גמילה מקקי

בר71

New member
גמילה מקקי

טוב, אז אני מבינה שזה בין הנושאים הכי נטחנים ונלעסים בכל הפורומים עלי אדמות שעוסקים בהורות ותינוקות. אבל בכל זאת, אתם יודעים, זו הבעיה שלי.... עם הפיפי הכל הולך חלק. אבל עם הקקי... בני הוא בן שנתיים ותשעה חודשים אנחנו בגמילה כבר 4 חודשים, בהתחלה דווקא הלך מצוין והוא עשה בשירותים. אבל באיזה שהוא שלב הוא פשוט לא היה מוכן לשירותים, לא לסיר, לא לחיתול רק בתחתונים. קורה מצב שבו אם אנחנו לא תופסים אותו הוא עושה בתחתונים או בחיתול בערב לפני השנה, אם אנחנו קולטים שהוא צריך קקי צריך ממש לשכנע אותו לגשת לישבנון ואז הוא עושה קצת ואח"כ עוצר את עצמו ולא ממשיך. ניסינו הכל-סיר, חיתול, ישבנון, קקי פרס-כל דבר עובד קצת. מיותר לציין שאינני כועסת או נוזפת או צועקת, למעשה אפשרלאמר שבזמן האחרון אני אפילו די אדישה פשוט אני מרגישה שאני נלחמת איתו ונראה לי שזה עושה לו לא טוב. גם מהגן אני קצת מאוכזבת-הגננת והצוות שלה לא ניראות לי ממש מנוסות בכל מה שקשור בגמילה וקצת קשה לי לתת להן עצות כי גם לי אין. אודה לכולכן על העצות והרעיונות. טוב, אז אני מבינה שזה בין הנושאים הכי נטחנים ונלעסים בכל הפורומים עלי אדמות שעוסקים בהורות ותינוקות. אבל בכל זאת, אתם יודעים, זו הבעיה שלי.... עם הפיפי הכל הולך חלק. אבל עם הקקי... בני הוא בן שנתיים ותשעה חודשים אנחנו בגמילה כבר 4 חודשים, בהתחלה דווקא הלך מצוין והוא עשה בשירותים. אבל באיזה שהוא שלב הוא פשוט לא היה מוכן לשירותים, לא לסיר, לא לחיתול רק בתחתונים. קורה מצב שבו אם אנחנו לא תופסים אותו הוא עושה בתחתונים או בחיתול בערב לפני השנה, אם אנחנו קולטים שהוא צריך קקי צריך ממש לשכנע אותו לגשת לישבנון ואז הוא עושה קצת ואח"כ עוצר את עצמו ולא ממשיך. ניסינו הכל-סיר, חיתול, ישבנון, קקי פרס-כל דבר עובד קצת. מיותר לציין שאינני כועסת או נוזפת או צועקת, למעשה אפשרלאמר שבזמן האחרון אני אפילו די אדישה פשוט אני מרגישה שאני נלחמת איתו ונראה לי שזה עושה לו לא טוב. גם מהגן אני קצת מאוכזבת-הגננת והצוות שלה לא ניראות לי ממש מנוסות בכל מה שקשור בגמילה וקצת קשה לי לתת להן עצות כי גם לי אין. אודה לכולכן על העצות והרעיונות.
 

דליה.ד

New member
הדבר הכי טוב שאני יכולה לחשוב עליו

הוא...להניח לו! לא להתעסק סביב זה תקופת מה, נניח חודש, שיעשה איפה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה ואז לנסות שוב. הרבה ילדים מפתחים עצירות ועוד כל מיני רגישויות סביב נושא הקקי, ראיתי את זה הרבה פעמים בקיבוץ. לרוב העיצה הייתה להניח לילדים (מעניין, אבל רובם היו בנים) ואז חוזרים לחינוך לניקיון. כשאני אומרת עוזבים...אז אפילו לא מדברים על זה. לתת לילד שקט. אולי זה יעזור. אם לא...אולי להתייעץ עם מומחית/ה לגיל הרך, איזו גננת ותיקה, או יועצת לגיל הרך.
 

נעה גל

New member
מסכימה עם דליה - גם אנחנו עברנו את

אותו דבר עם אורן. אתם כבר עמוק בגמילה - תניחי לזה (אני יודעת שזה לא קל כי קקי בתחתונים זה סיוט כביסתי-ריחני, שלא לדבר על איך שזה נמרח על הגוף
). אצלנו זה לקח כמה חודשים ולאט לאט התופעה נעלמה - גייסו את כל הסבלנות שיש בעולם - הוא לא עושה בכוונה.
 

לאה_מ

New member
גם אני עברתי את החוויה המפוקפקת הזו

עם עומר, ותאמיני לי שניסיתי כל מה שעלה בדעתי, לרבות דברים לא חינוכיים בעליל (כמו הבטחת פרסים), ובסופו של דבר הדבר היחיד שעזר זה זמן. וסבלנות, כמובן.
 

כרמית מ.

New member
מה שעזר אצלנו

(במצב שבו הוא לא היה מוכן לעשות קקי בשום מקום, והיה מתאפק וסובל) זה הורדת טיטול בלילה. זה נשמע מוזר, אבל זה בא ממנו ולהפתעתנו (ואולי בגלל זה הוא בחר לבקש את זה דווקא מהסבים כשהיה אצלם) וזה "עשה לו סדר". נכון שעוד חודש-חודשיים הוא קם כל בוקר רטוב ורק בזמן האחרון ממש יש שיפור וחלק ניכר מהבקרים הוא קם יבש (עם או בלי קימה לשירותים), אבל זה בטוח יותר טוב מהמצב הבלתי נסבל (לו ולנו) של ההתאפקויות. אגב, גם הקימה היבשה בבקרים החלה רק אחרי שהחלטתי לילה אחד להעיר אותו ולדרוש ממנו להחליף בגדים (רטובים). התחושה שלי, היא שלא היה לו כוח להקשיב למסרים של הגוף שלו, והוא העדיף להרטיב. כשהוא הבין שממילא צריך לקום, אז הוא כבר העדיף לקום יבש ולעשות פיפי (הערתי אותו רק פעם אחת, אבל זה היה טריגר). עוד דבר שמאד עזר, בעיקר עם הבת שלי, זה לאשר לה שמותר לפספס, וזה בסדר, ולא קרה שום דבר. דווקא ההרגעה עזרה לה לשלוט (כי הרבה פעמים הבעיה היא התאפקות יתר מתוך פחד לפספס וכשעוברים את הגבול, מפספסים...). היא נלחצה מאד כל פעם שברח לה (ולא בגללנו).
 

דסי אשר

New member
שימי לב לסתירה קטנה, ועוד מנסיוני.

בסוף ההודעה, כתבת בלי משים, שבזמן האחרון את די אדישה, ובעצם כועסת בפנים, בתוכך. אז מה את? אדישה, מניחה לענין, או כועסת? זה מאד משמעותי, כמו שדליה ואחרים כתבו, להניח לו. אני מפעילה משפחתון, וגם נתקלת בבעיה של קושי עם גמילה מקקי, אבל בניגוד להורה, אני מטפלת ב 4 גדולים(ואחד קטן), כך שאני לא יכולה לאפשר, מבחינת ההגיינה של הסביבה, שהנגמלים מפיפי ולא מקקי, ילכו עם תחתונים, אם אינם מבקשים לעשות בטיטול, למשל. מה שאני עושה, והם מקבלים זאת ללא בעיה= הם יודעים להכריז על צורך בפיפי, ואז אני מורידה להם הטיטול, או הם מורידים בעצמם. בשאר הזמן- הם עם טיטול. כלומר- הגמילה מפיפי קיימת, ידועה, מכובדת, אבל הם הולכים עם טיטול כדי למנוע אי נעימוית להם- בעיקר להם. הם רוצים עדיין "לא למסור" את הקקי. בגינה, בחצר, הם כולם מיוזמתם מורידים טיטול, ומי שקרתה תו טעות, והוא כמובן לא הרגיש, כי אינו בשל לכך, האחרים רצים ומספרים לי, אני אוספת, בדיוק כמו שאוספים קקי של..., והכל נגמר. אין לי בעיות עם הנושא, והם והוריהם לא נלחצים, לגבי המדיניות שלי במשפחתון. איך הם מתמודדים בבית, כאשר זה נמשך מעבר לתקופה אצלי- אצלי עד גיל שלוש- אין לי מושג. דסי
 

meravido

New member
נגעת בנושא כאוב אצלי

עידו שלי לא נגמל מעשיית קקי בתחתונים עד גיל 4 (!!!!) למותר לציין את הסבל שאני עברתי כתוצאה מזה. שלא לדבר על זה שניסיתי את כל הדרכים האפשריות - ברע בטוב בפרסים ב...מה לא?! ניסיתי גם את הקטע של להוריד טיטול בלילה (בשלב הרבה יותר מוקדם מגיל 4 כמובן) ואז קרה שהוא פשוט היה עושה מתוך שינה קקי (ואפילו לא מתעורר מזה). ואז הגיע הקיץ ובכל יום שהיה חוזר מהגן (בארבע אחה"צ) היה נשאר מחוץ לבית ועושה בתחתונים. היתה מין רוטינה כזו שחזרה - חוזרים מהגן, הוא נשאר בגינה עושה את צרכיו נכנסים הביתה ומתקלחים. כשהגיע החורף הסברתי לו שעכשיו קר ואני לא מסכימה שישאר בחוץ אז אני מעדיפה שאם הוא רוצה קקי הוא יכול לעמוד בתוך האמבט (עם הבגדים) וכשיסיים אני אשטוף אותו. ואכן כך היה. עם הזמן שמתי סיר בתוך האמבט ואז הוא היה עושה בסיר בתוך האמבט. עד שיום אחד היינו אצל ההורים שלי והוא רצה לעשות קקי אבל אצל ההורים אין סיר. אז שאלתי אותו אם הוא רוצה לעשות בשירותים ואמרתי לו שסבתא תקנה לו את בובת באטמן שהוא כ"כ רצה אם הוא יעשה בשירותים. ולמרבה ההפתעה הוא הסכים. ומאז הוא עושה בשירותים. אני חייבת להדגיש ולציין שעידו ילד מאוד פיקח ונבון ובוגר לגילו. משיחות ומתשובות שקיבלתי מכל מיני פסיכולוגים (גם בפורומים באינטרנט) עולה שאכן זה קורה בעיקר לילדים פיקחים ונבונים מן הרגיל. הוא כנראה רצה לעשות את זה בזמנו שלו, מין "דווקא" כזה להורים, אולי הוא סבל מקשיי פרידה (אומרים שהם רואים בקקי חלק מהם כמו יד או רגל) אולי הוא החליט שעל הנושא הזה רק הוא יחליט מתי טוב לו להפסיק ועובדה, כשהוא החליט הוא עשה. ואני רוצה לציין ששבוע אחרי שהתחיל לעשות קקי בשירותים הוא גם התעורר יבש בבקרים. למזלי הוא נגמל חודשיים לפני שילדתי את בני השני אחרת באמת הייתי מתמוטטת (כבר התחלתי לחשוש מה יקרה כשיוולד השני). בכל מקרה, מנסיון קשה שלי, תני לו להחליט לבדו. את אל תעירי דבר, לא לטוב ולא לרע - אדישות וקורקטיות: "בוא נחליף לך ונשטוף" וזהו. זה יעבור עם הזמן וכשהוא יחליט. בהצלחה
 
למעלה