גן עדן עלי אדמות.

[ארבל מהכרמל]

גן עדן עלי אדמות.

הנני בא אל גנייך שם אאזין למקהלת גניחותייך, אני כבר מכוון את חלילי, חושב מראש על השעה ההיא. כל קודמיי נכשלו במשימה, ואני מפת עולמך על המיטה, ובליבי שימחה,ולא לאיד, אלא אמיתית, ביכולתי לענגך. אומרים כי גן עדן למתים ואיננו אלא פרס לאחר חיים. ואני אומר: ``ראני אל, בחובקי אותה,היכן אני לעזאזל?!``