גן תיקשורת.

[ארז ב 1]

גן תיקשורת.

קודם כל תודה לענת שענתה והתיחסה. אני כאבא לילד שטוענים שהוא PDD ואני איני חושב שהוא כך מתלבט מאוד אם להכניס את הילד שלי לגן תקשורתי. הפחד העיקרי שלי שבגן כזה הילד יאבד את כל מה שקשור מבחינה חברתית. הילד למעשה היום מטופל על ידי קלינאית תקשורת ומרפא בעיסוק. יש לו קפיצה מסויימת בהתפתחות. הילד לאחרונה החל מדבר והיום בדיוק הוא בן 3 . קלינאית 1 מהשתים שיש לו טוענת שהוא צריך גן שפתי, כי שם הוא לא יאבד את המומנתום החברתי. 2 המטפלות האחרות וועדת החינוך וכמו כן המאבחנים טוענים גן תקשורת. בבקשה תעזרו לי להחליט. אני יודע שבגן תיקשורתי הוא יקבל טיפול יחידני, אבל האם זה נכון שהוא שנה שלמה יאבד את כל הענין החברתי ? הפחד הנוסף שלי שהוא במקום שילדים אחרים שברמה יותר גבוהה ימשכו אותו קדימה הוא ימשוך אותם קדימה. אני שואל הרבה שאלות כי אין לי מספיק מידע לגבי גנים תקשורתיים. האם יש למישהו מידע כזה ובאיזה אתר ניתן למצא זאת. בבקשה תעזרו לי.......... אולי במקרה יש לכם מידע לגבי גן תקשורתי אשר ברעות.

 

[ענת בן צבי]

ארז יקר

ההתבלטות שלך כואבת וכל כך מוכרת. אבל אני חוששת שהאנשים כאן בפורום ממש לא יכולים לעזור. אם כל הכאב שבדבר וזה כואב אני ממליצה לך לכתוב את אותה שאלה בפורום אוטיזם. רוב הילדם שם הם PDD NOS והרבה הורים שלא בטוחים אם זה כן או לא נכנסים ושואלים שאלות. התשובות לשאלה שלך היא מאד אישיות. כל הורה מחליט לגבי הילד שלו לפי רמת התפקוד שלו ולפי היכולת של הילד. למשל אם הילד לא מסוגל להשתלב בגן רגיל בגלל שחברת הילדים מרתיעה אותו עדיף לחפש מסגרת אחרת. הילד שלי קיבל כאן (הארה''ב) המלצה לגן מיוחד (זה לא גן תקשורתי כי אין להם אבל גן שמכיל ילדים אם בעיות מתסמונת דאון ועד איחור שפתי קל). הלכתי לראות את הגן יחד עם קלנאית תהקשורת שלנו והחלטנו נגד. הגן היה מקסים אבל דבר אחד היה חסר בו עבודה על תקשורת - הגננות לא עודדו את הילדים ליצור תקשורת אפילו לא את הבריאים. אנ בחרתי בגן פרטי שמקבל ילדים עם קשיים ומצמיד להם סייעת. אני יודעת שהרבה הורים בארץ גם בוחרים בדרך הזאת - הילד נמצא בסיביבת ילדים נורמלית ויכול ללמוד ולחכות התנהגות נורמטיבית ובאותו זמן הוא מקבל סייעת שעוזרת לו עם חלק מהדברים כמו איך לחכות לתור שלו איך לגשת לילדים אחרים. אופציה טובה אבל יקרה וגם שמה את כל האחריות על הטיפולים הנוספים עליך. חלק מההורים בוחרים בגן תקשורתי כי היקף השירותים בגן גדול והילד מקבל עזרה ספציפית (בדרכ או טיפולי ABA או גרנשפיין). אני כמוך מעדיפה לשם את הילד בחברת ילדים נורמלית שתדחוף אותו למעלה. אבל המחיר כמו שאמרתי הוא שכל הטיפולים שהוא מקבל הם עלנו (וזה יוצא כ- 15 שעות מקצועיות בשבוע ועוד כ 15 שעות שלנו בבית). הגיל של הבן שלך חשוב מאד כי זה השלב לעשות את המקסימום. וזה השלב שאפשר לדחוף את הילד החוצה מהספקטרום עם עבודה אינטנסיבית. אני יודעת כמה מפחיד הרעיון של PDD NOS אבל אחד הדברים שאני יכולה להמליץ זה כן להתמודד עם האפשרות. עדיף לתת טיפול נוסף מאשר לגלות, אולי מאוחר מידי, שהטיפול היה דרוש. ובנקודה הזאת קלנאית תקשורת אינה יכולה לאבחן PDD NOS האיבחון ניתן על ידי פסיכולוגים או ניורולוגים. אם אתה מעונין אני יכולה להמליץ על הפסיכולוגית שאיבחנה את בני בגיל שלוש (לפני חצי שנה) היא היתה ישר ולעניין והוציאה אותנו מתקופה ארוכה של חוסר ודאות (בה חשדנו שעיקר הבעיה היא שפתית - הלד היה חשוף לשתי שפות. היא הראתה לנו איך רואים את ההבדל ובגיל שלוש זה כבר די ברור). אנחנו מטפלים בשיטה של גנשפיין. השיטה היא גישה התפתחותית שמבוססת על 'זמן ביחד' משחק עם הילד כשאתה מצטרף למשחק שלו וגרך המשחק יוצר תקשורת, פיתרון בעיות ועוד (הספר שלו מאד מועיל ותורגם לאחרונה לעברית). הבן שלי התחיל תוכנית אינטנסיבית (קלנאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגית והמון 'זמן ביחד' בית ועם מומחים)לפני חצי שנה. בחצי שנה הוא עבר מאוצר מילים של כמה מילים שבאו והלכו למשפטים של שני מילים. מהתרחקות ממגע לחיבוקים - לפני שבוע הוא חיבק ילדה ורץ איתה יד ביד בגינה. הוא עדין צריך עזרה. כמה שהוא גדל יותר כך ההבדלים נעשים יותר ברורים עבורנו. מצד שני המטפלים שלנו אופטימים ומנסיונם אומרים שיש לא מעט ילדים בעיקר אלה בתפקוד גבוה שיוצאים מהספקטרום. אתה מוזמן לפנות עלי במסרים עם כל שאלה. ענת

 

[נדיה של הארבעה]

אין לי מושג...

למרות שאני אימא לבת עם קשיי תקשורת, אבל בדרגה הרבה פחות חמורה, וההתלבטות שלנו הייתה בין גן רגיל לגן שפתי, והכרענו על פי תחושת בטן על גן רגיל, ובדיוק אז היא נתנה כזו קפיצה בהתפתחות הדיבור שבכלל לא הבנו על מה התלבטנו. השנה היא עם גננת שי"ח והתקדמה נהדר ושנה הבאה בכיתה א' רגילה שברגילות. אבל זה כמובן רק מקרה פרטי שלנו. שיהיה בהצלחה בכל אופן,ואני תמיד בעד להקשיב לאינסטינקטים של ההורה.