גן עדן לעומת גהינום
את הסיפור הזה שמעתי לראשונה בהופעה של יובל דור , אמן (הכול עובר חביבי) המשלב סיפורים ושירה בציבור בהופעה, היה מקסים. גן עדן לעומת גהינום איש אחד שמת ועלה לשמיים, הבא בפני אלוהים לחריצת דינו, תשמע איש, אמר לו אלוהים, מאד קשה לי להחליט לגביך, היית בחיים מספיק טוב כדי להיכנס לגן עדן, אבל גם מספיק רע כדי להתאים לגהינום. לא יודע מה לעשות אתך.. אולי אתן לך לבחור בעצמך.. האיש, מזל תאומים (כפי הנראה), שכל דבר שחשב או אמר היה משתמע לשתי פנים, אמר: בכייף, תראה לי דוגמא של זה ושל זה, ואני אבחר.. הכניס אותו אלוהים לאולם מצד ימין. במרכז האולם היה סיר ענק, ובו צלי בשר מבעבע שריחו נישא באויר, ריר החל לנזול מקצוות פיו של האיש, שרק חשב על טעם המעדן שבסיר. מסביב לסיר, במרחק, במרחק מטרים אחדים ממנו, ישבה במעגל חבורת מורעבים שציקצקו בלשונם והשמיעו קולות ניחרים של ייאוש. התיסכול ניבט מעיני האנשים, וחמת זעם ריחפה באויר. לכולם היו בידיהם כפות, עם ידית ארוכה ארוכה שהגיע עד הסיר, וכולם הצליחו להעמיס על הכפות נתחי בשר מהבילים, אולם מאחר וידית הכף היתה ארוכה כל כך, הם לא הצליחו להביא את האוכל אל פיהם. והכול נשפך בדרך, אכן זה גהינום!. די לי, די, ראיתי מספיק אמר האיש לאלוהים, עכשיו תראה לי את גן עדן!. לקח אותו אלוהים לאולם אחר הנמצא באותו המסדרון, כשהדלת נפתחה נגלה לעיניו אותו מחזה, סיר של צלי ריחני ומוזיל ריר במרכז החדר, חבורת אנשים מסיבה סביבו, במרחק ניכר, בידי כולם הכפות המשונות בעלות ידית ארוכה. אולם ההבדל בין מקום זה לקודמו היה בהבעת האושר והעונג הנסוכה על פניהם של כל הנוכחים בחדר. לכולם היתה ארשת שבעה ומדושת עונג, כאילו בזה הרגע קמו משולחן אוכל עמוס מטעמים. מה ההבדל, אלוהים, תסביר לי ממה נובע השוני? שאל האיש את אלוהים. אה, זה כל הסוד ענה, בגן עדן, התגברו האנשים על הכף הארוכה שלא הצליחה להגיע אל פיהם, על ידי כך שלמדו להאכיל אחד את השני...וככה כולם שבעים ומאושרים.
את הסיפור הזה שמעתי לראשונה בהופעה של יובל דור , אמן (הכול עובר חביבי) המשלב סיפורים ושירה בציבור בהופעה, היה מקסים. גן עדן לעומת גהינום איש אחד שמת ועלה לשמיים, הבא בפני אלוהים לחריצת דינו, תשמע איש, אמר לו אלוהים, מאד קשה לי להחליט לגביך, היית בחיים מספיק טוב כדי להיכנס לגן עדן, אבל גם מספיק רע כדי להתאים לגהינום. לא יודע מה לעשות אתך.. אולי אתן לך לבחור בעצמך.. האיש, מזל תאומים (כפי הנראה), שכל דבר שחשב או אמר היה משתמע לשתי פנים, אמר: בכייף, תראה לי דוגמא של זה ושל זה, ואני אבחר.. הכניס אותו אלוהים לאולם מצד ימין. במרכז האולם היה סיר ענק, ובו צלי בשר מבעבע שריחו נישא באויר, ריר החל לנזול מקצוות פיו של האיש, שרק חשב על טעם המעדן שבסיר. מסביב לסיר, במרחק, במרחק מטרים אחדים ממנו, ישבה במעגל חבורת מורעבים שציקצקו בלשונם והשמיעו קולות ניחרים של ייאוש. התיסכול ניבט מעיני האנשים, וחמת זעם ריחפה באויר. לכולם היו בידיהם כפות, עם ידית ארוכה ארוכה שהגיע עד הסיר, וכולם הצליחו להעמיס על הכפות נתחי בשר מהבילים, אולם מאחר וידית הכף היתה ארוכה כל כך, הם לא הצליחו להביא את האוכל אל פיהם. והכול נשפך בדרך, אכן זה גהינום!. די לי, די, ראיתי מספיק אמר האיש לאלוהים, עכשיו תראה לי את גן עדן!. לקח אותו אלוהים לאולם אחר הנמצא באותו המסדרון, כשהדלת נפתחה נגלה לעיניו אותו מחזה, סיר של צלי ריחני ומוזיל ריר במרכז החדר, חבורת אנשים מסיבה סביבו, במרחק ניכר, בידי כולם הכפות המשונות בעלות ידית ארוכה. אולם ההבדל בין מקום זה לקודמו היה בהבעת האושר והעונג הנסוכה על פניהם של כל הנוכחים בחדר. לכולם היתה ארשת שבעה ומדושת עונג, כאילו בזה הרגע קמו משולחן אוכל עמוס מטעמים. מה ההבדל, אלוהים, תסביר לי ממה נובע השוני? שאל האיש את אלוהים. אה, זה כל הסוד ענה, בגן עדן, התגברו האנשים על הכף הארוכה שלא הצליחה להגיע אל פיהם, על ידי כך שלמדו להאכיל אחד את השני...וככה כולם שבעים ומאושרים.