גמילה
שאלה זו, כמובן, יכולה להתפרש כנסיון נוסף למשוך את גנגי בלשון, או שלא. אבל בפראפראזה על פלפל, אכתוב: תחשבו שכתבתי "הצילו דחוף!!!! אני זקוקה לעזרה!!!!!!!!!" נניח שאני מכורה לאלכוהול. אם אני רוצה להגמל - אני נגמלת. נכון? ואין מצב בו מישהו אוח גומל אותי. או שיש? מה לגבי ילדים? יש שתי אפשרויות - אחת - הם גדלים לשלב הבא, ופשוט לא צריכים יותר (חיתול/ציצי/מוצץ/חפץ מעבר...). במצב זה אנחנו (אמהות) אומרים "הוא נגמל בעצמו", אף שגמילה זו לא דומה בכלל לגמילה מאלכוהול: זו כמילה כשה"התמכרות" פשוט מתפוגגת מעצמה. שניה - מטפל מבוגר גומל אותם (אי אפשר לבוא לגן עירוני עם חיתול, לאמא אסור להיניק יותר). זו גמילה במידה מסוימת של כח (אולי רק מניפולציות רגשיות נוסח "אתה כבר גדול"), והיא מסוג הגמילה של מכורים - למרות הצורך הגדול שהילד מביע להמשיך לצרוך את הדבר ממנו גומלים אותו. גם פה, בסוף, אומרים שהילד נגמל (למרות שהוא לא עשה כלום, המסכן). אה. עוד: על ילדים שנגמלו, אומרים גם "הוא גמול". נסו להתעלם מדעות שהבלעתי, ולהתיחס לשימוש באותה מילה ל 3 דברים שונים: 1 - גמילה מרצוני ממשהו שאני מכורה לו. 2 - הפסקה הדרגתית, ספונטנית, של ההתמכרות. 3 - גמילה בגלל (וע"י) אדם אחר. סביל? עומד? יוצא? [אני שוקלת ברצינות להפסיק להשתמש במילה "נגמל" במקרה (2) אם הניתוח שלי פה נכון, ואולי גם צריך להחליף גמילה ב (3) במשהו אחר, אבל זה לא יהיה מעשי לשנות בשפת הדיבור שלי]. תודה.
שאלה זו, כמובן, יכולה להתפרש כנסיון נוסף למשוך את גנגי בלשון, או שלא. אבל בפראפראזה על פלפל, אכתוב: תחשבו שכתבתי "הצילו דחוף!!!! אני זקוקה לעזרה!!!!!!!!!" נניח שאני מכורה לאלכוהול. אם אני רוצה להגמל - אני נגמלת. נכון? ואין מצב בו מישהו אוח גומל אותי. או שיש? מה לגבי ילדים? יש שתי אפשרויות - אחת - הם גדלים לשלב הבא, ופשוט לא צריכים יותר (חיתול/ציצי/מוצץ/חפץ מעבר...). במצב זה אנחנו (אמהות) אומרים "הוא נגמל בעצמו", אף שגמילה זו לא דומה בכלל לגמילה מאלכוהול: זו כמילה כשה"התמכרות" פשוט מתפוגגת מעצמה. שניה - מטפל מבוגר גומל אותם (אי אפשר לבוא לגן עירוני עם חיתול, לאמא אסור להיניק יותר). זו גמילה במידה מסוימת של כח (אולי רק מניפולציות רגשיות נוסח "אתה כבר גדול"), והיא מסוג הגמילה של מכורים - למרות הצורך הגדול שהילד מביע להמשיך לצרוך את הדבר ממנו גומלים אותו. גם פה, בסוף, אומרים שהילד נגמל (למרות שהוא לא עשה כלום, המסכן). אה. עוד: על ילדים שנגמלו, אומרים גם "הוא גמול". נסו להתעלם מדעות שהבלעתי, ולהתיחס לשימוש באותה מילה ל 3 דברים שונים: 1 - גמילה מרצוני ממשהו שאני מכורה לו. 2 - הפסקה הדרגתית, ספונטנית, של ההתמכרות. 3 - גמילה בגלל (וע"י) אדם אחר. סביל? עומד? יוצא? [אני שוקלת ברצינות להפסיק להשתמש במילה "נגמל" במקרה (2) אם הניתוח שלי פה נכון, ואולי גם צריך להחליף גמילה ב (3) במשהו אחר, אבל זה לא יהיה מעשי לשנות בשפת הדיבור שלי]. תודה.
