת

כזכור גם אני תירגלתי אצלו בתקופות מסוימות והייתי אצלו בשיעור שבועיים לפני שנפטר. בהחלט אבידה גדולה גם בשבילי, כי תמיד הוא היה הכתובת בשבילי לענייני כאבי גב וכו'. גרתי אז בתל אביב ונסעתי עד פתח תקווה לשיעורים איתו, כי זה בהחלט היה שווה את זה. עם זאת הוא בטח גם כן היה שמח לראות שמצאתי בינתיים מקומות אחרים לתרגל בהם. ויכולה רק לקוות שהפורום אכן ימשיך להיות פעיל גם בלעדיו..
 
למעלה