גנוסטיקה ביצירות טולקין

[Feanor75]

גנוסטיקה ביצירות טולקין

שלום! מדובר באמונה שבעולם ישנו מאבק בין טוב לרע, בין אלוהי חושך לאלוהי אור. כת מדבר יהודה, שכתבה את המגילות הגנוזות המפורסמות, היתה כת גנוסטית יהודית. הד"ר משה קרוי שאישיותו שנויה במחלוקת הסתמך על מקורות אלה. מי שרוצה לדעת קצת יותר במה מדובר מוזמן לקרוא קטע מספר שלו שמעולם לא פורסם, קטע שפורסם לאחרונה- הקטע ארוך ומרתק כשלעצמו. קרוי מזכיר שם את טולקין כאחד ממעטים שיצירותיהם 'מקורן מהאור' כהגדרתו. רציתי לדעת מה חושבים חברי הפורום, ואיך זה משתלב עם אמונתם האישית. אם כבר היה פעם דיון בנושא זה אשמח לתזכורת. יום טוב לכם

 

[Y. Welis]

אני מכיר את המאמר - מרתק בהחלט

העלתי כאן בשנה שעברה סידרת הודעות בעניין השפעות קבליות על טולקין http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=441&msgid=79408885&archive=1|סלניק| שבזכותן הזדמן לי לחקור קצת את התחום. אני חושב כיום שההשפעה עליו לא היתה דווקא קבלית, אלא משהו מוקדם יותר - מקור שהשפיע על הקבלה: הניאו-פלאטוניזם, שהיווה גם מקור השראה חשוב לגנוסטיקנים. אני לא חושב שטולקין היה גנוסטיקן בעצמו (אם כי השפעות כאלה עליו בהחלט ראויות למחקר) וההתעניינות שלו בתורות האלה לא ידועה למעשה מתוך החומרים הקיימים, אבל אין ספק שההשפעות הדתיות ביצירתו לא היו קתוליות בלבד (כמו שחלק מהביוגרפים שלו היו רוצים שנחשוב), וכללו עוד אלמנטים ממגוון זרמים (ואולי גם תרבויות) ובהם כמה מהנצרות המוקדמת, שהושפעה מאוד מהניאו-פלאטוניזם וכן מהגנוסטיקה.

 

[Feanor75]

קראתי את המאמר שלך, מעניין.

את אותו מילטון עוד לא קראתי. לדעתי, הקבלה אולי השפיעה, אבל הגנוסטיקה מתאימה כמעט אחד לאחד, לכן גם קרוי הזכיר אותו בהקשר זה. קודם כל, בריאת העולם אצל טולקין מאוד דומה לתיאורים של קרוי- טוב אינסופי ממנו נולד הרע האינסופי והחל המאבק ביניהם. הדוגמא הכי בולטת היא אונגוליינט- יצור שניזון מהאור הטוב, אינו יודע שובע ומושמד רק בהתמודדות עם הריקנות של עצמו. כך בדיוק מתאר קרוי את בני החושך בעולם. חוץ מזה גם החלוקה הברורה בין טוב לרע, והדטרמיניזם. גולום שמנסה להשתנות בסופו של דבר חוזר לסורו. אין לי מספיק ידע בעניין אמונותיו האישיות של טולקין, הרושם שלי שהוא גנוסטיקן ברמה לא מבוטלת, אולי לגמרי. מהן ההשפעות הקתוליות על טולקין? הגנוסטיקה סותרת לחלוטין את הנצרות כמו שקרוי כותב על ההבדל בין ישו האמיתי לזה שמוכר מהנצרות. פה המקום לציין שאני בעצמי גנוסטי מאז ומתמיד, למרות שלא יודע מה באמת שולט ביקום, רוחניות או פיסיקה. נוטה לרוחניות.

 

[Y. Welis]

כדאי לפני כן להפריד בין תיאורו של קרוי את

הגנוסטיקה, לבין תיאורה המדוייק - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A1#.D7.94.D7.92.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.98.D7.99.D7.A7.D7.94_.D7.95.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA.D7.99.D7.94 כי עם כל הכבוד לקרוי, היו לו תיאוריות משל עצמו על העולם, ודרכים משלו לשלב ולפרש את המושגים השונים, באופן שלא תמיד תאם להגדרותיהם המוכרות לנו מספרי הלימוד. באשר לטולקין - אני לא יודע באיזו מידה הוא היה גנוסטיקן. לדעתי צריך גם להפריד בין אמונתו האישית (קתולית) לבין החוקיות הדתית שהוא הציג ביצירתו. אין הכרח שתהיה התאמה בין השתיים (יש אגב מכתב-וידוי מרתק שטולקין שלח לבנו הבכור שהיה כומר, ובו הוא מספר על חטאים שונים שהוא מצר עליהם, כך שמידת אדיקותו היא גם עניין לדיון). בנוסף, הגנוסטיקה שאבה הרבה מאוד מהניאו-פלאטוניזם (כדאי לך לקרוא על זה, בעיקר בהקדמתו של נתן שפיגל לתרגומו ליצירה המרכזית של הפילוסופיה הזו - 'האנאדות') ונראה לי סביר יותר שהיא המקור המשותף, יותר מאשר הקבלה או הגנוסיס, משום שהניאו פלאטוניזם השפיע עמוקות על אוגוסטינוס הקדוש, שהשפעות מיצירותיו נמצאו אצל טולקין, וכן על יצירתו של בואתיוס, Consolation of Philosophy, שידועה כמקור למחשבתו הפילוסופית של טולקין (כנראה בזכות תרגומה לאנגלית עתיקה שהוא הכיר). עוד על הניאו פלאטוניזם וטולקין - http://www.theonering.com/articles1-13678/NeoplatonismandJRRTolkien אגב זה, ציינתי בשנה שעברה שלא ידוע לי על מאמר בנושא, ומסתבר שפורסם אחד בגליון 2 של ה-Tolkien studies- Tolkien, King Alfred, and Boethius: Platonist Views of Evil in The Lord Of The Rings. נקוה שאיזו אוניב' בארץ תזמין העתקים מכתב העת הזה.

 

[Feanor75]

תגובה

חבל שקשה לקרוא חלק מההודעות פה, גם הפרסומת מסתירה קצת, לא יודע אם זה רק אצלי או כולם. קראתי על גנוסיטקה בויקיפדיה, אם לשם הקישור מכוון. אני לא חושב שקרוי חרג מזה, הוא רק חידד את המסר ודיבר עליו בחיים במודרניים. אני התחברתי יותר למה שקרוי כתב מאשר לקרוי עצמו. אין לי מושג מיהו באמת, אם היה גאון מטורף או נביא אמת. כמו שבוודאי קראת, היו גם קבוצות שפרשו את הגנוסטיקה בצורה הכי גרועה: אם רוב בני האדם הם בני חושך, אז מותר לפשוע בהם וכך עשו. הרבה דתות התחילו ברעיון חיובי שנוצל לרעה ע"י המתווכים בין המאמין לאלוהים. בכת מדבר יהודה לעומת זאת ויתרו המאמינים על כל רכושם וחיו בצניעות, וזה כבר מבחן לטוהר כוונותיהם. הפלאטוניזם, מהמעט שקראתי עליו היה הבסיס לגנוסטיקה ועדיין רחוק מהרעיון המרכזי. זה במזה"ת, אבל רעיונות דומים מאוד הופיעו במזרח הרחוק עוד לפני כן. תורות שהגיעו למסקנות דומות למרות שלא היה שום קשר גאוגרפי או אתני ביניהן. נראה לי שקרוי ניסה בספר שלו לנסח את התוצר הסופי של כל אלה. המאמר של ניאו פלטוניזם וטולקין הוא באנגלית, ייקח לי הרבה זמן לקרוא וממש להבין אותו. מה הוא אומר? המכתב של טולקין לבנו- מעניין. לא שמעתי עליו. באלו חטאים מדובר? איך זה שמכתבים אישיים מופצים ככה? אם טולקין היה גנוסטיקן בעצמו קשה לדעת אבל יצירותיו הן גנוסטיות מובהקות לאורך כל הדרך.

 

[Y. Welis]

המאמר מפרט את עיקרי הניאו-פלאטוניזם

שהם *מאוד בקצרה* אלה: 'האחד' - שמה של האלוהות העליונה שהיא הכל, והיא אינה ניתנת להכלה או הגדרה, והיא טוב מוחלט ואור מוחלט והמקור של כל הקיים. מתחתיה קיים האינטלקט, ומתחתיו הנשמות (שנחלקות לעליונות ותחתונות), ומתחתן עולם החומר (הטבע). אלה כמובן מושגים מופשטים מאוד שאינם זהים לאלה המוכרים לנו. בני אדם למשל הם סוג של נשמות תחתיות, שמהוות חיבור בין העולם החומרי לרוחני, והם יכולים להתעלות אם הם ישאפו להתקרב אל האור. בניאו-פלאטוניזם הנפש מוגדרת כלכודה בגוף כמו בכלא, ומשתחררת רק בסוף החיים. הנפש שואפת תמיד להיות נעלית וממנה בא היופי שיש בגוף; כשלעצמו הגוף חסר ערך והוא חומרי בלבד. הרוע הקיים ביקום נובע מנשמות שהתרחקו מאור האל, ואינן על כן מצייתות לו. המאמר משווה את הנשמות העליונות לואלאר, ומוצא רמזים ניאו-פלאטוניים בסיפור חזרתו לחיים של גאנדאלף (שחזר מלא אור, עדות לכך שהוא התקרב יותר לאל), כמו גם בהכוונה הגורלית שהדריכה את בילבו אל הטבעת (גאנדאלף מתאר 'התגוששות של כוחות'). הייתי מפנה גם לתרגום שלי שבמאמרי הפורום ל'אוסאנווה קנטה' - מאמר פילוסופי של טולקין על דרכי התיקשורת בין הואלאר ובכלל בין הברואים.

 

[Y. Welis]

ואגב התמונה הזו

שבמקורה לקוחה מספר מסוף המאה ה-19, תמיד נראתה לי כמקור השפעה על טולקין - כיפת הכוכבים כמו זו של וארדה; העץ שעומד במישור (אצלו כמובן שניים), השמש ברקע שכמו נוסעת מטה, והגלגלים והמסילות שמאחורי הכל - 'ולהבות-אשיו המתגלגלות על ציריהן' ב'איינולינדאלה'.

 

[Feanor75]

לא רואים את התמונה

לפי התיאור זאת התמונה היפה שמופיעה בראש הערך גנוסיס בויקיפדיה אני מניח. אין ספק מזכירה את הסילמריליון. מצורף קישור לכמה ציורים שלי, ישנים ובתוכנה פשוטה. הראשון ברוח הגנוסיס.

 

[Y. Welis]

ננסה שוב

 

[Feanor75]

כמובן

 

[Feanor75]

תודה על תקציר המאמר

הרבה תורות מתארות היררכיה כזאת כמו בתקציר שלך. גם זאת של ילדי חוק האחד (שאינם גנוסטיים) בספר 'הסודות האבודים של אטלנטיס' וגם קרוי. קרוי לקח מהתורות המזרחיות את ההיררכיה, עוד משהו כמו צ'אקרות וכמו כן הוא וגם ילדי חוק האחד קוראים לאלוהי החושך בשם 'בליעל'. ההשוואה לוולאר במקום, וגם עניין הקרבה אל האור. מה שיפה אצל קרוי זה השכלול הזה של 'רובוטים'- כך הוא מתאר את אותם בני אדם, שהם הרוב, שפעם היו בני אור אבל התרחקו מהאור והתפתו לחושך ע"י פיתויי העולם החומרי, הנשלט ע"י אלוהי החושך. חלק יותר חלק פחות. בעידן המודרני הכל הרבה יותר מסובך ומתוסבך. גבולות מטושטשים בין טוב לרע, בין חזק לחלש בין גבר לאישה. בעבר, וגם אצל טולקין הגבולות היו ברורים.

 

[Y. Welis]

אפשר לראות איך השפיעה התפישה של הנפש

שתוארה בניאו-פלאטוניזם על הגנוסטיקה: [ציטוט מהויקי] '...האפשרות היחידה שבה נשמות אלו יכולות לצאת מתוך כבלי העולם החומרי בהן הן מצויות, היא בכוח הידיעה הפנימית - כשמגיע האדם לידיעה שהוא אינו שייך לעולם זה, אלא לעולם נעלה יותר, ונשמתו נתגלגלה אליו שלא ברצונה, הוא ישתחרר מכבלי העולם הזה ויחזור לאל הנעלם, לשורש האילן [אחד מתיאורי האל] והמציאות כולה, שממנו נעקרה הנשמה שהשתלשלה בעל כורחה.' הגנוסטיקה רואה בעולם החומר דבר מושחת מיסודו, כי הוא נוצר ע"י האל הרע - '....האל הרע והדמוני דמיורגוס (שקרוי בשמות נוספים),....והוא שברא את העולם הגשמי בו אנו חיים, כאקט של מרידה באל העליון. מכאן שהעולם הזה הוא בעצם מעשה שטן. הדמיורגוס מתבטא כאלוהי הבשר והחומר, בניגוד לאל הטוב, אלוהי הרוח.' אצל טולקין העולם נהגה ע"י האל האחד, ו'מולא' ועוצב ע"י הואלאר, כך שהוא *טוב* במהותו, אלא שמלקור שיקע בו מכוחו וכך השחית אותו מהמסד לטפחות (משהו שהודגש בעיקר בסיל' המאוחר), ועל כן כל דבר חומרי בעולם נגוע ברשעתו ומחייב מאבק מתמיד בו. כמו אצל הגנוסטיקנים, גם אצל טולקין הנפש היא הדבר הטהור והגוף הוא האלמנט המושחת בהכרח, אבל הרעיון הזה מקורו בניאו-פלאטוניזם (ולפני כן אצל אפלטון, שאגב מזכיר גם גירסה של הדמיורגוס, כך ששוב השפעת הגנוסטיקה אינה הכרחית). השוני העיקרי מתבטא שאם אצל טולקין כדי להיגאל, על בני האדם להאבק בהשחתה הזו דרך אמונה באל (כי ניתן להיגאל ואף להתנקות מהשחתת מלקור, מאחר ואין רע מוחלט, אלא היעדר הטוב - רעיון שאני לא חושב שיש לו מקבילה גנוסטית), הרי שאצל הגנוסטיקנים עצם היותך גנוסטיקן מודע, *כבר* משחררת אותך מהגבלות החומר, כי הגאולה היא *אינדיבידואלית*, ולא מחייבת אמת מידה מוסרית - לפי צד אחד לפחות (לפי אסכולה אחרת הגנוסטיקנים נדרשו לפרוש לגמרי מעסקי העולם ולהיות לנזירים). כך שהרעיון הגנוסטי נהפך אצל טולקין על פיו, ולכן אני מסופק אם היתה לו השפעה אמיתית. דבר אחד בלגנדאריום שכן מזכיר מעט את מיתוס הבריאה הגנוסטי, הוא מעשה יצירת הגמדים ע"י הואלא אוולה: הם נוצרו כגלמים - חסרי רצון מלבד רצון יוצרם, ורק התערבות האל הפיחה בהם חיים. במיתוס הגנוסטי נאמר שהדמיורגוס יצר אדם ש'זחל כתולעת', עד שהחכמה העליונה התערבה והעניקה לו תכונות אנושיות.

 

[Feanor75]

מפתיע אם כן, עד לאן הגיע אפלטון

ובכל זאת ההבדל הוא מהותי. המלחמה הקוסמית בין טוב לרע ע"פ הגנוסטיקה, כעניין המרכזי, לא היתה יכולה להתקיים בלי רוע מוחלט שהוא בדיוק הפוך מהטוב- וגם הדטרמיניזם, אחרת היה אפשר להחזיר הרבה מבני החושך בחזרה אל האור כמו שהנוצרים בתמימותם חושבים. יכלו במקרה הטוב לתקן כמה מהמתנדנדים, הרובוטים. אבל לא יותר מזה, לעומת זאת בני החושך המובהקים שמהותם רוע-רק מתעצמים מהסלחנות כלפיהם. אולי חסר לי ידע אבל אני לא מסכים שאצל טולקין רוע זה פשוט העדר טוב. גם אם מלקור וסאורון עצמם לא נולדו רעים, הם הושחתו ללא תקנה והפכו לרוע מוחלט, כזה הנהנה מסבל האחרים. יותר מזה, היצורים שהם עיוותו לאורקים וטרולים בצורה הסופית שלהם הם רוע מוחלט, כך הם נולדים. אין דבר כזה אורק טוב. השליטה של מלקור ברוב העולם דווקא מאוד דומה לשליטת הדמיורגוס בעולם החומרי.

 

[gelrad]

רוע=רדיפה אחרי כוח...

אצל טולקין הרוע תמיד מתחיל מרדיפה אחרי כוח, כך מלקור נהיה מושחת, וכך הוא השחית את כל השאר. הטוב הוא זה שנרתע מרדיפת הכוח...

 

[Feanor75]

הרוע זה מכלול

שנאה, צרות עין, ניצול הכל ביחד גם הרצון לעוצמה שהוא גם אמצעי בשביל הרוע.

 

[gelrad]

כן, אבל:

אצל טולקין כל מי הרודף אחר כוח נהיה מושחת ורע לגמרי במקרה והוא לא נלחם בזה. ובכל מקרה על כל רדיפת כוח משלמים בסבל ויסורים או אפילו במוות גם אם לא נהפכים להיות מושחתים... לכן לדעתי אצל טולקין בסיס הרוע הוא רדיפת כוח וכל השאר הם זניחים או יוצא פועל שלו...

 

[Feanor75]

זה סיבה ומסובב- הרוע הוא העניין הבסיסי,

הגורם לרדיפת כח.

 

[Y. Welis]

בעניין גולום - אני בדעה שחל אצלו מוסר נוצרי

כי ניתנה לו ההיזדמנות לחזור בתשובה, שניתנת לכל יצור חי בארדה (אפילו למלקור, בתקופתו המוקדמת). באשר לתפקידו בספר (ובעיקר בהר האש) - זה קשור לשאלת הגורל ועד כמה הוא דטרמיניסטי, שמרכזית מאוד ביצירתו של טולקין, ושעניינה אותו מאוד (מבלי שהכריע בה באופן חד משמעי: וזה גם אומר לא מעט). גאנדאלף הזהיר את פרודו ב'צללי העבר' שעוד שמור לגולום תפקיד בסיום: אולי הוא רמז למעמדו (של הקוסם) בהירארכיה של הישויות הנעלות, או שטולקין עצמו הזכיר לנו שיכולת ההכרעה של בני אדם לעולם לא תתחרה בזו של האל (ביטוי מוכר גם ביהדות: 'האדם מתכנן והאל צוחק'). מאחר והנצרות ספגה אלמנטים גנוסטיים לא מעטים (כמו גם הקבלה, שהיא במידה מסויימת גירסה יהודית לגנוסיס), קשה לומר מהיכן באה ההשפעה הזו - ישירות מהגנוסיס או מיצירות נוצריות מוקדמות שטולקין הכיר? על ההשפעות הקתוליות על טולקין ניתן לקרוא בספרים רבים (הביוגרפיה של פירס היא הקריאה והמרתקת שבהם), ויש לא מעט מאמרים שניתן למצוא ברשת (tolkien + catholic בגוגל) ואפילו בעברית, של בחור מוכשר בשם דני אורבך.

 

[Feanor75]

כן

אני לא חושב שגולום השתנה. אבל מכיוון שלא היה רע מיסודו, ניצוץ הטוב שבו נאבק ובסוף נוצח. הוולאר באמת התנהגו כמו נוצרים. חוץ מטולקס (שהתנהג כמו קרוי חחח) שלמרות שלא נודע בחוכמתו, דווקא הדרך שלו הוכחה כטובה ביותר. טולקס=טולקין? אולי. בכל זאת כשאתה גדל בסביבה מסויימת קשה שלא יהיו לה שום השפעות עלייך. כמו שאזרחי ישראל, מדינה מערבית, הם בעלי מנטליות נוצרית. מסכים גם לגבי הדטרמיניזם אצל טולקין. בספר שכתב מרקוס אאורליוס, קיסר רומא, הוא מצטט פילוסוף יווני שדימה את שליטת האדם על גורלו לכלב הקשור בחבל לעגלה נוסעת והבחירה נתונה בידו אם לרוץ אחריה או להגרר על הקרקע בעקבותיה. נראה שכך גם אצל טולקין.