גמילה

[מתקמבקת]

גמילה

אני מקווה שזה הפורום הנכון, רציתי לברר איך נגמלים. 1. חברה טובה שלי כבר בת 24 ועדיין מוצצת אצבע בפה כשהיא הולכת לישון וגם במהלך היום אם היא לבד. האם יש דרך שהיא תוכל להגמל מזה? אני הצעתי לה לשים תחבושת על האצבע ושזה יהווה עבורה תזכורת להפסיק עם ההרגל המגונה הזה. מה אתם חושבים? 2. הבעיה השניה היא אני

מכורה לאוכל. להתעסקות עם האוכל. יש לי לא מעט לרדת במשקל (בסביבות 15 קילו) וזה מאוד מעסיק אותי. כבר שנים. אולי מאז שאני בת 13.. היתה לי אמא שהיתה אובססיבית בנושא הזה של אוכל ולצערי גם אני כזו. היא עשתה פעם דיאטת כסאח ומאז לא עלתה במשקל (לדעתי היא היתה אנורקסית) אני בכיוון השני. שקלתי פעם 100 קילו והיום אני באיזור ה80.. ירדתי 30 והעליתי 10 בחזרה ומאז לא מצליחה להביא את עצמי שוב למצב שבו אני אוכל לרדת. כל הזמן אני מתעסקת עם אוכל, כמה אכלתי, מה אכלתי ואם אכלתי גרגר אחד יותר מדי - יאללה, להתחרע על המקרר. אשמח לתגובות

 

[מתקמבקת]

ולא לקדם לעמוד הראשי בבקשה

 

[מישוהית]

אין לך מה לחשוש

ממה שראיתי במשך שנים שאני פה, תפוז לא מביאים לדף הראשי שרשורים שנמצאים בקטגורית תמיכה, זה לא לעניין לעשות כזה דבר

 

[מישוהית]

שרשורים מפורומים שנמצאים בקטגורית

תמיכה

 

[מתקמבקת]

תודה

 

[Bakbook1]

לבגי העניין של האוכל.

אני יודע שזה נשמע לא קל, אבל לדעתי בסה"כ מדובר באלמנט של שליטה עצמית - תאכלי, מנות קצובות ותגבילי את עצמך. אל תקני משקאות כמו קולה, משקאות סוכרים ומאכלים עתירי שומן וסוכר (את זה תשאירי לסופי-שבוע או שבכלל תוותרי על זה). כל פעם שאת חושבת על אוכל, נסי למקד את המחשבה שלך/ להתרכז במשהו אחר. עד שההרגל/מחשבה על האוכל תעלם. תחשבי טוב. אם את מרגישה עם עצמך טוב, להיות מפוצצת אחרי שדחסת הרבה אוכל. אני באופן אישי, לא מת על ההרגשה הזו ומעדיף להמנע ממנה. אני אתן לך דוגמא מה אני עושה בשביל לא לאכול יותר מדי. למשל בארוחת שישי עם המשפחה: אם אני מרגיש שכבר אכלתי מספיק, ושאני סתם ממשיך למלא את הצלחת בעוד אוכל אחרי שכבר שבעתי. אני פשוט מאוד לוקח את הצלחת שלי הצידה ומפנה אותה לכיור כך שאני אפסיק לאכול. אם לא מצליחה לעשות את זה לבד. למה שלא תלכי לתזונאית או לטיפול פסיכולוגי? http://www.alummot.co.il/הפרעות_אכילה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2875104,00.html

 

[מתקמבקת]

תודה

נכנסתי למאמרים, אני צריכה לקרוא אותם יותר ברצינות בשעות הערב. הבעיה שלי היא בעיקר בשעות הערב או לאחר שאני אוכלת משהו שלא "הקצבתי" אותו לעצמי מראש.. לגבי תזונאית אני חושבת שאבדוק את העניין עם דיאטנית בקופ"ח (או שזה לא אותו דבר?) וטיפול פסיכולוגי.. אין ספק שיעזור לי. השאלה היא אם אני מגיעה לזה דרך קופ"ח האם זה נרשם איפשהו? או שעדיף ללכת לפסיכולוג חיצוני?

 

[Bakbook1]

באיזה אוכל מדובר?

אוכל של ממש - בשר, אורז וכד' או בכל מיני דברי מתיקה / נשנושים שונים? אם מדובר בכל מיני נשנושים. מראש את יכולה לא לקנות אותם ושלא יהיו בהישג ידייך.

 

[מתקמבקת]

גם וגם

זה מתחיל בנשנושים ומשם ממשיך לכל מה שנמצא בהישג יד..

 

[גרא.]

מתקמבקת,תשובות:1.חברתך בגיל 24 שעדיין

מוצצת אצבע,בנסיבות שציינת,רכשה בילדותה,את ההרגל הזה,שאינו שכיח כלל בגילה.בכדי לסלק את ההרגל הזה,לא מספיקה תחבושת על אצבע,או משחה מרירה שאפשר למרוח על האצבע,שיש בבית מרקחת.לשם כך כדאי שתפנה לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית-התנהגותית. 2.בכדי לטפל בהפרעות אכילה,עלייך לפנות למרפאה להפרעות אכילה שיש ליד המרפאות בכל בית חולים,גם בסניפי מרפאות גדולים שאינם מסונפים לבית החולים.

 

[Bakbook1]

לגבי שאלה 1.

יש אנשים, שהצליחו ומצליחים להפטר מהרגלים שונים. ללא שום טיפול חיצוני. הלא כך?

 

[גרא.]

עקרונית,תמיד יהיו אנשים עם הרגלים נפסדים,

שיוכלו להתגבר עליהם ללא שום טיפול חיצוני,בדרך כלל בגלל שינוי בנסיבות.למשל אם הרגל עלול לפגוע בבריאות,או בכורח המציאות.אותה מוצצת אצבע,תתקשה להמשיך בכך,אם וכאשר תתחתן.ואם יהיה לה\ מספיק חשוב לוותר על ההרגל הזה,היא תוכל להתמודד עם זה,ולהתגבר עליו.אבל בכל מקרה,זה תלוי באישיות וברמת המוטיבציה של בעל ההרגל.