ג'מי באטלר
- פותח הנושא OrEl74
- פורסם בתאריך
אני מאוד אוהב את באטלר, הוא תמיד נותן את הכל, גם בהפסדים.
במשחק הנ"ל רואים שמיאמי באו להילחם ובכלל כל הקבוצה זה כולם לוחמים, וכבוד גדול על זה שהם הגיעו לגמר מזרח.
אני מאוד מעריך את מה שסופלסטרה וריילי עשו מהקבוצה, הם כל שנה מגדלים שם עוד ועוד שחקנים שאף אחד לא ממש שמע עליהם לפני ומגיע להם שאפו ענק.
לעומת זאת, ניכר שהסלטיקס יותר עמוקים, כישרוניים והם האוייב של עצמם - זה למעשה הסיפור של העונה הזאת (ויש יגידו גם עונות קודמות).
אני אישית חושב שזה ניכר יותר בעונה הנוכחית:
כשהם סוגרים את ההגנה, ההתקפה זורמת וזה נראה כאילו הם הקבוצה הכי טובה בליגה.
כשהם מזלזלים, לא מפוקסים, מוותרים - זה נראה כמו טרף קל. זה קורה להם הרבה במשחקי בית משום מה, יש להם מאזן מחפיר.
לא חושב שראיתי קבוצה כל כך לא יציבה מבחינה מנטלית, זה מטוטלת רצינית. זה קרה עם בראד סטיבנס, זה קרה עם אימה יודוקה וזה קורה עכשיו עם מאזולה.
כמובן שזה יותר על השחקנים מאשר המאמנים אבל יש לי ביקורת על מאזולה - לא ברור לי איך הוא מספסל כל הפלייאוף שחקן משמעותי כמו גרנט וויליאמס שנתן פלייאוף מעולה עונה שעברה - למה? באמת פריצ'ארד מועדף עליו? זה בגדר הזיה לטעמי (בלי לזלזל בפריצ'ארד). ולמה גם לא לשנות תוך כדי משחק, נתת לפריצ'ארד לשחק אתה רואה שבאטלר מחפש רק לתקוף אותו וכמובן שזה מאצ'אפ גרוע - למה לא לשנות? ממש לא ברור לי.
זה מבחינתי הבעיה שלי איתו, הוא לא טוב בשינויים תוך כדי משחק, יותר מדי שמרן.
קשה להאמין שיקחו אליפות ככה אבל לכו תדעו? הם קבוצה ממש לא צפוייה.
חבל שזרקו משחק ניהול טוב של סמארט, נתן חצי ראשון מדהים, כאילו הוא איזה סטיב נאש.
ON TO THE NEXT ONE ...
במשחק הנ"ל רואים שמיאמי באו להילחם ובכלל כל הקבוצה זה כולם לוחמים, וכבוד גדול על זה שהם הגיעו לגמר מזרח.
אני מאוד מעריך את מה שסופלסטרה וריילי עשו מהקבוצה, הם כל שנה מגדלים שם עוד ועוד שחקנים שאף אחד לא ממש שמע עליהם לפני ומגיע להם שאפו ענק.
לעומת זאת, ניכר שהסלטיקס יותר עמוקים, כישרוניים והם האוייב של עצמם - זה למעשה הסיפור של העונה הזאת (ויש יגידו גם עונות קודמות).
אני אישית חושב שזה ניכר יותר בעונה הנוכחית:
כשהם סוגרים את ההגנה, ההתקפה זורמת וזה נראה כאילו הם הקבוצה הכי טובה בליגה.
כשהם מזלזלים, לא מפוקסים, מוותרים - זה נראה כמו טרף קל. זה קורה להם הרבה במשחקי בית משום מה, יש להם מאזן מחפיר.
לא חושב שראיתי קבוצה כל כך לא יציבה מבחינה מנטלית, זה מטוטלת רצינית. זה קרה עם בראד סטיבנס, זה קרה עם אימה יודוקה וזה קורה עכשיו עם מאזולה.
כמובן שזה יותר על השחקנים מאשר המאמנים אבל יש לי ביקורת על מאזולה - לא ברור לי איך הוא מספסל כל הפלייאוף שחקן משמעותי כמו גרנט וויליאמס שנתן פלייאוף מעולה עונה שעברה - למה? באמת פריצ'ארד מועדף עליו? זה בגדר הזיה לטעמי (בלי לזלזל בפריצ'ארד). ולמה גם לא לשנות תוך כדי משחק, נתת לפריצ'ארד לשחק אתה רואה שבאטלר מחפש רק לתקוף אותו וכמובן שזה מאצ'אפ גרוע - למה לא לשנות? ממש לא ברור לי.
זה מבחינתי הבעיה שלי איתו, הוא לא טוב בשינויים תוך כדי משחק, יותר מדי שמרן.
קשה להאמין שיקחו אליפות ככה אבל לכו תדעו? הם קבוצה ממש לא צפוייה.
חבל שזרקו משחק ניהול טוב של סמארט, נתן חצי ראשון מדהים, כאילו הוא איזה סטיב נאש.
ON TO THE NEXT ONE ...
הכותרת צריכה להיות מיאמי היט
כי זה היה ניצחון קבוצתי גדול שלהם, במשחק אולי הכי מרשים בפלייאוף הזה. באטלר היה שם בסיום עם סדרת מהלכים גדולה (בעיקר בהגנה) כדי להנחית את המטוס אבל זה היה משחק קבוצתי מצוין all across the board. מה הם עשו נכון?
1. הנעת כדור ממש טובה. בעיני המספר של 20 אסיסטים די משקר. ההתקפה שלהם דינמית עם קלעים שעוברים מסביב לחסימות, באטלר שתוקף מיסמאצ'ים, פיק אנד רול של באם, או לאורי שמגביר את קצב המשחק ומצליח לשמור על איזון התקפי גם בדקות שג'ימי נח.
2. קליעה מבחוץ- מיאמי הפכה מקבוצת שלשות חלשה לאחת מקבוצות השלשות הטובות בליגה בפלייאוף הזה, מזכיר את הבאבל שגם אז קלעים יחסית בינוניים כמו קראודר למשל חיברו חודשיים נהדרים. מיאמי תפסה יום קליעה חזק וגם ידעה למנף אותו, אתה רואה קלוזאאוטים מופרזים של בוסטון לקיילב מרטין שיש לו מבט above the break, משם זה הולך ללייאפ או למבט פנוי של קלעי יותר טוב ממנו.
3. הגנה איזורית- נהיה ממש כלי חשוב בארגז של מיאמי. זה התחיל בתור שיטת משחק להחביא את השומרים הפחות טובים שלה אבל הם השתמשו לפרקים בסוג של מצ'אפ זון שניתב את הכדור לעבר השחקנים המועדפים (מבחינתה של מיאמי) בתור יוצרים, והצליחו ללכוד את בוסטון להרבה אחד על אחד בסוף שעון. לדעתי זה עניין של זמן עד שהאיזורית תעשה קאמבק, יהיו קבוצות שינסו להעתיק ממיאמי.
4. קבלת החלטות טובה מאוד, זה בולט בעיקר בהשוואה לבוסטון שעושים טעויות מנטליות בין אם בולטות כמו סדרת האיבודים של טייטום ברבע האחרון, או כאלה פחות בולטות כמו הורפורד שמוסר יותר מדי מאיזור הסל במקום לנסות לסיים, או בלבול בירידה להגנה, ניסיונות two for one שיורים לעצמם ברגל וכו'.
בוסטון דוקא שיחקה ממש טוב במחצית הראשונה כשמוביל הכדור העיקרי היה סמארט עם 9 אסיסטים במחצית ואף אחד לא יפה יותר מזה-
www.youtube.com
רבע שלישי של כדורסל מושלם של מיאמי, באמת. ממליץ לכולם לצפות ולהינות. סמארט שמר טוב על ג'ימי במחצית הראשונה וכמעט לא שמר עליו בשנייה, לא הצלחתי להבין את זה. מסכים עם הטענות שמיזולה מאחר להגיב. לא לוקח מספיק פסקי זמן ולא מצליח להחזיר את הסדר כשהמשחק של בוסטון מתבלגן, כפי שקורה לה לעיתים די קרובות.
כמעט כל מי שראה מגרש במיאמי היה טוב. אני שוב אומר כמה זה מדהים מה ספולסטרה מקבל משחקנים שהיו כנראה בשולי הרוטציה בקבוצות אחרות. וינסנט, שטרוס, מרטין, לאב- משחקים עם המון ביטחון ותורמים מעל ומעבר למה שאפשר לבקש מהם. לאורי נתן מחצית ראשונה גדולה. הרול פליירס של מיאמי ניצחו את אלו של בוסטון (שלטעמי הם הטובים ביותר בליגה, הצוות המסייע של הסלטיקס).
הימרתי על סדרה של 7 משחקים והניצחון הזה של מיאמי בהחלט מתווה את הדרך לסדרה ארוכה. אי אפשר להתעלם מהיתרון שיש לבוסטון ברמת הכישרון, נראה האם זה יספיק להם מול יריבה חכמה וקשוחה מהם.
כי זה היה ניצחון קבוצתי גדול שלהם, במשחק אולי הכי מרשים בפלייאוף הזה. באטלר היה שם בסיום עם סדרת מהלכים גדולה (בעיקר בהגנה) כדי להנחית את המטוס אבל זה היה משחק קבוצתי מצוין all across the board. מה הם עשו נכון?
1. הנעת כדור ממש טובה. בעיני המספר של 20 אסיסטים די משקר. ההתקפה שלהם דינמית עם קלעים שעוברים מסביב לחסימות, באטלר שתוקף מיסמאצ'ים, פיק אנד רול של באם, או לאורי שמגביר את קצב המשחק ומצליח לשמור על איזון התקפי גם בדקות שג'ימי נח.
2. קליעה מבחוץ- מיאמי הפכה מקבוצת שלשות חלשה לאחת מקבוצות השלשות הטובות בליגה בפלייאוף הזה, מזכיר את הבאבל שגם אז קלעים יחסית בינוניים כמו קראודר למשל חיברו חודשיים נהדרים. מיאמי תפסה יום קליעה חזק וגם ידעה למנף אותו, אתה רואה קלוזאאוטים מופרזים של בוסטון לקיילב מרטין שיש לו מבט above the break, משם זה הולך ללייאפ או למבט פנוי של קלעי יותר טוב ממנו.
3. הגנה איזורית- נהיה ממש כלי חשוב בארגז של מיאמי. זה התחיל בתור שיטת משחק להחביא את השומרים הפחות טובים שלה אבל הם השתמשו לפרקים בסוג של מצ'אפ זון שניתב את הכדור לעבר השחקנים המועדפים (מבחינתה של מיאמי) בתור יוצרים, והצליחו ללכוד את בוסטון להרבה אחד על אחד בסוף שעון. לדעתי זה עניין של זמן עד שהאיזורית תעשה קאמבק, יהיו קבוצות שינסו להעתיק ממיאמי.
4. קבלת החלטות טובה מאוד, זה בולט בעיקר בהשוואה לבוסטון שעושים טעויות מנטליות בין אם בולטות כמו סדרת האיבודים של טייטום ברבע האחרון, או כאלה פחות בולטות כמו הורפורד שמוסר יותר מדי מאיזור הסל במקום לנסות לסיים, או בלבול בירידה להגנה, ניסיונות two for one שיורים לעצמם ברגל וכו'.
בוסטון דוקא שיחקה ממש טוב במחצית הראשונה כשמוביל הכדור העיקרי היה סמארט עם 9 אסיסטים במחצית ואף אחד לא יפה יותר מזה-
- YouTube
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
כמעט כל מי שראה מגרש במיאמי היה טוב. אני שוב אומר כמה זה מדהים מה ספולסטרה מקבל משחקנים שהיו כנראה בשולי הרוטציה בקבוצות אחרות. וינסנט, שטרוס, מרטין, לאב- משחקים עם המון ביטחון ותורמים מעל ומעבר למה שאפשר לבקש מהם. לאורי נתן מחצית ראשונה גדולה. הרול פליירס של מיאמי ניצחו את אלו של בוסטון (שלטעמי הם הטובים ביותר בליגה, הצוות המסייע של הסלטיקס).
הימרתי על סדרה של 7 משחקים והניצחון הזה של מיאמי בהחלט מתווה את הדרך לסדרה ארוכה. אי אפשר להתעלם מהיתרון שיש לבוסטון ברמת הכישרון, נראה האם זה יספיק להם מול יריבה חכמה וקשוחה מהם.
יש לציין גם שבעוד הסלטיקס עלו למשחק זחוחים ועייפים, ההיט עלו עם רעל בעיניים. ג׳ימי עלה לרבע הראשון במיינדסט של למלא את הסטט׳ שיט, בעוד טייטום עלה אדיש. הקאמבק והדקות הטובות של ההיט לקראת סוף המחצית ותחילת השלישי רק פעלו לרעתם, הם ממש חשבו שהם יכולים לנצח בהילוך שני את המשחק הזה.
פלייאוף זה עניין של מאצ׳אפים. ההחזרה לחמישיה של טיימלורד מול הסיקסרס עזרה להשוות סייז, והביאה למהפך בסדרה. כאן, אין באמת ערך לשחק עם שני גבוהים. הם לא משיגים בזה שום דבר, ולהיפך, ההיט יכולים לשחק את לאב. למעשה, הם חייבים לשחק את לאב בשביל סייז מול ביג אל ורוב וויל, אבל לאב שחקן הגנה חלש. אם אתה מכניס אותו מסיבות הגנתיות, זה מעיד על עד כמה הגבוהים של הסלטיקס לא מהווים איום. ואז, אתה גם מרוויח אותו בהתקפה - אחרי לאורי וג׳ימי הוא השחקן עם קבלת ההחלטות הטובה בקבוצה, ועוד מוסיף קליעה וחסימות נהדרות. מה עשיתם קליבלנד??
בכל מקרה, מאזולה צריך 48 דקות לחלק בין טיימלורד וביג אל, ולעלות עם הווינגס והגארדים. את המשבצת של הגבוה השני הוא יכול באמת למלא עם גרנט וויליאמס, ואפילו - ספציפית בסדרה הזו - עם סאם האוזר. האוזר הוא קלף טוב, יש לו אורך להתמודד עם לאב, ושטרוס על קשת השלוש, והוא חילוף סביר על וינסנט ורובינסון. ואז בוסטון מרוויחה עוד קלעי שלוש מצויין.
בכל מקרה, מיאמי ניצחו אבל הבדלי הרמות והכשרון ברורים. ההיט עושים כל מה שצריך כקבוצה שבאה מלמטה, אבל הם באמת מלמטה. הסלטיקס יחברו את זה ביחד באיטיות האופנתית להם, אבל הם יקחו את המשחק הבא ולפחות אחד בחוץ.
פלייאוף זה עניין של מאצ׳אפים. ההחזרה לחמישיה של טיימלורד מול הסיקסרס עזרה להשוות סייז, והביאה למהפך בסדרה. כאן, אין באמת ערך לשחק עם שני גבוהים. הם לא משיגים בזה שום דבר, ולהיפך, ההיט יכולים לשחק את לאב. למעשה, הם חייבים לשחק את לאב בשביל סייז מול ביג אל ורוב וויל, אבל לאב שחקן הגנה חלש. אם אתה מכניס אותו מסיבות הגנתיות, זה מעיד על עד כמה הגבוהים של הסלטיקס לא מהווים איום. ואז, אתה גם מרוויח אותו בהתקפה - אחרי לאורי וג׳ימי הוא השחקן עם קבלת ההחלטות הטובה בקבוצה, ועוד מוסיף קליעה וחסימות נהדרות. מה עשיתם קליבלנד??
בכל מקרה, מאזולה צריך 48 דקות לחלק בין טיימלורד וביג אל, ולעלות עם הווינגס והגארדים. את המשבצת של הגבוה השני הוא יכול באמת למלא עם גרנט וויליאמס, ואפילו - ספציפית בסדרה הזו - עם סאם האוזר. האוזר הוא קלף טוב, יש לו אורך להתמודד עם לאב, ושטרוס על קשת השלוש, והוא חילוף סביר על וינסנט ורובינסון. ואז בוסטון מרוויחה עוד קלעי שלוש מצויין.
בכל מקרה, מיאמי ניצחו אבל הבדלי הרמות והכשרון ברורים. ההיט עושים כל מה שצריך כקבוצה שבאה מלמטה, אבל הם באמת מלמטה. הסלטיקס יחברו את זה ביחד באיטיות האופנתית להם, אבל הם יקחו את המשחק הבא ולפחות אחד בחוץ.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.