גן שלנו מה נחמד הוא

[giulietta]

גן שלנו מה נחמד הוא

כנראה שאחרי החגים אני אצא סוף סוף מהטייץ , הטי שרט וקבקבי האצבע שהיו כמעט המדים הרשמיים שלי בשנה וחצי האחרונות. תקופה ארוכה שבה ילדתי (פעמיים

), שבה משפחתי חזרה משהות ממושכת בחו"ל והתרכזתי בעיקר בהסתגלות המחודשת לארץ של ילדיי (וזו בהחלט היתה משימה מורכבת לחלק מהם), שבה העולם הרוחני - תרבותי שלי כלל ברובו צ´אט

, פורום, שיחות מעמיקות עם האחיות בטיפת חלב

, השידורים החוזרים של השידורים החוזרים בערוץ 3, גיהוץ ועוד פעם פורום

. ועכשיו..."אחרי החגים" (או יותר נכון, "החגיגות") מתקרב ויצאתי לתור אחר "משפחתון" הולם לאפרוחית הקטנה שלי. מה אני אגיד לכם?... ממש חוויה אנתרופולוגית...להלן מבחר תשובות שקיבלתי ממטפלות שונות: -"שלום, אני ג´ול, התקשרתי אתמול" -"שלווווווום, איזו תינוקת מקסימהההה (חסר לך שלא) ואיזו חברותית (בסדר, לא צריך להגזים עם החנופה)." -"המליצה לי עלייך יודית, אמא של אור..." -"אההה...אור...איזה ילד מקסים...איזה חברותי (טוב, הבנו). את מבינה ג´ול,אני, אני לא מפרסמת, מגיעים אלי מפה לאוזן (טוב, בטח, את לא מפרסמת לא בגלל שאת לא עסק מורשה חלילה, מ´פיתום)" -"תגידי, איך החופשות אצלך?" -"אני, אצלי יש חופשות מצומצמות (מילה יפה "מצומצמות", לא?)" -"את יכולה לפרט?" -"המממ... אין לי את הרשימה כרגע...אבל זה כמו בנעמ"ת: כל ערב חג וחג, פורים, יומיים בסוכות וחנוכה, כל פסח, יום הזכרון ויום העצמאות, ל"ג בעומר,שבועות ותשעה באב ואני מסיימת ב 8 לאוגוסט".

"זה מצומצם? ממתי ערב יום הזכרון זה יום חופש?" -"תראי, לא אמרתי לך אחד במאי וכאלה (אה, תודה) ועוד דבר, ימי שישי סגור".

-"תראי, עם יום שישי, השבוע לא נגמר...לא רואים את הסוף...(אל תדאגי, מבחינתי הסוף קרוב)". -"מה לגבי ביטוח?" -"יש". (אז למה את משפילה מבט ועוברת מהר לנושא אחר?) "מה שאתם צריכים להביא זה טיטולים ומטליות..." (הבנתי, אין ביטוח). -"איך את מסתדרת לבדך עם שלושה ילדים? כי אני עם אחת לא מסתדרת..." -"אה, זאת לא בעיה, תראי, יש סדר יום (ופונה לבתה בת העשר שחולה היום בבית, מאמי, תנדנדי את עומרי עד שאני אשכיב את אופק...את מבינה... אני רק איתם, לא עושה כלום בבית...שניה, אני אנמיך את האש שהבצל לא יישרף..." -"תגידי, מה את עושה עם ילד לא רגוע?" -"תראי...ילדים צריכים הרבה חום ואהבה (אם אני אשמע עוד פעם את הצירוף הזה ´חום ואהבה´ אני...לא יודעת מה אני אעשה...) ואם צריך אז מחזיקים אותם הרבה בידיים...אבל פעם היתה לי תינוקת...חבל על הזמן...כמה היא בכתה...בסוף אחרי חודש אמרתי לאמא שלה, תראי...(

)...זה אי אפשר ככה...והיא הוציאה אותה.(

לא הבנתי? ככה את משווקת את עצמך?)." -"איך את מחתילה אותם? אני רואה שחסרה לך שידה". -"כן, בדיוק בדיוק נשברה...אבל בדיוק בדיוק בסוכות אני מתכוונת ללכת לקנות..." -"איך את עם ציוד, צעצועים?" -"יש המון...רק שעכשיו עשיתי ניפוי יסודי וזרקתי הרבה כדי לקנות חדש (כן, בטח), את יודעת, זה לא בריא לשים לילד הרבה מדי גרויים (אה, יש גם תאוריה מאחורי העליבות הזאת)"... אויייי... מה יהיה?

מה שכן, מדינה קטנה. אחת מהן פתחה לי את הדלת :"ג´ולי???". מסתבר שפעם, לפני אלף שנים היא למדה איתי ביסודי. השניה היא גיסתה של שכנה שלי מבית הורי והשלישית היתה פעם שכנה של אחי... ועוד דבר מפתיע - הן כולן דורשות אותו מחיר. כאילו שיש להן איזו גילדה והן מקיימות בלילות אסיפות מסתוריות שם הן מחליטות לקרוע אותנו במחירים עד שנתחרט ונחליט להישאר בבית

אבל אני...אין סיכוי. כי עכשיו תורי. סיימתי את תרומתי לאנושות ועכשיו אני רוצה לעצמי... בסוף אני אמצא את המקום עם הכי פחות הסתייגויות ואפנה בלב שקט למסלול ההמראה הפרטי שלי.

ג´ול