שלום סבתא אסתר, וברוכה הבאה ../images/Emo39.gif
מה שאת מתארת הוא סימפטום נפוץ מאד של גמילה לא מוצלחת. הרבה הורים חווים את זה, בעיקר כאשר תחילת תהליך הגמילה או קצב ההתקדמות בתהליך נעשו לא לפי הקצב של הילד (לפעמים הורים נלחצים מהסביבה, שאומרת שהילד כבר גדול וצריך להגמל, מילדים אחרים בגילאים דומים שהם רואים סביבם, לעתים יש לחץ מצד הגננת בגן... יש הרבה סיבות מדוע הורים גומלים את ילדיהם כאשר הילדים עדיין אינם מוכנים לכך). אני חושבת שההורים צודקים בכך שאינם אומרים משהו לבנם כאשר הוא עושה קקי בתחתונים. אני משערת שזה לא קל להם - אני חוויתי את זה עם הבן הבכור שלי, וזו היתה בהחלט חוויה לא נעימה. אם הם פשוט מחליפים לו בגדים בענייניות, ובלי "לעשות עניין" - לטעמי הם נוהגים נכון. אני מניחה שהילד יודע שקקי עושים בשרותים או בסיר. אני משערת שהוא רואה שההורים שלו הולכים לשרותים, ושיצא לו גם להיות נוכח יחד איתם בשרותים בעבר (יש לי בן בן שנתיים וארבעה חודשים והוא מאד אוהב ללכת יחד איתי לשרותים). אם כך את הידע התיאורטי יש לו. אני משערת שיש בבית סיר ו/או ישבנון זמינים לשימושו - כך שיש לו גם את הכלים הדרושים, כאשר יחליט לעשות בהם שימוש. עיתוי ההחלטה הוא בידיו. לדעתי, אם ההורים יעשו עניין מהקקי בתחתונים, הם עלולים להפוך את הנקודה הזו למאבק שליטה בינם לבין הילד, ולכן החלפת בגדים ללא טענות והוכחות היא בעיני הגישה הנכונה. אני מצרפת לך קישור לדיון שהיה כאן לאחרונה על קושי דומה בגמילה (
בת 3 שעושה קקי רק בחיתול) - שימי לב להערה בדבר הסליחה שביקשה האם בנוגע לשימוש במילה "קקי" - זה הזכיר לי קצת את ההגדרה שלך - "הדבר השני". אני מצרפת לך קישורים לשני דיונים נוספים על
בת 2.7 שעושה קקי רק בתחתונים ועל
בן 2.2 שעושה קקי בתחתונים. בהצלחה בהמשך התהליך. אני מאחלת לכם שזה לא יקח הרבה זמן.
