גמר הNBA: דנבר - מיאמי GAME 1
- פותח הנושא FrecCo
- פורסם בתאריך
משחק 1 זה גישושים, צריך לנסות להאט אותו, לזרוק עליו גוף כמו שלייקרס עשו עם האצ'ימורה, עם עזרה מבאם, חובה לנסות
אבל עם משחק אנמי של ג'ימי דנבר עצרה את מיאמי על 20 נק' ב3 רבעים וזו בעיה רצינית
לא שטיילר הירו הוא איזה גיים צ'יינג'ר אבל לא יזיק למיאמי עוד שחקן שמסוגל לייצר לעצמו ברמה גבוהה, אמור לחזור למשחק 2 או 3
אגב הייסמית מרגיש כמו אופציה שצריך לנסות יותר על יוקיץ' בגיים 2, בכללי - ולא עקבתי - אבל מרגיש שבמשחקים ששותף עד היום בפלייאוף נתן בראש בשני הצדדים
בהחלט. וינסנט לא הצליח לעשות כלום בהגנה אז הירו יהיה גרסה מסוכנת ממנו.
דנבר זאת לא קבוצה שאתה חוזר מולה מ 20 הפרש.
כל פעם שנראה שמיאמי מצמצמים, איכשהו ההפרש שוב גודל והם תמיד נמצאים במרחק ביטחון של 12-14 הפרש.
אגב, ראיתי שיד ימין של לאב חבושה אז אולי זאת הסיבה שהוא לא משחק
ברצינות עכשיו, המשמעת של מיאמי מפחידה. נתנו להם אלף ואחת סיבות.. לא הייתי אומר לוותר, פשוט לעשות קצת טעויות ולחפש קיצורי דרך. נאדה. המשיכו לנוע עם ובלי הכדור ולתקוף בתבונה. היכולת שלהם להרדים את היריבה ולגנוב 2-3 סלים קלים במהלך ריצה נגדית על מנת להישאר בתמונה, אין שני לה.
אני רוצה לגעת קודם במחצית השנייה כי לדעתי היא משקפת בצורה אמינה בהרבה את פערי הרמות. במהלכה לפרקים האזורית של מיאמי סחטה מאיתנו פוזשנים חלשים. לרוב היא הייתה 2-3 (למרות שאצלם אחד הכנפיים בשלישייה האחורית מגיב בדינמיות), אך בגדול העיקרון המנחה של הצמד מלפנים היה לשים גוף על יוקיץ' באמצע כדי למנוע הכנסת כדור נקייה. בערב קליעה חלש לקח לנו לא מעט בזמן להבין איך לתקוף אותה, ובאותה העת כושר ירוד של ההיט מחוץ לקשת קיבל תפנית ברבע האחרון, במהלכו הם קלעו את רוב השלשות שלהם. נבע בעיקר מכיסוי נסוג של יוק, בניסיון לצמצם את הנזק של אדביו ברול פנימה. תחילה הצלחנו לגנוב עזרה מהייסמית, עד שגם הוא התחיל להפציץ.
בנוסף הם פנו לשמירה מלפנים על יוק לאחר שהשמירה הכפולה הראשונית הכריחה אותו למסור חזרה החוצה, התקשנו למצוא אותו שוב בצל שעון הזריקות. אז בקיצור, הדינמיקה מספרת שלקבוצה אחת יש המון טריקים בשרוול, ולקבוצה השנייה 6 שחקנים מעולים ורמת ביצוע גבוהה. בספסל הם מחזיקים במגוון שחקנים שמסוגלים לשנות טמפרטורה ולהוסיף wrinkle סגנוני.
הדוגמה הכי בולטת לכך - הייסמית קלע 37 נקודות בשלושת ההופעות האחרונות. ג'ף גרין ובראון הלבן קלעו ב-7 המשחקים הקודמים בהם שותפו 38 נקודות, ביחד (בראון סקורלס בארבעת האחרונים). נתון מדהים הייתי אומר.
בחזרה לחגיגות - בפריוויו שאלתי מי אמור לשמור על גורדון? התשובה היא בטח לא גייב וינסנט. בהמשך הם נמנעו מחילופים כדי למנוע את זה, רק שעד אז הם כבר קיבלו בראש. מורי היה מצוין במשך 3 רבעים, הוציא את העוקץ ממרבית השינויים שביצעו בתגובה, אם כי קבלת ההחלטות הייתה פחות טובה ברביעי. פורטר עם דאבל-דאבל רציני והגנה טובה, ריסק את מרטין והוציא לו את החשק לתקוף את הצבע. יוק בכלל היה מבסוט לאור ריבוי האופציות, ובאופן כללי לא נבהלנו במיוחד מהדקות החלשות, הניצחון לא באמת הוטל בספק לאורך ההתמודדות.
ג'ימי היה מנומנם למדי, חדר בהילוך ראשון לעבר קו הבסיס ולא הצליח לייצר מגע. בדנבר השתדלו לסגת, לתמרץ עלייה לג'אמפר או לחלופין מסירה לבאם/נמען אחר. אז אם כבר אדביו, הטאץ' שלו השתפר פלאים בהעדר רוב-וייל, רק מה? בכיף הייתי לוקח 26 נק' ב-25 זריקות. הם הגיעו לקו בפעם אחת בלבד, היה מאמץ רציני לתת להם את השלשה, ומהבחינה הזאת מקס סטרוס ורובינסון מכרו אותם (1-15 במשותף).
אני רוצה לגעת קודם במחצית השנייה כי לדעתי היא משקפת בצורה אמינה בהרבה את פערי הרמות. במהלכה לפרקים האזורית של מיאמי סחטה מאיתנו פוזשנים חלשים. לרוב היא הייתה 2-3 (למרות שאצלם אחד הכנפיים בשלישייה האחורית מגיב בדינמיות), אך בגדול העיקרון המנחה של הצמד מלפנים היה לשים גוף על יוקיץ' באמצע כדי למנוע הכנסת כדור נקייה. בערב קליעה חלש לקח לנו לא מעט בזמן להבין איך לתקוף אותה, ובאותה העת כושר ירוד של ההיט מחוץ לקשת קיבל תפנית ברבע האחרון, במהלכו הם קלעו את רוב השלשות שלהם. נבע בעיקר מכיסוי נסוג של יוק, בניסיון לצמצם את הנזק של אדביו ברול פנימה. תחילה הצלחנו לגנוב עזרה מהייסמית, עד שגם הוא התחיל להפציץ.
בנוסף הם פנו לשמירה מלפנים על יוק לאחר שהשמירה הכפולה הראשונית הכריחה אותו למסור חזרה החוצה, התקשנו למצוא אותו שוב בצל שעון הזריקות. אז בקיצור, הדינמיקה מספרת שלקבוצה אחת יש המון טריקים בשרוול, ולקבוצה השנייה 6 שחקנים מעולים ורמת ביצוע גבוהה. בספסל הם מחזיקים במגוון שחקנים שמסוגלים לשנות טמפרטורה ולהוסיף wrinkle סגנוני.
הדוגמה הכי בולטת לכך - הייסמית קלע 37 נקודות בשלושת ההופעות האחרונות. ג'ף גרין ובראון הלבן קלעו ב-7 המשחקים הקודמים בהם שותפו 38 נקודות, ביחד (בראון סקורלס בארבעת האחרונים). נתון מדהים הייתי אומר.
בחזרה לחגיגות - בפריוויו שאלתי מי אמור לשמור על גורדון? התשובה היא בטח לא גייב וינסנט. בהמשך הם נמנעו מחילופים כדי למנוע את זה, רק שעד אז הם כבר קיבלו בראש. מורי היה מצוין במשך 3 רבעים, הוציא את העוקץ ממרבית השינויים שביצעו בתגובה, אם כי קבלת ההחלטות הייתה פחות טובה ברביעי. פורטר עם דאבל-דאבל רציני והגנה טובה, ריסק את מרטין והוציא לו את החשק לתקוף את הצבע. יוק בכלל היה מבסוט לאור ריבוי האופציות, ובאופן כללי לא נבהלנו במיוחד מהדקות החלשות, הניצחון לא באמת הוטל בספק לאורך ההתמודדות.
ג'ימי היה מנומנם למדי, חדר בהילוך ראשון לעבר קו הבסיס ולא הצליח לייצר מגע. בדנבר השתדלו לסגת, לתמרץ עלייה לג'אמפר או לחלופין מסירה לבאם/נמען אחר. אז אם כבר אדביו, הטאץ' שלו השתפר פלאים בהעדר רוב-וייל, רק מה? בכיף הייתי לוקח 26 נק' ב-25 זריקות. הם הגיעו לקו בפעם אחת בלבד, היה מאמץ רציני לתת להם את השלשה, ומהבחינה הזאת מקס סטרוס ורובינסון מכרו אותם (1-15 במשותף).
נערך לאחרונה ב:
סיכום גיים 1
* בפתיחה ראינו את אדבאיו משחק פרונט על יוקיץ' ומונע ממנו לקבל כדורים בלואו פוסט. הג'וקר עלה לשחק גבוה יותר למשחק הנדאוף עם מורי שהיה חם. רוב הנקודות של הנאגטס בפתיחה הגיעו מהידיים של ארון גורדון- הוא נתן חסימות למורי אוף דה בול לפני ההנדאוף של יוקיץ' ובזכות האקשן המשולש הזה מיאמי עשו חילוף והשאירו את וינסנט על גורדון. AG פיתח מנטליות של טורף, ברגע שהוא מקבל גארד קטן ממנו הוא מיד משתמש בגוף שלו כדי להגיע לטבעת סטייל יאניס. בנוסף דנבר ניצלה cross match בירידה להגנה של מיאמי- בכל פעם שוינסנט או שטרוס מצאו את עצמם על גורדון דנבר מיד הלכה על זה. לא יודע האם זו הייתה תכנית המשחק המוקדמת של מאלון או פשוט IQ הכדורסל שיש לנאגטס, בכל אופן הם קלעו סביב ה20 נקודות בצבע ברבע הראשון בעיקר דרך האקשן הזה.
בהמשך ספולסטרה הגיב ע"י זה ששם את קיילב מרטין בתור השומר העיקרי של מורי, כך שחילוף שלו על גורדון הוא לא מיס מאץ'. בנוסף הוא ניתב חלק מהדקות של שטרוס להייסמית'.
* בצד השני של המגרש האקשן הכי יעיל של מיאמי היה הנדאוף של באם לקלעים המזדמנים של ההיט (וינסנט, שטרוס, לאורי, רובינסון). זה הצריך מיוקיץ' לעלות גבוה לכסות את קשת השלוש, ברגע שבאם קיבל את הבאונס-פאס זה הכניס את ההגנה של דנבר לבלנדר. מיאמי היא אנדרייטד בהנעת כדור, יש לה הרבה מוסרים חכמים ויחד עם חיתוכים לסל הם הגיעו למבטים לא רעים בכלל אבל השלשות דוקא לא נפלו.
* MPJ במחצית ראשונה ענקית בהגנה, יפה לראות איך הוא מעגל את המשחק שלו. התמודד יפה באישית על באטלר, חזר מהר למהמלכים אחרי חסימות, שינה זריקות בצבע כהלפ דפנדר, עזר בריבאונד.
* במחצית- 17 הפרש לדנבר, לפחות חלק מזה כתוצאה מshot making טוב יותר שלהם בהשוואה ליריבה.
* במחצית השנייה ציפיתי לראות את ג'ימי יותר דומיננטי והתבדיתי. לא היה לו ביטחון בג'אמפר שלו והוא לא הצליח להגיע לעומק הצבע מול השומרים של דנבר, צריך לומר שהוא גם לא היה אסרטיבי במיוחד ונתן לאדבאיו להיות הfocal point בהתקפה. ניכר שחלק מתכנית המשחק של ספולסטרה הייתה לגרום לג'וקר לעבוד בהגנה ובאם התעלה עם 26 נקודות אבל כנראה שמיד ריינג' ופלואטרים שלו הם לא מה שישברו את הסכמה ההגנתית של דנבר.
* ספולסטרה נתן לאדבאיו כמה פוזשנים בsingle coverage בהגנה על יוקיץ' שלא עלו יפה מבחינתו. אחת היכולות היותר אנדרייטד של יוקיץ' הן הכדרור שלו, הוא השתמש בו כדי להגיע ממש לrestricted area ומשם זה היה לייאפ/פאול. דנבר מסיימת את הרבע השלישי ביתרון שיא של 21 נקודות.
* מאלון החליט למשוך את הכוכבים לתוך הרבע האחרון במקום לתת ליוקיץ' לנוח. לא אהבתי את ההחלטה הזאת וכנראה שגם אלוהי הכדורסל שהתנקמו בדנבר באופן מיידי עם הריצה היחידה של מיאמי במשחק. ההיט השתמשו לראשונה בהגנה איזורית בזמן שיוקיץ' על המגרש. לקח לדנבר כמה דקות להגיב אבל ברגע שהצליחה להכניס כדורים ליוקיץ' במרכז האיזורית היא פיצחה את ההגנה הזאת והכריעה את המשחק.
* בסיום 104-93 לנאגטס. נתון המשחק- רק 2 זריקות עונשין למיאמי! הכי נמוך במשחק פלייאוף בתולדות הפרנצ'ייז שלהם. מגיע המון רספקט להגנה החכמה של דנבר, וגם ביקורת מסוימת כלפי באטלר שלא באמת הגיע למשחק.
* מישהו יודע איפה קיילב מרטין? אחרי שהיה כפסע מלזכות בMVP של הגמר האיזורי, אני לא זוכר אפילו מהלך אחד שלו במשחק. אוהדי הסלטיקס בטח מתפוצצים.
* בפתיחה ראינו את אדבאיו משחק פרונט על יוקיץ' ומונע ממנו לקבל כדורים בלואו פוסט. הג'וקר עלה לשחק גבוה יותר למשחק הנדאוף עם מורי שהיה חם. רוב הנקודות של הנאגטס בפתיחה הגיעו מהידיים של ארון גורדון- הוא נתן חסימות למורי אוף דה בול לפני ההנדאוף של יוקיץ' ובזכות האקשן המשולש הזה מיאמי עשו חילוף והשאירו את וינסנט על גורדון. AG פיתח מנטליות של טורף, ברגע שהוא מקבל גארד קטן ממנו הוא מיד משתמש בגוף שלו כדי להגיע לטבעת סטייל יאניס. בנוסף דנבר ניצלה cross match בירידה להגנה של מיאמי- בכל פעם שוינסנט או שטרוס מצאו את עצמם על גורדון דנבר מיד הלכה על זה. לא יודע האם זו הייתה תכנית המשחק המוקדמת של מאלון או פשוט IQ הכדורסל שיש לנאגטס, בכל אופן הם קלעו סביב ה20 נקודות בצבע ברבע הראשון בעיקר דרך האקשן הזה.
בהמשך ספולסטרה הגיב ע"י זה ששם את קיילב מרטין בתור השומר העיקרי של מורי, כך שחילוף שלו על גורדון הוא לא מיס מאץ'. בנוסף הוא ניתב חלק מהדקות של שטרוס להייסמית'.
* בצד השני של המגרש האקשן הכי יעיל של מיאמי היה הנדאוף של באם לקלעים המזדמנים של ההיט (וינסנט, שטרוס, לאורי, רובינסון). זה הצריך מיוקיץ' לעלות גבוה לכסות את קשת השלוש, ברגע שבאם קיבל את הבאונס-פאס זה הכניס את ההגנה של דנבר לבלנדר. מיאמי היא אנדרייטד בהנעת כדור, יש לה הרבה מוסרים חכמים ויחד עם חיתוכים לסל הם הגיעו למבטים לא רעים בכלל אבל השלשות דוקא לא נפלו.
* MPJ במחצית ראשונה ענקית בהגנה, יפה לראות איך הוא מעגל את המשחק שלו. התמודד יפה באישית על באטלר, חזר מהר למהמלכים אחרי חסימות, שינה זריקות בצבע כהלפ דפנדר, עזר בריבאונד.
* במחצית- 17 הפרש לדנבר, לפחות חלק מזה כתוצאה מshot making טוב יותר שלהם בהשוואה ליריבה.
* במחצית השנייה ציפיתי לראות את ג'ימי יותר דומיננטי והתבדיתי. לא היה לו ביטחון בג'אמפר שלו והוא לא הצליח להגיע לעומק הצבע מול השומרים של דנבר, צריך לומר שהוא גם לא היה אסרטיבי במיוחד ונתן לאדבאיו להיות הfocal point בהתקפה. ניכר שחלק מתכנית המשחק של ספולסטרה הייתה לגרום לג'וקר לעבוד בהגנה ובאם התעלה עם 26 נקודות אבל כנראה שמיד ריינג' ופלואטרים שלו הם לא מה שישברו את הסכמה ההגנתית של דנבר.
* ספולסטרה נתן לאדבאיו כמה פוזשנים בsingle coverage בהגנה על יוקיץ' שלא עלו יפה מבחינתו. אחת היכולות היותר אנדרייטד של יוקיץ' הן הכדרור שלו, הוא השתמש בו כדי להגיע ממש לrestricted area ומשם זה היה לייאפ/פאול. דנבר מסיימת את הרבע השלישי ביתרון שיא של 21 נקודות.
* מאלון החליט למשוך את הכוכבים לתוך הרבע האחרון במקום לתת ליוקיץ' לנוח. לא אהבתי את ההחלטה הזאת וכנראה שגם אלוהי הכדורסל שהתנקמו בדנבר באופן מיידי עם הריצה היחידה של מיאמי במשחק. ההיט השתמשו לראשונה בהגנה איזורית בזמן שיוקיץ' על המגרש. לקח לדנבר כמה דקות להגיב אבל ברגע שהצליחה להכניס כדורים ליוקיץ' במרכז האיזורית היא פיצחה את ההגנה הזאת והכריעה את המשחק.
* בסיום 104-93 לנאגטס. נתון המשחק- רק 2 זריקות עונשין למיאמי! הכי נמוך במשחק פלייאוף בתולדות הפרנצ'ייז שלהם. מגיע המון רספקט להגנה החכמה של דנבר, וגם ביקורת מסוימת כלפי באטלר שלא באמת הגיע למשחק.
* מישהו יודע איפה קיילב מרטין? אחרי שהיה כפסע מלזכות בMVP של הגמר האיזורי, אני לא זוכר אפילו מהלך אחד שלו במשחק. אוהדי הסלטיקס בטח מתפוצצים.
נערך לאחרונה ב:
תכננתי להעלות אתמול - משהו שאנחנו מנסים לעשות קבוע בשנים האחרונות
מתפוצצים לא, היה ידוע "לנו" שמיאמי קבוצה נחותה יותר מדנבר ומבוסטון.
מיאמי עברו את בוסטון בגלל צוות אימון חלש לעומת מאמן מנוסה שהעמיד קבוצה משומנת, עם כוח רצון ושחקנים שלא נשברים.
אני באמת תופס מה CULTURE שלהם ומגיע להם הרבה ריספקט, אבל זה לא מספיק טוב לקחת אליפות.
אין לי ספק שאם היה לבוסטון מאמן מנוסה וצוות אימון מנוסה, עם כמות הכישרון של הקבוצה הם היו בגמר.
הם לא מכונה משומנת כמו מיאמי, יש שם יותר כאוס ואין תרגילים ולא למידה ויישום תוך כדי משחק - ולכן הם נכשלו.
אני לא זורק את מאזולה מתחת לגלגלים, אני פשוט חושב שקודם כל הוא נכנס למצב לא רצוי שהוא פתאום המאמן רגע לפני שהעונה מתחילה.
הוא צעיר, בלי מספיק ניסיון בליגה (כעוזר אפילו), וזרקו עליו את המשרה וזה עוד אחרי שהם איבדו את וויל הארדי ליוטה ובאמצע העונה את דיימון סטודמייר (שאם כבר לו היו צריכים לתת את המושכות). אני חושב שבעתיד אולי הוא יוכל להיות מאמן טוב או אפילו טוב מאוד, אבל עם כל הכבוד להנהלה\סטיבנס, אין לנו זמן למשוך, טייטום ובראון נכנסים לפריים שלהם והתקרת שכר החדשה יכולה לטרוף את הקלפים אז אני חושב שזאת עונה מבוזבזת.
סורי התחלתי לרשום ולא חשבתי שארשום כ"כ הרבה, לא התכוונתי לחטוף את השרשור (בסיום העונה נפתח שרשור על בוסטון) -
לדנבר.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.