גן או לא גן?

[א אוהל]

גן או לא גן?

אולי לא בדיוק בנושא הפורום אבל אני אשמח לעזרה... האפרוח שלי בת שנתיים וחודשיים. לאחר חיפושים ארוכים רשמנו אותה לראשונה בחיי לגן שנראה הטוב ביותר בעינינו מהמבחר בישוב שלנו. עד עכשיו היא היתה איתי בבית אבל נגמרו הרזרבות ואני נאלצת לצאת לעבוד. היא גם ממש משוועת לחברת ילדים אחרים. היינו עם הילדה השבוע בגן וממש ממש קשה לי לשלוח אותה לשם..... בכל רגע נתון יש איזה ילד בוכה, ראיתי ילד מכה ילדה עם כסא פלסטיק, ילדה עם פצע הרפס על השפתיים שותה מכוס של אחרים ומלקקת את הצעצעועים......

לילדה דווקא היה נחמד והיא שמחה לשחק שם למרות שלא תיקשרה על הילדים האחרים - היא מתקשרת מצויין ומשחקת עם ילדים גדולים יותר (הבוקר למשל היא משחקת עם הילד השכן הסבלן מאוד שלנו שהוא כבר בן 11) אבל לא מתלהבת מילדים בגילה. מה עושים? האם נראה לכם שיש מסגרת אחרת שיכולה להתאים לה? אולי היא כן תאהב את הגן למרות שאני לא? האם אני עושה יותר מדי עניין מדברים ופשוט צריכה ללמוד "לשחרר" את הילדה?

וסליחה על ההודעה המבולגנת

 

[נעה גל]

אני מאמינה שהורה צריך להרגיש טוב

לגבי המקום שהוא שולח אליו את הילד שלו ואם האינטואציות שלך אומרות לך שהמקום לא טוב - המקום לא טוב. תסמכי על התחושות שלך . ואם להתיחס באופן ספציפי לדוגמאות שנתת בגן "טוב" לא אמור להיות בכל רגע נתון בכי של מישהו. ואם יש בכי אז הוא מטופל מיד. בגן "טוב" גם משגיחים על הגיינה ודואגים שילד עם פצע של הרפס שהוא מדבק יהיה בבית, או לכל הפחות ישתה רק מהכוס שלו וכו'.

 

[נעה גל]

יצא לי בטעות הכל מודגש. sorry

 

[א אוהל]

תודה על התגובה

לגבי הבכי - זה היה כל פעם ילד אחר שטופל מהר. בעלי טען שזו דרכם של הילדים למשוך את תשומת לב הגננת (השנה יש הרבה ילדים אבל שנה הבאה יהיו רק 10 ילדים בקבוצה של הבת שלי). האמת היא, שהיה גן אחד שמצא בן בעינינו יותר אבל היו לו שני חסרונות לעומת הגן הזה: 1. הגילאים 1-3 שנים לעומת 2-4 בגן הזה 2. קצת רחוק מהבית (30 דקות ברגל לעומת 10 דקות ברגל) ו-3 ימים בשבוע לא יהיה למי שיקח את הילדה מהגן אוטו. זה במיוחד חשוב כשיורד גשם. אני לא יודעת אם אני מגזימה או לא כי כל הקונספציה של לשלוח אותה לגן קשה לי מעבר לבעיות עם הגן הספציפי הזה.

 

[חגית אמא של אלה]

קודם כל לחזק את ידייך

גם הקטנה שלי הלכה לגן לראשונה בגיל שנתיים ורבע והיה לי ממש קשה עם ההחלטה (נרדעתי רק שראיתי כמה היא נהנית), אבל אני חייבת לציין שענין ההרפס ממש מוזר בעיני ובלי בושה הייתי שואלת את הגננת!! הרפס זו מתנה ממש לא רצויה שלא נפטרים ממנה לעולם!. בכי הוא נורמלי וחשוב לראות שהוא מטופל. את מציינת בעצמך שאת מרגישה שהקושי הוא ברעיון העקרוני של גן, ואני באמת מזדהה בגלל שהמצב אצלנו היה דומה! אני חושבת שאת חייבת להקרין לה ניחוחות ורגיעה לגבי ה"ענין" החדש כי הם קולטים אותנו לגמרי הקטנים האלה, ולהיות שלמה עם עצמך שנתת לה את הגן הכי טוב בעולם במשך שנתיים.

 

[א אוהל]

תודה חגית

אני חושבת שננסה את עניין הגן אבל אהיה עם אצבע על הדופק ואם ארגיש שלבת שלי לא טוב שם, תמיד אוכל להוציא אותה.

 

[לאה_מ]

טוב מאד שאת מודעת להסתייגות

העקרונית שלך, ולכך שהיא עלולה להכהות את עיניך מלראות גן טוב. טוב גם שאת מודעת לשביעות הרצון של האפרוח שלך, כי זה בהחלט פרמטר שראוי להתחשב בו. מצד שני, אני מאד נוטה לסמוך על תחושות בטן של הורים, והתאור שלך את הגן - גם אם קוראים אותו במשקפים של חוסר שביעות רצון עקרוני ממסגרות - לא נשמע טוב. אז אל תמהרי לבטל את תחושות הבטן שלך, ובהחלט תהיי אפילו עם כמה אצבעות על הדופק (אני משערת גם שבתקופת ההסתגלות של האפרוח לגן, תהיה לך הזדמנות לבדוק מקרוב מה נעשה בגן, דוקא בתקופה קשה ולחוצה. כמות השעות שתבלי שם תאפשר לך להכיר את הנפשות הפועלות מקרוב, וזה טוב).

 

[א אוהל]

התיאור של הגן לא נשמע טוב?

אוף. מה עושים? כן לשלוח את הילדה לשם לתקופת נסיון? לשלוח לגן השני? הצילו [אייקון של אמא בלחץ]

 

[לאה_מ]

זה נשמע לך טוב?

"היינו עם הילדה השבוע בגן וממש ממש קשה לי לשלוח אותה לשם..... בכל רגע נתון יש איזה ילד בוכה, ראיתי ילד מכה ילדה עם כסא פלסטיק, ילדה עם פצע הרפס על השפתיים שותה מכוס של אחרים ומלקקת את הצעצעועים......" לי זה לא נשמע טוב. כשקראתי את זה חשבתי, שאם אני הייתי כל כך לא שלמה עם גן, לא הייתי שולחת לשם את הילד שלי. לא יודעת איזה עוד אלטרנטיבות יש מלבד שני הגנים שציינת. ולא התכוונתי להלחיץ אותך, סליחה. פשוט קראתי את מה שכתבת.

 

[נעה גל]

אני מסכימה עם לאה. התיאור של הגן

לא נשמע טוב. בגן טוב, גם בכזה שיש יותר ילדים ממה שסיפרת לא חייב להיות בכל רגע נתון ילד בוכה.