גמילה

יפעתד

New member
גמילה

אסתר שלום, יש לי ילדה מדהימה בת שנה וחודש. היא יונקת בתאווה רבה, וגם אוכלת מוצקים יפה מאוד במשך היום. הבעיה שלי היא בלילות - היא מתעוררת ה מ ו ן ובד"כ רוצה רק ציצי על מנת לחזור לישון (כמובן שהיא נרדמת רק עם ציצי). ניסיתי לגמול אותה בלילה בלבד, ולא הצלחתי במיוחד. יש לה שעת משבר בערך ב-2-3 בה אני נותנת לה ציצי, ואח"כ במקום לישון עד הבוקר (כך קיוויתי) היא מתעוררת עוד פעמים רבות (כל שעה). אני יודעת שהנושא לא פשוט והייתי רוצה להתייעץ עם מישהו מקצועי בנושא גמילה. ראיתי שפרסמת טלפון שניתן להתקשר אליו (800-1), אך אנחנו מתגוררים בחו"ל ולא ניתן להתקשר למספר זה מחו"ל האם תוכלי להפנות אותי לכתובת מתאימה?? תודה, יפעת
 

יפעתד

New member
תשובה לאסתר

הי אסתר, תודה על תשובתך. ובכן - אפשר לומר שכבר קראתי הכל, וגם את ספרו של ד"ר סירס, לפני חודשים רבים. קראתי גם ספרים נוספים, וגם פורומים שונים באינטרנט. דנאי בתי, ישנה במיטתנו כבר כחצי שנה. נכון שלא תיכננו כך מן ההתחלה, אך כאשר ראינו ששנתה לא רצופה, החלטנו להעבירה למיטתנו. למרבית הפלא, זה לא עזר, ונראה לי לפעמים שרק החמיר את הבעיה... אני איתה כל היום, מעניקה לה אהבה רבה, וכך גם אביה. אי אפשר לדעת ממה נובעות כל בעיות השינה האלה, אפשר רק לשער, ואני יודעת שאיננו היחידים עם בעיה זו... אנחנו מתגוררים באי ביוון (כן, כו), ואני לא יודעת אם יש כאן למי לפנות. האם יש טלפון בארץ אליו אוכל להתקשר?
 

יפעתד

New member
למיכל ותהילה

הי, תודות. כמובן שאני קוראת קבועה בפורום הנקה, וגם התייעצתי בנושא זה לפני מס´ שבועות. בעקבות סיפורי הגמילה, התחלתי בעצם בגמילת הלילה, אך אני מרגישה שאנחנו תקועות. או אפילו חוזרות אחורנית... דנאי בגיל כזה שצעיר יחסית לעומת היונקים/יונקות אליהם מתייחסים סיפורי הגמילות לילה. בקיצור, בבעיה שלי אני קצת מתקשה להיעזר בשלל העיצות והסיפורים. בכל אופן תודה, ונקווה רק לטוב
 

Shellylove

New member
יפעת, זה לא מדויק

אם קראת את סיפורינו בפורום, אני עשיתי לשלי גמילת לילה כשהיא היתה בת 13.5 חודש (שזה רק קצת יותר גדולה מדנאי). אם את מרגישה תקועה, נוכל אולי לעזור לך לצאת מה"תקיעות" (לפחות ננסה), אבל איך שאת מרגישה.
 

יפעתד

New member
נכון אני באמת נזכרת עכשיו

הי, באמת נזכרתי שקראתי את סיפורכן, ובגילה של שלי בעת הגמילה. התכתבנו בעבר, וסיפרתי לכן שהתחלתי את הגמילת לילה לפני כחודשיים למעשה, שאז דנאי היתה קצת יותר צעירה. בכל אופן, אני לא יודעת אם זה קשור או לא קשור לגיל, היתה לי הרגשה בשבוע-שבועיים הראשונים של הגמילה שזה כן הולך לכיוון חיובי, ואחרי כשלושה-ארבעה שבועות דנאי היתה מצוננת במשך שבועיים, ואחרי שהיא הרגישה יותר טוב, היא התחילה לעשות שוב סצינות בשעה 1-2 ואז שוב ב-3-4 ואז כבר הייתי עייפה מרוב לילות ללא שינה, ונשברתי בסביבות 3. וזה המצב גם כעת. כך שבסה"כ אני מרגישה עכשיו שהגמילת לילה לא ממש הצליחה...ובכלל בזמן האחרון היא מתעוררת ממש הרבה פעמים, עוד לפני 1-2, שזה בעצם נסיגה. אני בטוחה שזה גם תלוי בנחישות שלי עכשיו, ואולי היא באמת רעבה בשעה הזאת. בכל מקרה, חשבתי לנסות להציע לה בקבוק לפני שאני הולכת לישון בלילה. אני אעדכן אתכן בפורום הנקה. תודה.
 

Shellylove

New member
אין לי ספק

שזה קשור למידת הנחישות שלך ובכל מקרה, מחלות הן גורם רגרסיה ידוע. אבל אולי באמת כדאי שאת הדיון נעביר לפורום הנקה - נשמח לראות אותך שם!
 
הי יפעת

כמה נקודות למחשבה; -לא מה שמתאים לעולל ומיניקה בהכח יתאים לאחרים. לכל תא משפחתי הדינמיקה שלו. אפשר לשאוב רעיונות מסיפורים של אחרים משיחה עם יועצת או מספר אבל אין פתרונות פלא. זו דעתי מנסיוני, לפחות. -הספר של ד´ר סירס רק יתסכל אותך, לדעתי כי מה שהוא בעצם אומר שם זה שהילד מתעורר בלילה ואנחנו צריכים להתרגל/לזרום וכד´. מהחוויה שאני עברתי עם עייפות בלילות והנקות מתמשכות ולא מתוך צורך פיזי/רעב- אני לא ממליצה לך לקרוא את הספר הזה כדי למצוא פיתרון להנקות הלילה. ותסלח לי אסתר. -אני כן ממליצה לך להתרגל ולשמוע את הינוקת בוכה כי זה חלק מתהליך הגמילה בלילות. אני כן מייעצת לך להתחזק עם עצמך ולהגיע להחלטה נחושה ואמיצה ש´זהו. עכשיו זה נגמר." ברגע שתגיעי למקום הזה עם עצמך, הגמילה תצליח לך ולא משנה באיזו דרך תבחרי. בהצלחה!
 

יפעתד

New member
תודה על החיזוקים

הי, קראתי את הספר די מזמן, כשהייתי הרוסה מהלילות ללא שינה (כשדנאי היתה בת 7-8 חודשים). האמת היא, שלגבי שינה במיטתינו לא היתה לי בעיה, אבל לגבי ההנקה בלילה כפי שרוצה התינוק אני אכן מסכימה איתך, צריך לשים לזה סוף. אי אפשר לחיות כ"כ הרבה זמן עם שינה לא רציפה, ביחוד כאשר יודעים שאחרי כ"כ הרבה חודשים, זה לא רעב או צורך פיזי אחר, אלא בעיקר התנייה. לכן ובעקבות סיפורי פורום הנקה, התחלתי בגמילת לילה. ואני גם מסכימה שאולי אינני נחושה מספיק, וקשה לי לשמוע את בתי בוכה. והיא יודעת לבכות! בכל מקרה, עברנו שבועיים של צינון קשה, ועכשיו אנחנו עוברים דירה, ואח"כ אני מתכוונת לנסות שוב. מבטיחה לעדכן בהמשך בפורום הנקה תודה
 
למעלה