הרטבה בגיל מאוחר (ארוך)
אני מבינה למה עוד לא פנית לרופא, אבל אני חושבת שכדאי לעשות את זה כדי קודם כל, לשלול איזושהי בעיה במערכת השתן. הוא כבר גדול, ואני מתארת לעצמי שהוא גם לא נהנה מהמצב הזה. ואני חושבת שעלול להיווצר אצלו תסכול אם נדרש ממנו (ובגיל 5 זה כבר בהחלט נדרש) להיות גמול בלילה מבלי שהוא בכלל שולט על זה. לפעמים יכול להיות שמדובר בדלקת בדרכי השתן שאפשר לפתור במתן אנטיביוטיקה פשוטה, ולחסוך את כל כאב הלב והתיסכול שלו ושלכם. אם את לא רוצה להלחיץ אותו, תקבעי לרופא (הילדים הרגיל שלך) תור בלי הבן שלך (אני עושה את זה לפעמים, כשאני רוצה להתייעץ לגבי אורן מבלי שהיא תישמע), תספרי לו בדיוק מה הבעיה וממה את חוששת. תסבירי לו שאת לא רוצה להלחיץ את הבן שלך עם ההתעסקות בנושא, ואם הוא מוכן לבדוק את הילד מבלי שה``פספוסים`` יוזכרו. אני בטוחה שהוא יבין (אחרי הכל, גם הם בני אדם). ואז תוכלי לקבוע איתו תור נוסף והפעם עם הבן שלך שתקרא ``בדיקה כללית``. מעבר לך... יש הרבה שיטות לנסות לגמול את הילד. כתבו כאן בפורום על כאלה שהילדים נגמלו כאשר הם קיבלו מיטה חדשה (גמילה יקרה) או פיג`מה יפה עם הדמות שהילד אוהב ואז יש לו אינטרס לא להרטיב. לימורי סיפרה פה פעם, שיש לה מכשיר כזה שמצפצף בכל פעם שהמיטה נרטבת בשביל להעיר את הילד (זה לפי דעתי, מכשיר שצריך להשתמש בו תוך כדי הסכמה והבנה של הילד, ואני לא בטוחה שזה מתאים עדין לגיל 5). ויש כאלה שמעירים את הילדים באמצע הלילה בשביל לרוקן להם את השלפוחית. שוב, גם השיטה הזו קצת בעיתית. משתי סיבות מרכזיות: 1. כשלוקחים ילד ישן לעשות פיפי באופן קבוע, למעשה, מסירים ממנו כל אחריות להתאפקות עד הבוקר. 2. שלפוחית השתן היא איבר שמתרגל להתרוקן בשעות מסוימות. ואם מעירים כל יום את הילד באותה שעה השלפוחית מתרגלת... ואז יהיה לה קשה מאוד לחזור למצב הקודם של חוסר התרוקנות. כל השיטות האלה שהזכרתי (ובטח יש עוד, ויהיה מי שיספר לך) הן טובות לילדים שבטוח שאין להם בעיות במערכת השתן. אחרת, כל השיטות מביאות לתסכול ועלולות לגרום לנזק גדול יותר (לדימוי העצמי של הילד) מאשר ביקור אצל הרופא וכמה בדיקות. מקוה שעזרתי.