גסטרו פאב 58
הגסטרו פאב (שום קשר לגסטרו שלנו
) הוא אחד מהמקומות האלה שדי נעלמים מהרדאר של הפורום, לטובה או לרעה, וכנראה שכתוצאה מכך גם מהראדר שלי.
הכל בכלל התחיל מתמונה שקפה 48 העלו לעמוד הפייסבוק שלהם, ובה נכתב שיש להם ספיישלים של קראק פאי עם פיסטוק ושל קי ליים פאי. בסופו של דבר, החלטנו שנוותר על קפה 48, ונלך לקצת נאצ'וס וטאקוס בטאקריה, ו-shironet3 ואני ונפגשנו שם.
בטאקריה היה מלא לגמרי, עם לא מעט אנשים שחיכו בחוץ, אז החלטנו לוותר ולהמשיך למקום אחר. נזכרתי שינשופית סיפרה לי די מזמן על הגסטרו פאב (עוד כשהתגוררה בתל אביב ולא התגעגענו אליה כל כך), והחלטנו לנסות ללכת לשם.
היה די מלא, אבל היו כמו שולחנות פנויים בפנים ובחוץ, ועוד כמה מקומות על הבר, שם התיישבנו.
הבחירות המוזיקליות שעשה התקליטן שעמד בצד הבר היו קצת מוזרות ואקלקטיות ביותר (דיסקו אייטיז, שירים בערבית, קצת ספרדית ומה לא בעצם?), אבל אנחנו בעיקר השתעשנו מכמה שהוא נהנה מהמוזיקה שבחר, וממש נכנס לאווירה שהוא יצר לעצמו.
התחלנו עם שני חצאים של בירת באס (32 ש"ח) והתלבטנו מה להזמין לאכול, מתוך תפריט שרובו נשמע טעים, אם כי מעט בנאלי.
הברמנית עזרה לנו עם הבחירה, ובסוף הזמנו בייגלה פינוקים ירושלמי עם מטבלים וזיתים (26 ש"ח) שהיה בייגלה ירושלמי גדול ודי מוצלח, עם קערית רסק עגבניות, קערית של טחינה גולמית טובה ומעט מרירה, קערית קטנה של זיתים ושקית נייר עם זעתר, שגילינו אותה קצת מאוחר מדי. לא מנת לחם זולה במיוחד, אבל מאוד מוצלחת ובהחלט גדולה מהרגיל. אחלה בייגלה שהרגיש די טרי וגם חומם מעט. ביקשנו גם תוספת מהטחינה הטובה וקיבלנו די מהר קערות גדולות של טחינה ורסק נוספים.
סלט עוף "בנגקוק סטייל" (38 ש"ח) (ביקשנו אותו ללא מלפפונים, והם הגיעו בקערה נפרדת בצד) היה ממש מעולה. פיסות עסיסית של עוף, אטריות שעועית דקות, המון כרוב ובצל ורוטב מעולה (רוטב קרמל חריף לפי המלצרית) שהיה רק מעט פיקנטי, אבל בכל זאת הפך את המנה למצוינת ממש. בהחלט הורגש בו קרמל, מעט פיש סוס, וקצת שום. מאוד אהבתי את הסלט, והיה כיף לטבול בו את הבייגלה. את המלפפונים, ששירונט לא היתה מוכנה לגעת בהם, טבלתי בטחינה של הבייגלה, עליה פיזרנו את הזעתר.
אחרי הפסקה קצרה, שבה שירונט הזמינה קוקטייל קמפרי מילאנו (40 ש"ח) שהכיל קמפרי, מיץ פסיפלורה ומיץ תפוזים (ובטח עוד דברים שאני לא זוכר. אולי ג'ין?) והיה משעשע לראות את שתי הברמניות מכינות אותו ומנסות ביחד להילחם בסינון מיץ הפסיפלורה מהגרעינים שלו. בסופו של דבר התקבל קוקטייל טוב ומריר, לטעמה של שירונט.
אני הזמנתי דיאט סבן אפ (די למסעדות שמגישות רק פפסי!) והצלחתי לשפוך חצי ממנו על הבר, כי ניסיתי למזוג אותו לכוס תוך כדי בהיה קלה בזוג ההיפסטרים המשעשע שישב מולנו על הבר.
הזמנו גם נקניקיית עגל בגריל עם תפו"א אפוי, כרוב מושחם וקרם פרש (42 ש"ח). הנקניקיה היתה טובה. עסיסית וטעימה, אבל למען האמת, הירקות המעולים שהיו מסביבה האפילו עליה לגמרי. הכרוב המושחם היה רך לגמרי, עם טעם מריר מעט מהחריכה. הוא היה ממכר ביותר ואפילו גרם לשירונט להכריז "לא אהבתי כרוב, עד היום". תפוח האדמה שהגיע עם לבנה במקום קרם פרש (הברמנית הודיעה לנו על כך כשהזמנו) ובצל ירוק היה פריך מבחוץ ורך מבפנים. היו שם גם עגבניה צלויה, בצל שלם צלוי ורך עם קצוות שרופים וכרובית צלויה וטובה.
המקום התחיל להתרוקן, התקליטן בחר שירים יותר ויותר מוזרים, זוג ההיפסטרים שמולנו פצח בשסן making out שלא היה מבייש אף פתיחה של סרט פורנו, כולל הורדות משקפיים, פתיחת כפתור אחד או שניים בחולצה של הגבר ובליעת פרצופים טוטאלית, הברמנית הודיעה לנו שהמטבח נסגר ואנחנו החלטנו לבחור קינוח אחד מתוך המבחר הדי מצומצם של שניים. מוס שוקולד (26 ש"ח) הגיע בכוס לא קטנה והיה טעים, אם כי מעט פשוט וחסר טוויסט. שולבו פה המון פירורים וחתיכות של עוגיות חמאה שהוסיפו מרקם קראנצ'י וכיפי ותמורת המחיר זה בהחלט היה קינוח מוצלח ולא יומרני.
נשארנו עוד קצת כדי לפטפט, זוג ההיפסטרים כנראה הבין שיש דברים שכדאי לעשות בבית ועזב בחטף ואנחנו הזמנו חשבון, לא לפני שהברמנית הזמינה אותנו ואת כל מי שנשאר לשבת לצ'ייסר יחד איתה.
החשבון יצא 248 ש"ח מוצדקים לגמרי בעיניי. סכום לא גבוה עבור בילוי כיפי, ואפילו משביע וטעים.
הברמניות היו מקסימות, האוכל היה טעים ולא יקר, ובסך הכל שמחתי למצוא עוד מקום להוסיף לרשימת המקומות הכיפיים שלי.
אם רק הבחירות המוזיקליות היו הגיוניות יותר, זה היה יכול להיות ערב מושלם
הגסטרו פאב (שום קשר לגסטרו שלנו
הכל בכלל התחיל מתמונה שקפה 48 העלו לעמוד הפייסבוק שלהם, ובה נכתב שיש להם ספיישלים של קראק פאי עם פיסטוק ושל קי ליים פאי. בסופו של דבר, החלטנו שנוותר על קפה 48, ונלך לקצת נאצ'וס וטאקוס בטאקריה, ו-shironet3 ואני ונפגשנו שם.
בטאקריה היה מלא לגמרי, עם לא מעט אנשים שחיכו בחוץ, אז החלטנו לוותר ולהמשיך למקום אחר. נזכרתי שינשופית סיפרה לי די מזמן על הגסטרו פאב (עוד כשהתגוררה בתל אביב ולא התגעגענו אליה כל כך), והחלטנו לנסות ללכת לשם.
היה די מלא, אבל היו כמו שולחנות פנויים בפנים ובחוץ, ועוד כמה מקומות על הבר, שם התיישבנו.
הבחירות המוזיקליות שעשה התקליטן שעמד בצד הבר היו קצת מוזרות ואקלקטיות ביותר (דיסקו אייטיז, שירים בערבית, קצת ספרדית ומה לא בעצם?), אבל אנחנו בעיקר השתעשנו מכמה שהוא נהנה מהמוזיקה שבחר, וממש נכנס לאווירה שהוא יצר לעצמו.
התחלנו עם שני חצאים של בירת באס (32 ש"ח) והתלבטנו מה להזמין לאכול, מתוך תפריט שרובו נשמע טעים, אם כי מעט בנאלי.
הברמנית עזרה לנו עם הבחירה, ובסוף הזמנו בייגלה פינוקים ירושלמי עם מטבלים וזיתים (26 ש"ח) שהיה בייגלה ירושלמי גדול ודי מוצלח, עם קערית רסק עגבניות, קערית של טחינה גולמית טובה ומעט מרירה, קערית קטנה של זיתים ושקית נייר עם זעתר, שגילינו אותה קצת מאוחר מדי. לא מנת לחם זולה במיוחד, אבל מאוד מוצלחת ובהחלט גדולה מהרגיל. אחלה בייגלה שהרגיש די טרי וגם חומם מעט. ביקשנו גם תוספת מהטחינה הטובה וקיבלנו די מהר קערות גדולות של טחינה ורסק נוספים.
סלט עוף "בנגקוק סטייל" (38 ש"ח) (ביקשנו אותו ללא מלפפונים, והם הגיעו בקערה נפרדת בצד) היה ממש מעולה. פיסות עסיסית של עוף, אטריות שעועית דקות, המון כרוב ובצל ורוטב מעולה (רוטב קרמל חריף לפי המלצרית) שהיה רק מעט פיקנטי, אבל בכל זאת הפך את המנה למצוינת ממש. בהחלט הורגש בו קרמל, מעט פיש סוס, וקצת שום. מאוד אהבתי את הסלט, והיה כיף לטבול בו את הבייגלה. את המלפפונים, ששירונט לא היתה מוכנה לגעת בהם, טבלתי בטחינה של הבייגלה, עליה פיזרנו את הזעתר.
אחרי הפסקה קצרה, שבה שירונט הזמינה קוקטייל קמפרי מילאנו (40 ש"ח) שהכיל קמפרי, מיץ פסיפלורה ומיץ תפוזים (ובטח עוד דברים שאני לא זוכר. אולי ג'ין?) והיה משעשע לראות את שתי הברמניות מכינות אותו ומנסות ביחד להילחם בסינון מיץ הפסיפלורה מהגרעינים שלו. בסופו של דבר התקבל קוקטייל טוב ומריר, לטעמה של שירונט.
אני הזמנתי דיאט סבן אפ (די למסעדות שמגישות רק פפסי!) והצלחתי לשפוך חצי ממנו על הבר, כי ניסיתי למזוג אותו לכוס תוך כדי בהיה קלה בזוג ההיפסטרים המשעשע שישב מולנו על הבר.
הזמנו גם נקניקיית עגל בגריל עם תפו"א אפוי, כרוב מושחם וקרם פרש (42 ש"ח). הנקניקיה היתה טובה. עסיסית וטעימה, אבל למען האמת, הירקות המעולים שהיו מסביבה האפילו עליה לגמרי. הכרוב המושחם היה רך לגמרי, עם טעם מריר מעט מהחריכה. הוא היה ממכר ביותר ואפילו גרם לשירונט להכריז "לא אהבתי כרוב, עד היום". תפוח האדמה שהגיע עם לבנה במקום קרם פרש (הברמנית הודיעה לנו על כך כשהזמנו) ובצל ירוק היה פריך מבחוץ ורך מבפנים. היו שם גם עגבניה צלויה, בצל שלם צלוי ורך עם קצוות שרופים וכרובית צלויה וטובה.
המקום התחיל להתרוקן, התקליטן בחר שירים יותר ויותר מוזרים, זוג ההיפסטרים שמולנו פצח בשסן making out שלא היה מבייש אף פתיחה של סרט פורנו, כולל הורדות משקפיים, פתיחת כפתור אחד או שניים בחולצה של הגבר ובליעת פרצופים טוטאלית, הברמנית הודיעה לנו שהמטבח נסגר ואנחנו החלטנו לבחור קינוח אחד מתוך המבחר הדי מצומצם של שניים. מוס שוקולד (26 ש"ח) הגיע בכוס לא קטנה והיה טעים, אם כי מעט פשוט וחסר טוויסט. שולבו פה המון פירורים וחתיכות של עוגיות חמאה שהוסיפו מרקם קראנצ'י וכיפי ותמורת המחיר זה בהחלט היה קינוח מוצלח ולא יומרני.
נשארנו עוד קצת כדי לפטפט, זוג ההיפסטרים כנראה הבין שיש דברים שכדאי לעשות בבית ועזב בחטף ואנחנו הזמנו חשבון, לא לפני שהברמנית הזמינה אותנו ואת כל מי שנשאר לשבת לצ'ייסר יחד איתה.
החשבון יצא 248 ש"ח מוצדקים לגמרי בעיניי. סכום לא גבוה עבור בילוי כיפי, ואפילו משביע וטעים.
הברמניות היו מקסימות, האוכל היה טעים ולא יקר, ובסך הכל שמחתי למצוא עוד מקום להוסיף לרשימת המקומות הכיפיים שלי.
אם רק הבחירות המוזיקליות היו הגיוניות יותר, זה היה יכול להיות ערב מושלם
