גמילת לילה

[לבנה123]

גמילת לילה

בשעה טובה סיימנו את הניתוח ואפילו חזרנו לאכול כמעט כרגיל... ועכשיו אני מתפנה לטפל בגמילת לילה של נועה (בת 3 וכמעט 3 חודשים). היא גמולה כבר למעלה משנה במשך היום, ובלילה עד עכשיו כשהצעתי לה לקום ולעשות פיפי בשרותים, היא אמרה לי "אמא אני עייפה מידיי בלילה", וייחסתי את זה להפסקות הנשימה הרבות שבאמת היו. ואמרתי שנתעסק עם זה רק אחרי הניתוח. ועכשיו כשהפסקות הנשימה מאחורינו נראה לי שבעוד כשבוע נוכל להתחיל. היא עדיין קמה עם חיתול קצת רטוב, אבל לדעתי זה מפיפי של בוקר שהיא יכולה בהחלט לעשות בשרותים כבר. מה שכן - היא די מבקשת את החיתול. ולגבי זה אני מרגישה שלא ברור לי אם כדאי לעצור ולגמול "כאן", או לתת לה (מה 'כפת לי בעצם?). מה אתן אומרות? וגם - יש טיפים? ל-איך? תודה!

 

[חמניה1]

אני עזרתי לבר להגמל

כשעה וחצי לפני השינה הורדתי את השתיה. זה לא היה קל אבל זה עזר. למשך כשבועיים דאגתי להעיר אותה לפיפי בלילה. היו תאונות אבל בגדול היה בסדר. זה מה שאני זוכרת.

 

[סוכריה על מקל]

אנחנו ב"הכנה לקראת גמילת לילה"

(תמרה בת שנתיים ושמונה חודשים) דבר ראשון - עברנו ל-Pull ups. הם אמנם יקרים קצת יותר, אבל יש עליהם ציורי לבבות שנמחקים אם בורח לה פיפי. בכל בוקר כשהיא קמה, דבר ראשון תמרה בודקת אם "יש לבבות". כשיש היא קוראת בשמחה "לא ברח לי!" ומקבלת מדבקה. זה משהו קטן, יחסית, התגובה שלי אדישה כשכן בורח ואני שמחה "בקטן" כשהלבבות שם. מבחינתי זה משרת את המטרה של הגברת המודעות לענין. אני לא יודעת אם אפשר ממש לגמול בלילה, הרי הילדה לא מודעת. יונתן נגמל בלילה נורא מהר (כשבוע אחרי שנגמל ביום) אבל אצלו זו לא חוכמה, הוא מינקות היה קם עם חיתול יבש או כמעט יבש. אז אני מחכה בשקט להתפתחויות בנושא ולא עושה שום דבר יותר אקטיבי כרגע.

 

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

באמת מה'כפת לך בעצם?

גמ"ל זה בעיקר עניין של בשלות גופנית הרי. אצלנו הכפתור ביקשה לפני כמה זמן לישון בלי חיתול, אמרתי לה שהמשמעות היא שהיא תצטרך לוותר על השתייה לפני השינה ובלילה כשהיא מתעוררת ועוברת לישון על ידי (והיא שותה כמויות מסחריות של מים), והיא ירדה מזה ונשארנו עם חיתול בלילה. אני גם לא חושבת שזה נכון להעיר ילד לפיפי, כי זה הופך אותך אחראית, במקום שהיא תקח אחריות. כשהיא תרגיש שהיא מוכנה לוותר על החיתול בלילה היא בוודאי תודיע לך.

 

[מ י כ]

באמת מה אכפת לך?

ואני אישית לא יודעת איך מגבילים שתיה מילד ועוד לפני השינה(ואחרי שכל היום אני נואמת על חשיבות השתיה...)

 

[נתנאלה2]

גמילת הלילה שלנו

באה למעשה מאביב, מכיוון שהיה חורף וגם כך קר ומכיוון שהיא קמה עם חיתולים רטובים עד מפוצצים, שיערתי שהיא לא מוכנה ולכן לא הצענו לה להוריד טיטול. לילה אחד דובי רצה לשים לה טיטול ואביב לא רצתה, דובי התעקש ואני יעצתי להקשיב לה, לא רוצה? לא צריך! בבוקר אביב קמה יבשה לחלוטין. יש כמובן לילות שהיא מרטיבה (בעיקר אם היא לא הולכת לשירותים לפני השינה) יש לילות שהיא קמה באמצע הלילה ומבקשת ללכת לשירותים. בקיצור מנסיוני טיטול רטוב לא בהכרח מצביע על חוסר מוכנות. שיהיה בהצלחה לכם.

 

[מיאניומהשמי]

אממ.....

גמנחנו פיצלנו את גמילת הלילה מהיום ורק לאחרונה גמלנו מהלילה. אחרי שבועות ארוכים של חיתול יבש הצעתי לה להוריד את החיתול. שיננתי שוב ושוב שאם צריכים בלילה פיפי, קוראים לאמא או לאבא והסברתי שלא שותים הרבה לפני השינה (הורדתי לה כמויות בהדרגה) וכמובן שעושים פיפי ממממממש לפני השינה (אחרי הסיפור). עבד מצויין שבועיים והג'וניורית קיבלה הרבה חיזוקים חיוביים. ואז היא חלתה והיתה רגרסיה מוחלטת. הבלגתי ועזבתי עד שהיא הבריאה. כשהיא הבריאה שוב חזרתי על המנטרות ועל הטקסים. וזה עזר. בקיצור (או "פינת הגאון" כמו שאודטה נהגה לומר: 1. לשנן מנטרות וליצור טקס 2. לא להעביר אחריות אלייך - לתת לה ליזום את עניין הפיפי בלילה. 3. אם את רואה שיש יותר פספוסים מהצלחות - להציע לה להחזיר את החיתול כאילו כלום . אולי היא פשוט לא מוכנה אבל שלא תחוש תחושת כישלון.. 4. אפשר גם לדלג על כל מה שכתבתי ובעצם - מה 'כפת?...

 

[גוליגל]

אני עם המה-אכפת (כרגע)

באמת בשביל מה להתחיל עם זה? בשביל להוכיח שהניתוח עשה משהו?

אני במקומך רק הייתי מנסה להגביר מודעות לזה (הפול-אפס שסוכריה מתארת נשמעים לי אחלה). ולנסות ליצור את ההרגלים המתאימים (אי שתיה בלילה, שירותים לפני השינה). עם גמילת הקקי שלנו היה ברור שמרגע שלי זה לא היה אכפת, זה רץ יפה מאוד. (אבל זה אצלנו. איתמר ונועה לא ממש תאומים, כמו שכבר גילינו)י אגב - איך היא בשנת צהרים? כבר גמולה? אצלנו הוא נגמל מזה בעצמו, בגן יזמו (ברשותי וברשותו) הסרת חיתול והיה יופי. בלילה אנחנו עוד לא גמולים, חלק מהבקרים הוא עם חיתול כבד וחלק עם חיתול ריק או קל וחמים (יעני פיפי של בוקר). לאחרונה התחיל לבד להוריד שתייה של ערב אז אולי הוא מכין את עצמו. לא אכפת לי שזה יקח עוד הרבה זמן למרות שעם כל חבילת חיתולים שאני קונה, אני תוהה אם תהיה עוד אחת.

 

[TWEETY =^.^=]

אני לא חושבת שצריך לגביל שתיה בלילה

גם לא במחיר של פיספוסים. אנחנו בקיץ, חם מאוד מאוד וזה חשוב וגם בריא לשתות והרבהההה. את שי גמלתי לילה ויום בעת ובעונה אחת, הוא גמול כבר למעלה משנה,,,בעצם הממממ,,,מהמלחמה

למרות המקלטים למרות הלחץ ולמרות ששהינו אחר- כך במליון בתים ולא בסביבה הטבעית שלו. הוא שותה כמו גמל מצוי, גם בלילה. תמיד יש לו בקבוק חצי ליטר ליד המיטה, ועוד אחד על השולחן במטבח, כך שאם נגמר לו הוא קם ומחליף את הריק במלא. הוא גם תמיד קם בלילה לבד ומעולם לא העיר אותי בשביל לעשות פיפי מהרגע שהתחיל לעשות בשרותים. הוא מעיר אותי רק לקקי כשצריך לנגב. אני חושבת שהכל זה איך שמרגילים, אם הייתי מרגילה אותו שאני מעירה אותו לעשות פיפי, אז הוא היה סומך עלי ולא על עצמו. כנ"ל לגבי להעיר אותי,,,בשביל מה?? בשביל פיפי??? ומה אני יכולה לעזור לו בזה שקמתי??? זה בסך הכל פיפי,,,שורה תחתונה, אני באמת חושבת שהכל זה הרגל ואיך אנחנו מתיחסים לכל העניין.

 

[אמאשל נתנאל]

אני אספר לך מה אנחנו עשינו

נעה שלי קמה בבקרים עם טיטול ספוג הילדה בת 3.5 גמולה כבר למעלה משנה וקשה לה לוותר על הטיטול בלילה ערב אחד לא שמנו לה "שכחנו" הילדה קמה יבשה לחלוטין - באותו הבוקר ולאורך כל היום היא קיבלה מאיתנו המון מחמאות על זה, בערב היא ביקשה טיטול - שכנענו אותה שלא צריך והי כבר ילדה גדולה - היא השתכנעה ובבוקר קמה יבשה לחלוטין וזהו נגמרה סאגת הטיטול בלילה - הגענו למסקנה שברגע שיש לה טיטול יש לה לגיטימציה לעשות פיפי בטיטול תנסי - אין לך מה להפסיד חוץ מסדין רטוב...

 

[ellieg]

יש לי ויכוח עם בעלי בנושא

דניאל גמולה המון זמן לילה (חודש לאחר הגמילה). זה בא ממנה, למרות נסיון שלנו להחזיר חיתול בלילה. בינתיים זה עובד יחסית טוב אם פיספוסים פעם בחודש (בערך). אם הייתי רק אמא של דניאל לא הייתי מבינה מה הבעיה, אבל יש את שירה: היא גמולה ביום ובשנת צהריים לפחות חצי שנה. בעלי החליט יום אחד שפיספוסים שלה ביום עקב אי גמילה לילה והחליט לגמול אותה בלילה. הגמילה לילה עבדה חצי מהזמן עד שאמא של שירה (אני) החלטתי שזה לא לענין שהיא תפספס מחצית מהזמן. והמסכנות שלי שאולי יעזרו לך: * ששירה תהיה מוכנה היא תוותר על ה"תחתוני לילה" (פאל-אפס) ותעבור לתחתונים רגילים בדיוק כמו דניאל. * ממש לא מפריע לי שהיא לא תהיה גמולת לילה עד שהיא בשלה. * אנחנו מעודדים אותה בבוקר אם ה"פאל-אפס" יבשים ואומרים כל הכבוד, ואם רטובים אומרים לא נורא הפעם הבא יהיו יבשים.

 

[doe2]

האמת שאני כבר לא כל כך זוכרת..

אם כי לירי תחדש לי נשכחות. ממה שאני זוכרת, בגמילת לילה התחלנו רק כשהפסיקו לשתות בקבוק לפני השינה. בהתחלה הייתי מרימה לשירותים בערך בחצות, אבל אני זוכרת משהו כמו שבועיים מקסימום וזהו. מצד שני, אם היא עדיין מבקשת חיתול בלילה, אז למה באמת? אני מניחה שאת מכווננת לכך שבעת הלידה היא תהיה בלי חיתול (אולי אני טועה בהבנת כוונותייך), אבל עוד יש המון זמן ואולי כדאי לתת לה עוד קצת זמן אם היא מבקשת חיתול.

 

[חגיתלה]

אצלנו זה בא ממנה

אני לא מאמינה בלהכריח ילד להיגמל. גם גמילת יום באה ממנה וגם גמילת לילה. יום אחד היא החליטה שלא רוצה טיטול בלילה. נכון שדיברנו על זה ואמרנו לה שכשיתחיל קיץ ונקנה לה שמיכה חדשה נלך לישון בלי טיטול אבל לא ממש האמנו בזה בעצמנו. מסתבר שהיא האמינה יותר מאיתנו ואכן ביום שישי אחד, שבועיים אחרי גמילת יום כולל שנ"צ, קנינו שמיכת מעבר. הילדה פרחה מאושר והכריזה שלא צריך טיטול. קצת חששנו וקנינו מהר מגן מזרון. ואכן הילדה בבוקר קמה יבשה. בחודשיים הראשונים הייתה בוכה מיד עם ההתעוררות שיש לה המון פיפי בבטן. היום היא קמה ובאה אלינו למיטה ורק כשקמים לצחצח שיניים עושה פיפי. פספוס היה לילה אחד (מרפי שלא תתקרב אלי אין לי מצב רוח אליך), ואני חושבת שאולי חמש פעמים התעוררה בלילה לפיפי (מרפי - שוב ראה הוזהרת). אני מאמינה שצריך מעט לדבר לא יותר מדי כדי לא לעורר אישיו, והילד צריך לרצות את זה ולהיות מוכן לזה. בהצלחה!!!

 

[לבנה123]

OK...ירדתי מזה.

אני אחכה שזה קצת יותר יבוא ממנה. בינתיים בבוקר היא מסבירה לי "אמא היה לי המון פיפי ולא היה לי כוח לקום לשרותים". אני עונה לה "אני בטוחה שתוכלי פעם לקום בבוקר לשרותים במקום בחיתול". בינתיים החיתולים נשארים מלאים. יש פשוט משהו קצת ביזרי בלהחליף חיתול לילדה בת 3+, שכבר למעלה משנה גמולה. או וול. אה - ותודה רבה!

 

[גוליגל]

אצלנו הילד בן ה-3 מחליף לעצמו חיתול ../images/Emo13.gif

הוא הולך בבוקר אל הפח, מוריד את החיתול וזורק פנימה. (בעתיד נלמד אותו לחתל את עצמו, וכשידע אפילו איך לקנות חיתולים, ממש לא יהיה אכפת לי שילך עם חיתול לצבא

)

 

[מ י כ]

גם שלנו

 

[נרי כ]

זה קטע לפספוסים לראות איך היא מחתלת את עצמה

היא נעמדת, ואז נשכבת ואז מתיישבת, ומתפתלת ולפעמים אפילו מצליחה. היא פעם נתנה הופעה שלמה לחברים - התפשטות מבגדי היומיום, התחתלות ולבישת פיג'מה - וואלה. כנראה שגם אצלנו היא תיגמל מחיתול שינה באיזור הצבא. (לפחות הקטנה והגדולה מתחילות לצמצם פערים במידות. אנחנו לא יכולים לצמצם בכמות החיתולים שאנחנו קונים, אבל לפחות את סוגי החיתולים).

 

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

גמצלנו ככה