גמילה

גמילה

בני כבר בן 3 ורבע, ועדיין אנחנו יונקים. בערב ובבוקר קבוע, ובסופ"ש לעיתים גם בצהריים. אני מעוניינת כעת בהריון נוסף. הגניקולוגית שלי עומדת על כך שאפסיק להניק, כי לדעתה זה יגרום לי בעיות פריון בטווח הקצר, ובהמשך אחרי שבוע 12 זה עלול לגרור התכווצויות רחם. את דבריה היא הוכיחה באותות ומפתים כשערכה לי בדיקת דם ומצאה שרמת הפרולקטין בדמי גבוהה פי 3 מהנורמה. האמת היא שממש לא אכפת לי להפסיק, למרות שלפעמים זה נורא כיף. אבל לבני ממש לא בא בחשבון להפסיק - מבחינתו לציצי אישיות משלו והוא מנהל איתו שיחות ומתנחם אצלו ומתגעגע אליו ממש בנפרד ממני. מצד שלישי חברה שלי - פסיכולוגית ילדים במקצועה טוענת כנגדי שהמשך ההנקה פוגע בנפשו של הילד, ושאני מונעת ממנו התנתקות ממני, ופוגעת בהתפתחות העצמיות שלו וגורמת לפיגור חברתי. שתי שאלות: 1. האם טענות השתיים נכונות? 2. איך גומלים בגיל כזה, ומשיגים שיתוף פעולה בלי לגרום לטראומת נטישה מצד הציצי. ובכלל - מה דעתכן - האם לגמול או לא?
 

srab

New member
בעיה דומה

שלום אסתר, השתתפתי בפורום הישן של וואלה, ואני חוזרת שוב כי יש גם לנו בעית גמילה.בני בן שנתיים ולא מוכן להפסיק לינוק! אמנם יש לו תאבון בריא בדר"כ והוא אוכל כמעט הכל בלי בעיות אבל הוא לא מוכן לוותר על הציצי - זה מלווה בבכי, צעקות והיסטריה מצידו וגם בלא מעט רגעים מביכים. אני חייבת לציין שמאוד מאוד נהנתי מההנקה אבל עכשיו אני מרגישה שהעניין מוצה, במיוחד שגם אני חושבת על הריון שני. אשמח לקבל עצות, מה עושים?
 

גבגב 2

New member
לא יכולה להתאפק...../images/Emo3.gif

...אני ממש לא מסכימה עם כל מה שהגינקולוגית שלך מציינת.... 1. בודאי שרמות הפרולקטין שלך גבוהות מהנורמה... הרי את מניקה!!!(זה עדיין לא אומר שלא תוכלי להרות בשל כך). 2. כן, הנקה גורמת להתכווצויות רחמיות. אבל גם יחסי מין גורמים להתכווצויות רחמיות באותו אופן. האם היא יעצה לך להפסיק לקיים יחסי מין??? הנקה מסוכנת להריון רק אם קיים סכון גבוה של הפלה ברקע (למשל עקב התכווצויות מוקדמות, או דימום). 3. רמת פרולקטין גבוהה יכולה למנוע ביוץ ופריון בזמן שאת מניקה - אבל בהנקת ילד בן 3 בהן תכיפויות ההנקה אינן כה גבוהות, סביר שאין לך בעית פריון. ואם לא תוכלי להרות בשל ההנקה - תוכלי בבוא הזמן להחליט על גמילה. ולגבי טענות הפסיכולוגית: הנקת ילד בגיל 3 - היא נפלאה!!! הנקה אינה סותרת חינוך לעצמאות. הנקה בגיל 3-4 אינה סותרת חינוך לגבולות הנקה בגיל המבוגר מאפשרת לכם אינטימיות אם/ילד, רוך, התכנסות, הרגעה, ועוד שורה ארוכה של יתרונות. פיגור חברתי????? לתת לילד בן 3 בקבוק מטרנה ליד ברגע שהוא בוכה (או הולך לישון), או מטייל איתך בקניון... או שקית במבה ליד... הינו אקט חינוכי יותר??? קביעות פסיכולוגיות כגון אילו ואחרות תמיד מכעיסות אותי מחדש. תלותיות של ילד אינה נגרמת בשל הנקה. גם בהנקת ילד בוגר אפשר לקבוע חוקים, גבולות (כמו בכל תחום אחר בחיים), אך האם זה אומר שיש למנוע זכות כל כך מיוחדת זו ממנו??? ולשאלתך - האם לגמול אותו עכשיו: אל תגמלי בגלל ש"החברה מאותתת לך לעשות כך" ההחלטה - שתהיה שלכם אישית/משפחתית... גמילת ילד בן 3-4 אפשרית בדרך זו או אחרת. אם אתם בוחרים לגמול אז תהיה זו גמילה של הצבת גבולות בצד תחליפי כיף ואינטימיות, אחרים. ואם תהיה זו גמילה על פי החלטת ילדך - תהיה זו גמילה הדרגתית, סביר מאוד להניח שכשתיכנסי להריון, כמות החלב שלך תפחת/ הטעם ישתנה - וישנם ילדים הגומלים עצמם עצמאית במצב זה (ואחרים שלא..
)
 
I agree with every word Gabi said

It is all evidence-based!! Just one thing, prolactin levels usually return to normal after about 3 months after the birth, so if your prolactin levels are high, it is probably not due to the breastfeeding.​
 

justmom

New member
תרגום: מסכימה עם כל מלה שאמרה גבי

הכול מבוסס על ראיות! רק דבר אחד - הפרולקטין חוזר בדרך כלל לרמות הנורמליות שלו כ-3 חודשים אחרי הלידה, כך שאם רמות הפרולקטין שלך גבוהות, סביר להניח שזה תא נובע מההנקה.
 
OK עניתם לי חלקית, ובכל זאת.

אכן קיוויתי לשמוע תשובות אילו, וזה מאד עודד אותי. האמת היא שמאז שירדתי במספר ההנקות - בערך גיל שנה, חזר לי מחזור סדיר לגמרי, ואני מניחה שאני פוריה. מעולם לא היו לי בעיות, ולא היו כל הפלות או התכווצויות מוקדמות, כך שאני מניחה שאם אתן צודקות זה לא יפריע. הגינקולוגית שלי סבורה שמדובר כן בהנקה, כי רמות הפרולקטין כשהנקתי מלא היו גבוהות בהרבה, וזה יורד כל פעם שאני "מורידה ארוחה". בכל זאת נשארת השאלה הרגשית. הוא כבר מעבר לגיל 3, וזו מתחילה להיות בעיה חברתית. זה יוצר מבוכות בכל מיני סיטואציות, ולהבדיל מגבולות אחרים שהוא מקבל בקלות - כאן הוא מתעקש ונעלב. יתר על כן, היו כבר סצנות בהן הוא ניסה, בגילו, לבדוק מה יש למטפלת ולגננות להציע בנדון... ולמותר לציין שזה לא התקבל בעין יפה. בנוסף, זה קצת מעיק עלי שכשאני בבית הוא מסרב ללכת לישון בלי ציצי, וזה מבזבז לי המון זמן, מה גם שאני נרדמת איתו, וגם אם לא הייתי עייפה קודם, קשה לי להתעורר ולעשות מה שתכננתי. אני חוזרת לשאלה הבסיסית: מאחר ולא נראה לעין באופק שיש לו איזושהיא כוונה להגמל, אם בכל זאת אני רוצה ללכת לכוון, איך עושים גמילה בגיל כזה, בנושא כל כך רגיש ובלי לפגוע בילד ולת לו הרגשת דחיה. למישהי יש ניסיון? אפשר להפנות אותי אולי למניקות ארוכות טווח?
 

justmom

New member
תרגום: הרשי לי להפנות אותך לקו

הפתוח של ליגת לה לצ´ה - 1-800-377773. השאירי את המספר שלך ומישהי תתקשר אלייך ותוכל דבר איתך בהרחבה על זה.
 
למעלה