גמילה

[אמא של רום]

גמילה

לפורום שלום! זו פעם ראשונה שראיתי שהפורום קיים - אחרת הייתי מצטרפת מזמן. רום בן שנתיים וחצי ועדיין יונק בכיף. לנוכח כמה הערות לא נעימות (כולן אגב לא נעימות..) ששמעתי לאחרונה (ותאמינו לי שפיתחתי עור של פיל - אחרת לא הייתי מגיעה עד כה...) הפסקתי להניק בציבור - ממילא הוא כבר לא כל כך צריך את זה, וזה בעיקר פינוק, ועברנו לינוק רק בבית - על הכורסא. הפתיע אותי עד כמה זה הלך בקלות - מרגע שהצהרתי שציצי במיטה או בכורסא, בני נוטה לפעמים לחזור הביתי במפתיע לפני תום הטיול ומיד כשאנו נכנסים הוא מכוון אותי - " אמא רוצה לשבת בכורסא!!!" אבל מנהג הרמת החולצה בפארק ואצל חברים פסק באחת. השאלה היא כזו - עיקר היניקה שלו היא בלילה. רומי הולך לישון עם ציצי, שנכנסת יחד איתו למיטה, וכשהוא נרדם - ציצי הולכת לעיסוקיה...אולם יש לו, למלאך, שעון פנימי שעושה השכמה היכנשהוא בין 12-2 בלילה, ודורש ציצי. ניסינו להרדים אותו במיטתינו בתקווה שזה יעביר לו את החשק - אבל גם אז הוא קם. אין לי בעיה אמיתית עם זה - בעלי קם, לוקח אותו למיטה שלנו ומחבר אותו אלי. אני אפילו לא מתעוררת, ובבוקר הם ממשיכים לישון ביחד כשאני הולכת לעבודה - יתרונות ההי-טק... אבל... אני חושבת שהגיע הזמן לחשוב על גמילה מפני שרום לא מראה שום נטיה לוותר, ואני כבר חושבת על ילד אחר, וגם קצת נמאס לי למרות שעדיין כיף, והכי חשוב - לא אוהבת לעמוד בפני דברים לפני שחשבתי עליהם בדקה ה- 90. איכשהוא נראה לי שבגלל שעיקר היניקה היא בלילה ובהרדמות זה יהיה די מסובך להפסיק, וגם בלילה לא מתמודדים טוב עם דברים כמו ביום. יש למישהו מכם נסיון עם דבר כזה? איך מתמודדים? מה להפסיק קודם? האם יש סיכוי שהוא יפסיק לבד, ואיך אדע? אגב לא מזמן עברנו דירה, וזה היה לו מאד קשה, אני זוממת להכניס אותו לגן בקרוב, וגם התחלפה לו המטפלת....

 

[אמא זולו]

אהלן אמא של רום! ../images/Emo140.gif

אמנם אני מיניקה רק 9 חודשים ואין לי נסיון מעשי עם גמילה אבל יש לי חברות שגמלו ושמעתי מהן הרבה רעיונות וסיפורים. דבר ראשון, לגמול בתקופות מעבר כמו מעבר דירה, התחלת מסגרת של גן וכ´ו זה לא רעיון הכי מוצלח בעולם. יותר מידי שינויים בבת אחת. עצתי הידידותית היא לדחות את הגמילה לאחרי זה אם את יכולה.(ונשמע לי שיש לך עוד כוח לסחוב קצת...) גמילה הדרגתית היא המועדפת כמובן. בדרך כלל מורידים קודם את הלילה ואז את היום אבל אולי הדינאמיקה אצלכם שונה ותוכלי להוריד קודם את היום ואז את הלילות. לגבי מתי ילדים גומלים את עצמם, זה מאד תלוי ואישי. יש כאילו שלפני גיל שנה, יש כאילו שבין שנה לשנתיים ויש בגיל שלוש. האינטואיציה שלי אומרת שאם רום יתחיל מסגרת של גן אז תוכלי להפסיק את הנקות היום בלי הרבה בלאגנים כי הוא יהיה עסוק בשלו וכ´ו, זה נשמע לי יותר פשוט מלהפסיק להניק כשהאמא והילד ראש בראש יחד בבית. מי יודע, אולי הוא אפילו יפסיק לבקש ציצי מעצמו בעקבות השינויים העתידים לבוא.

 

[לאה_מ]

מסכימה עם כל מילה, ועוד:

אני אמנם גמלתי את אורי (שנה וחצי) מהנקות לילה, אבל זה רק בגלל שאיבדתי את היכולת לישון תוך כדי הנקה. אם את בכלל לא מתעוררת מהנקת הלילה - למה לגמול? יש כאן לאחרונה הרבה אמהות מניקות בהריון, כך שגם המחשבות על עוד ילד לא צריכות לגרור הפסקת ההנקה. לפי מה שאת מתארת, ברגע שהחלטת שלא נוח לך להניק מחוץ לבית, לרום לא היתה בעיה ליישר קו עם ההחלטה שלך. אז עכשיו, כשהוא יונק רק בבית, ממה בעצם נובע הצורך לגמול אותו? דוקא זה שאת מניקה נוטע בי תקווה, כי את תגיעי לפני לגיל 18, ואז נראה אם באמת לשכת הגיוס לא מוכנה לקבל יונקים

 

[zimes]

../images/Emo10.gif אתמול מישהי אמרה לי ...

שהם בטוח יגמלו לפני גיל 18, אבל היא הבטיחה שעד שהם יגדלו, יהיה שלום

 

[זיו25]

שימי פס על מי שמעיר הערות לא נעימות

את אמא שלו, ואת יודעת מה הכי טוב בשבילו. נקודה.

 

[נדיה ומשה]

לילד כל כך גדול יש יתרון ענק

את יכולה לתקשר, להסביר ולהרגיע במילים. לדעתי, כמו שהוא הבין את הכלל החדש וקיבל אותו בקלות, כה לא תהיה לך בעיה להסביר לו כלל חדש ש"לא יונקים בלילה". אבל את צריכה להיות מאוד שלמה עם ההחלטה, ומאוד החלטית, אחרת הוא ירגיש שאת מתלבטת ורוצה לראות איך הוא יגיב. אז ברגע שתרגישי שדי, פשוט תגידי לו" אתה יודע מה, אתה כבר ילד באמת גדול אואני חושבת שאתה לא צריך לקום בלילה כמו תץינוקות כדי לךינוק" או "אמא מאוד עייפה בלילה ואין לה כוח להניק אז יש לנו כלל חדש, מהיום יונקים רק עד שנהיה בחוץ חושך, ובחושך לא יונקים, רק כשבבוקר יהיה אור." אין סיבה שהוא לא ישתף פעולה אם ירגיש שאת רצינית. מה שכן, לא כדאי באמת לעשות שינוי כזה יחד עם עוד שינוי.

 

[אמא של נוריאל]

אני גמלתי את נוריאל מהנקת לילה סבי

סביב גיל 11 חודש, כי פשוט הרגשתי שהוא כלל לא רעב אלא רוצה לשחק. הוא היה מתעורר "לינוק", יונק שלוק וחצי ואז בוקר. משתולל ולא מוכן לחזור לישון ואותי זה השביז. פשוט נתתי לו מים במקום והעניין לקח בדיוק 3 לילות כשהלילה הראשון, כמובן היה הקשה ביותר וגם אז הבכי היה לא יותר מרבע שעה. ואז הוא הפסיק להתעורר בכלל באמצע הלילה. נוריאל שידר שאין לו צורך בהנקת אמצע לילה. אולי לרום אין צורך בעוד הנקות? אולי אם זה שלוק ודי אז אפשר להסביר שיש מים. לבודד את ההנקות ולראות איפה הוא יותר צריך ואיפה זה יותר סתם. בהצלחה.

 

[אמא של רום]

תודה../images/Emo24.gif

המון תודה לכולם. האמת היא שיניקת היום היא סימבולית בלבד - פעם-פעמיים בשבוע. מיניקת היום גמלתי אותו נורא מוקדם כי נאלצתי לחזור לעבודה סדירה כך שהסיפור הזה הסתיים בגיל 9 חודשים. הגמילה הית הפשוטה - האכלתי אותו עד להתפקע במזון שהוא אהב לפני שהיתה לו הזדמנות לגלות שהוא רוצה לינוק ואחר כך לא היה לו מקום. תוך כמה ימים זה הפך לנוהג והוא שכח שבכלל ינק בשעה זו. יניקת היום הינה כיום פינוק שהוא עושה בעיקר לאחר שנעדרתי ממהשכבה בלילה, ולכן היה לו כל כך קל להפסיק את הפינוק בחוץ. יניקת הערב הינה כאמור השיטה שלו להרדם, וזו טעות אבל זה פשוט קרה מעצמו. אני חושבת שתהיה לו בעיה להרדם בלי ציצי כי בכל לילה שאני לא נמצאת - לוקח לו כשעתיים להרדם עם בעלי והוא מתעורר המון. מה שלא ברור לי זה איך עם המטפלת בצהריים הוא נרדם בעגלה תוך 5 דקות לכל היותר. יניקת הלילה היא בשעה פחות או יותר קבועה, ואני לא יודעת מה משכה ומטרתה כי אני לא בדיוק צד לעניין. גם לאחר שבעלי מביא אותו למיטה, בחודשים האחרונים הוא מוצא את דרכו לשדי לבד, וגם הופך אותי לצד שלו אם ישנתי הפוך, ובשלב זה בעלי כבר ישן ואני עוד לא התעוררתי... האמת שבשביל לגמול אותו מזה אצטרך לקום (עינוי לא קטן..) או שנצטרך לא להכניס אותו למיטה - שזה עונש לוואי בעייתי ביותר. אך אני לא רואה איך אוכל אחרת למנוע ממנו להמשיך במנהג... אחת הסיבות שאני רוצה להפסיק זה דווקא בגלל שהוא לא מוכן להרדם עם בעלי וגם לא עם מישהוא אחר וזה כבר די נמאס לנו. הרעיונות שנתתם נראים בסדר אך לא כל כך ישימים בסיטואציה. אולי יש לכם עוד רעיונות? נסיון? ספרות בנושא? ושוב תודה.

 

[פיר פיר]

ממש כל הכבוד

אני לא מאמינה שהחזקת כלכך הרבה או שבכל זאת זה כח באנרציה והקלות של לא להתמודד וקל לנו ככה - כי לי גם התחושה שהתרגלתי ככה ואני רגילה להנקות כדי להרדים . אופיר שלי בן שנה וחצי ויונק המון לפני השינה ובבוקר במיטתינו אבל חוץ משיניים אין ענינים בלילה. ובצוהריים כשאני איתו הוא נרדם עדיין על הציצי ואת יניקות הכיף בבית ובחוץ הפסקתי בגיל שנה וחודשיים אבל פתאום אני בשוק שאולי זה ככה ימשך עד גיל שנתיים פלוס. איך היא ישן בגן ? אז אתם לא לוקחים אף פעם ביביסיטר? בערב ושאלה חשובה אם את מדברת על עוד ילד והפסקת ההנקה - האם חזרה לך הוסת או שאת על פמולן ללא וסת ? - זה מאוד מעניין אותי סליחה על האינטמיות.

 

[אמא של רום]

תודה על העידוד ושאלה נוספת

בואי נאמר שזה לא הלך בקלות: התחלתי הכי גרוע שאפשר. עשו איתי את כל הטעויות הכי גרועות בבי"ח והסבתות רק החמירו את המצב. בסוף בדקה ה- 90 הצילה אותי יועצת הנקה מקצועית, מדהימה מרחובות שנקראת יעל וישוגרד, והצילה את ההנקה שלי עם אמצעי עזר. לאורך כל הדרך היו קשיים ובעיות, ואני עד היום אסירת תודה לה. זה הצריך המון כח רצון ממני ומבעלי ואי אפשר לומר שזו אינרציה. אולי בגלל שהיה לי כל כך קשה, והיו כל כך הרבה בעיות אני מאד מעריכה את זה ואת מה שזה נתן לי ואני לא ממהרת להפסיק. בצהריים הוא נרדם עם מטפלת בעגלה ללא שום דבר בפה ( עד היום הוא לא רוצה מוצץ), וזה כך מגיל 6 חודשים. ולא , אנחנו לא לוקחים ביביסיטר, ואפילו עם האופר הוא לא מוכן להשאר, אבל זה לא אומר כלום - כאמור אני נעדרת כ- 2 ערבים בשבוע ואולי זה מה שמקשה עליו. ולגבי המחזור - ברגע שירדתי לארוחת ערב ולילה בלבד, (היום כאמור מזדמן ולא קבוע) חזר המחזור בסדירות מופתית. ובכל זאת למרות שאומרים שאין סיבה, בשבילי, אני רוצה לנוח קצת ולצבור אנרגיות לפני שאני נכנסת לזה שוב. גיסתי גמלה בגיל שנה וחצי וזה היה נורא וגרם לילד טראומה. גיסתו של בעלי גמלה בגיל 3 גם מיניקות לילה, וגם היה להם משבר גדול ושבוע של בכי וכעסים ותחושות לא טובות. אני מחפשת רעיון גם כדי להתכונן לזה בעצמי, ולכן אשאל שנית - האם יש כאן אמא או יועצת הנקה שביצעו גמילה בגיל מבוגר מיניקת לילה, וחושבות שיש להן פתרון שיגמור את זה יפה ובעדינות?

 

[Shellylove]

מקווה שאעזור

שוב אני מתנצלת על האיחור, אבל אני לא מספיקה כל-כך להיכנס בימים האחרונים, אז אני בפיגור בתגובות ולכן גם מקצרת. יש פה מספר בנות (כולל אני) שגמלו מהנקת לילה בגיל מעל שנה (לאה_מ, כוכביתי, חגית אמא של יובל ועוד). אצלנו זה היה בגיל שנה וחודש בערך וזה עבר ללא טראומות (למרות שהלילות הראשונים היו קשים). אני מציעה לך לעשות חיפוש אחורה לפי השמות או לפי הערך גמ"ל (גמילה מהנקות לילה), כי יש פירוט רב ועדכונים לגבי כל התהליך. אם עוד יהיו לך שאלות, את מוזמנת לפנות (גם ישירות במייל).

 

[כוכביתי2]

הנסיון שלנו

גם אני כמו Shellylove מציעה לך לעשות חיפוש, אבל כדי שיהיה לך מושג כללי - הנה הנסיון שלנו: עידן נגמל מהנקות בלילה כשהיה בן שנה וחצי - לפני כחודשיים. גמלתי אותו מכיוון שהוא היה מתעורר כל לילה לפחות 4-5 פעמים, ונרדם רק עם ציצי, כך לפרק זמן ארוך למדי. מכיוון שאני בן-אדם עובד, וראיתי שזה לא נגרם מסיבה מסויימת (שיניים, מחלה, וכו´), החלטתי ששפיות דעתי ויכולת תפקוד מינימלית מצדיקות לגמול אותו מהנקות בלילה. השיטה היא כזאת: מחליטים מהו הלילה הראשון לגמילה (עדיף יום חמישי אם לא עובדים ביום ו´, כי הלילה הראשון לא יהיה קל). החל מהבוקר שקודם לאותו לילה, ובמשך היום, בכל פעם שהילד יונק אומרים לו ש"עכשיו יום, יש אור בחוץ, ציצי ער ואתה יונק, בלילה, כשחושך, ציצי ישן ולא תוכל לינוק". מכיוון שבמקרה שלכם רום לא יונק כמעט ביום, נראה לי שיהיה נכון להסביר לו את זה בלי קשר להנקה - הוא הרי כבר ילד גדול ויבין בדיוק את דברייך. לאחר שמחשיך, כשהוא מבקש לינוק, מסבירים ש"עכשיו חושך, לילה, ציצי ישן. כשיגיע הבוקר ויהיה אור בחוץ, ציצי יתעורר ותוכל שוב לינוק". הלילה הראשון יהיה קשה, זה שאחריו כבר קצת יותר קל. אצלנו, אחרי כארבעה לילות עידן הפסיק לבקש לינוק. הוא המשיך להתעורר כל לילה פעם-פעמיים במשך חודש, אבל תמיד חזר לישון מבלי לבקש לינוק (ליטופים, חיבוקים ואמצעים אחרים), לאחר כחודש הוא התחיל לישון לילות רצופים. נקודה שצריך לקחת בחשבון: בגלל שאפשר לינוק שוב כשיש אור, עידן מתחרה עם השמש מי יקום קודם: מתעורר כל בוקר פחות או יותר עם זריחת החמה, ובזמן האחרון בדר"כ הרבה לפני כן. מבחינתי עדיפה ההשכמה המוקדמת על-פני שינה מקוטעת.