גננת שצועקת
בתי בת שנתיים, בגן ויצ'ו. תמיד נראה היה לי שהגננת הראשית תקיפה מדי. להבדיל מהסיעות שחמות ואוהבות, היא בדרך כלל מדברת בטון פיקודי ולא נעים (לאוזני). היא פיקודית גם אל הסייעות אבל נראה היה לי שהן מקבלות את זה ברוח טובה. גם העובדה שהבת שלי אוהבת אותה הרגיעה אותי. לאחרונה הייתי עדה לכמה מקרים שהיא ממש צעקה על ילדים. לדעתי אין שום סיבה לצעוק על ילד בן שנתיים אבל גם אם נניח שכן, הצעקות האלה היו ממש מוגזמות. ראיתי שהסיעות מנסות להרגיע אותה ולהציע דרכים אחרות לטיפול, אבל היא לא מתיחסת. ראיתי גם שהן מזמינות אחר כך אליהן את הילד הפגוע ומנחמות אותו.
לא מצא חן בעיני כל העניין, למרות שעל בתי היא לא צועקת (אני בטוחה בזה כי בתי מאוד לא רגילה לצעקות ואם היתה צועקת עליה היא היתה מסרבת להתקרב אליה אחר כך. גם נראה לי שהיא צועקת בעיקר על הבנים). מה לדעתכן כדאי לי לעשות? לדבר איתה על זה אין טעם. ניסיתי בזמנו לדבר איתה על משהו שהפריע לי בקשר לבתי וראיתי שהיא לא מחפשת להקשיב אלא רק להסביר לי למה תפיסתי את המצב לא נכונה ואיפה אני טועה. אני מרגישה לא נוח ללכת למנהלת. מדובר בהתרשמות כללית שלי מדרך הניהול של הגננת, זו ביקורת קשה שאני לא יודעת איך להעביר, ולמי. נדמה לי שהסיעות גם מתנגדות לדרכה, והייתי רוצה לחזק אותן בזה, אבל אני לא יודעת איך. אשמח לשמוע דעות ועצות.... תודה.
בתי בת שנתיים, בגן ויצ'ו. תמיד נראה היה לי שהגננת הראשית תקיפה מדי. להבדיל מהסיעות שחמות ואוהבות, היא בדרך כלל מדברת בטון פיקודי ולא נעים (לאוזני). היא פיקודית גם אל הסייעות אבל נראה היה לי שהן מקבלות את זה ברוח טובה. גם העובדה שהבת שלי אוהבת אותה הרגיעה אותי. לאחרונה הייתי עדה לכמה מקרים שהיא ממש צעקה על ילדים. לדעתי אין שום סיבה לצעוק על ילד בן שנתיים אבל גם אם נניח שכן, הצעקות האלה היו ממש מוגזמות. ראיתי שהסיעות מנסות להרגיע אותה ולהציע דרכים אחרות לטיפול, אבל היא לא מתיחסת. ראיתי גם שהן מזמינות אחר כך אליהן את הילד הפגוע ומנחמות אותו.
