גן = עונש?
אתמול היתה לי שיחה מפתיעה עם בני השני (3.5): זה התחיל מדיבור על חבר מהגןשהולך לחדר שקט כי "אמא שלו כעסה עליו",וזה הלך ככה: - "ומה אמא שלך עושה כשהיא כועסת עליך?" -"היא הולכת לעבודה ומשאירה אותי בגן"
-"ומה קורה כשאמא לא כועסת עליך?" -"היא באה ולוקחת אותי מהגן לבית"
נשארתי די המומה... להבהרת המצב: אני עכשיו חודשיים וחצי אחרי לידה, עם אח קטן וחדש בבית, ואחרי שבעלי נעדר למשך שבוע (חו"ל). יחד עם זאת, מדובר בילד שהולך בשמחה לגן, נפרד בקלות, ולפעמים, אם אני מדברת עם הגננות יותר מדי, הוא פשוט זורק אותי משם ("אמא לכי"). אני לא חושבת שהבעיה בגן, אלא אולי בעובדה שאני נשארת עם אחיו הקטן בבית, וכל המשבר של אח חדש. אני יודעת שקשה לו עם זה, יש משברים בסדר גודל שלא היה אצלו קודם, אבל איך עוזרים לו?
אתמול היתה לי שיחה מפתיעה עם בני השני (3.5): זה התחיל מדיבור על חבר מהגןשהולך לחדר שקט כי "אמא שלו כעסה עליו",וזה הלך ככה: - "ומה אמא שלך עושה כשהיא כועסת עליך?" -"היא הולכת לעבודה ומשאירה אותי בגן"