גמילה משאיבה...
שלום! הסיפור שלי קצת ארוך, לא אכנס יותר מדי לפרטים (בעיות בתפיסת שד... יועצת הנקה... נסיונות שונים להניק שכשלו... בנתיים שאבתי ונתתי חלב שאוב דרך צינורית צמודה לאצבע ולאחרונה רק בבקבוק, הכל בתיאום עם יועצת הנקה). בימים האחרונים נואשתי מהשאיבות והאמת היא שמרוב שאיבות הופיעה לי מעין "שפשפת" בעטרה. מכל מיני שיקולים (כשהעיקרי הוא פשוט חוסר יכולת להתפנות כל כמה שעות ללפחות חצי שעת שאיבה כשאני לבד בבית והתינוקת דורשת תשומת לב) ולא בלי ייסורי מצפון החלטנו יחד עם בעלי שבשביל הבריאות הנפשית שלי הגיע הזמן להפסיק עם השאיבות ולעבור לתמ"ל באופן מלא. יועצת ההנקה לא כל כך רוצה לשמוע ומשכנעת אותי לא להפסיק ושיש עוד סיכוי שהתינוקת תינק, וקשה לי לעמוד בפניה, למרות שבתוך תוכי אני יודעת שאם אמשיך בזה בסוף אתמוטט. בקיצור לא קיבלתי ממנה את התשובה שאני מחפשת. אני רוצה להפסיק בהדרגה את כמות החלב ו"להיגמל" משאיבה. ירדתי בהדרגה משאיבה כל 3 שעות לכל 4.5-5 שעות, רק שכמות החלב לא יורדת (בחישוב היומי) והייתי אומרת שאפילו טיפה עולה (אולי כי כל שאיבה לוקחת קצת יותר זמן כדי להרגיש הקלה בשד). ובגלל אילוצים של טיפול בתינוקת השאיבות לפעמים מתעכבות ואני מרגישה ממש גודש וכאבים בשד. איך אני ממשיכה בתהליך הגמילה? להגדיל עוד את הרווחים בין השאיבות? לקצר כל שאיבה ולהשאיר יותר חלב בשד? כי בשני המצבים נראה לי שאסתבך בסוף בגודש ו/או דלקת (ופעם אחת כבר הספיקה לי בעבר). כרוב? תה נענע? אני יודעת שהפורום אמור ליעץ במצבים הפוכים משלי, אבל אני די מיואשת ולא בנויה למשטר השאיבות, מה גם שאפילו אם אצליח להניק לפי טענת היועצת, בעוד כחודש אצטרך להתכונן לחזרה לעבודה והתחיל את התהליך ההפוך, כך שבאמת חבל לי על המאמץ. תודה על ההבנה, אשמח לקבל תשובה בהקדם.
שלום! הסיפור שלי קצת ארוך, לא אכנס יותר מדי לפרטים (בעיות בתפיסת שד... יועצת הנקה... נסיונות שונים להניק שכשלו... בנתיים שאבתי ונתתי חלב שאוב דרך צינורית צמודה לאצבע ולאחרונה רק בבקבוק, הכל בתיאום עם יועצת הנקה). בימים האחרונים נואשתי מהשאיבות והאמת היא שמרוב שאיבות הופיעה לי מעין "שפשפת" בעטרה. מכל מיני שיקולים (כשהעיקרי הוא פשוט חוסר יכולת להתפנות כל כמה שעות ללפחות חצי שעת שאיבה כשאני לבד בבית והתינוקת דורשת תשומת לב) ולא בלי ייסורי מצפון החלטנו יחד עם בעלי שבשביל הבריאות הנפשית שלי הגיע הזמן להפסיק עם השאיבות ולעבור לתמ"ל באופן מלא. יועצת ההנקה לא כל כך רוצה לשמוע ומשכנעת אותי לא להפסיק ושיש עוד סיכוי שהתינוקת תינק, וקשה לי לעמוד בפניה, למרות שבתוך תוכי אני יודעת שאם אמשיך בזה בסוף אתמוטט. בקיצור לא קיבלתי ממנה את התשובה שאני מחפשת. אני רוצה להפסיק בהדרגה את כמות החלב ו"להיגמל" משאיבה. ירדתי בהדרגה משאיבה כל 3 שעות לכל 4.5-5 שעות, רק שכמות החלב לא יורדת (בחישוב היומי) והייתי אומרת שאפילו טיפה עולה (אולי כי כל שאיבה לוקחת קצת יותר זמן כדי להרגיש הקלה בשד). ובגלל אילוצים של טיפול בתינוקת השאיבות לפעמים מתעכבות ואני מרגישה ממש גודש וכאבים בשד. איך אני ממשיכה בתהליך הגמילה? להגדיל עוד את הרווחים בין השאיבות? לקצר כל שאיבה ולהשאיר יותר חלב בשד? כי בשני המצבים נראה לי שאסתבך בסוף בגודש ו/או דלקת (ופעם אחת כבר הספיקה לי בעבר). כרוב? תה נענע? אני יודעת שהפורום אמור ליעץ במצבים הפוכים משלי, אבל אני די מיואשת ולא בנויה למשטר השאיבות, מה גם שאפילו אם אצליח להניק לפי טענת היועצת, בעוד כחודש אצטרך להתכונן לחזרה לעבודה והתחיל את התהליך ההפוך, כך שבאמת חבל לי על המאמץ. תודה על ההבנה, אשמח לקבל תשובה בהקדם.