גמילה ממוצץ

[איריתוש]

גמילה ממוצץ

בגן של נדב משבחים ילדים שנגמלים ממוצץ. כנראה שבעקבות כך הוא ביקש לזרוק את המוצץ (פעם המוצץ נפל לו לשרותים בגן ונעלם) לשרותים. ביקשתי שיחשוב טוב (אני לא בעד גמילה כפויה ואפילו אמרתי לו ש"ילד גדול" יכול גם למצוץ מוצץ - הפוך מהמסר בגן) והוא התעקש. זרק את המוצץ לשרותים וזהו! כמובן שבלילה "אמא תביאי לי מוצץ" הסברתי לו שהמוצץ מזמן הגיע לים ואז הוא אמר "אז תקפצי לשרותים ותשחי לים ותביאי לי אותו". הבנתי שקשה לו ואמרתי לו שיש לנו עוד מוצץ בארון. - זה היה המוצץ האחרון בבית. אתמול לקראת השינה התברר שהמוצץ אבד כמה שחפשנו בכל הבית ואין! בלית ברירה הוא הלך לישון ללא מוצץ עם הרבה בכי. אפילו לא הסכים שאלטף אותו. באמצע הלילה נדב קם בצרחות אימים מסמרות שיער הוא חלם חלום בלהות על נחשים וג´וקים שעולים עליו. ההתעוררויות עם הצעקות חזרו על עצמן מס´ פעמים בלילה. לדעתי זה קשור קשר עקיף לכך שנרדם ללא מוצץ. אין לי שאלה ספציפית, רק רציתי לדעת מה דעתכן על כל מה שסיפרתי. תודה, אירית

 

[לאה_מ]

for what it´s worth, הנה דעתי:

ככל שאני מתבגרת ומחכימה (זה קורה לי עם הגיל

), אני מוצאת פחות ופחות הגיון בגמילות למיניהן. אנשים רוצים להגמל מדברים שמזיקים להם (סיגריות, סמים, אכילת יתר) - למה לגמול מישהו ממשהו שלא מזיק לו? אני חושבת, שילדים צריכים להגמל בעצמם מדברים (מיניקה, מחיתולים, ממוצץ, ממציצת אצבע וכו´), ולא להיות מובלים לשם בכח על ידי ההורים. גמילה על ידי ההורה נובעת - לדעתי - ממצוקה של ההורה, מהעדר יכולת של ההורה להתמודד עם קושי מסויים (אני, למשל, גמלתי את אורי לאחרונה מהנקות לילה, משום שכבר לא יכולתי יותר לישון בדפוס השינה שנוצר אצלנו, ולא מצאתי רעיון טוב יותר לשנות אותו), מקושי של ההורה להתמודד עם ציפיות של הסובבים אותו (כל הילדים בגן כבר בלי טיטול, ורק הילד שלי עוד לא עושה פיפי בסיר...) או של עצמו (היא לא תמצוץ אצבע עד גיל 8 כמוני!). הגמילה האידאלית תבוא מהילד - הוא יפסיק לינוק כשיהיה בשל לכך (גם אם זה יקרה בגיל 4, ואני לא מצהירה כאן שאני אוכל לעמוד בכך. יכול להיות שאני אגמול את אורי באופן יזום לפני שהוא יעשה זאת בעצמו. אבל אם אני אעשה זאת, זה יהיה בגלל קושי שלי, ולא בגלל שאני חושבת שכך צריך להיות, שזה מה שטוב לאורי), הוא יגמל מחיתולים כאשר הגוף שלו יהיה בשל לעשות את הצרכים בסיר או בשרותים (עם עומר היתה לי התמודדות לא קלה בנושא הגמילה, מפני שהוא לא היה בשל לגמילה, ואני לא הבנתי את זה, וחשבתי שילד בן 3.5 כבר צריך להיות גמול. כי זה מה שאמרו לי. מן הסתם, לו הייתי מחכה עוד חודשים ספורים, כל התהליך היה פשוט יותר, קצר יותר, ונעים יותר לכולנו), הוא יגמל ממוצץ או ממציצת אצבע כאשר לא יהיה זקוק עוד למציצה לשם הרגעה וניחום (בדיוק אתמול סיפרה לי חברתי, שהתינוקת בת החודשיים שלה מוצצת אצבע, וישנה 12 שעות רצוף בלילה. כשהבעתי את שמחתי עבורה, היא אמרה שהיא חוששת שזה לא בריא לה למצוץ אצבע, ושיהיה לה קשה להגמל. בעיני זה לא הזמן לדאוג לזה. היא יכולה לשמוח שהיא לא צריכה לקום 4 פעמים בלילה כדי לתת לה מוצץ. שירה מצצה אצבע והפסיקה מיזמתה בגיל 9 חודשים - הרבה לפני שאני עצמי הייתי מוכנה לכך...). אני לא יודעת אם לחלום של נדב יש קשר להרדמות ללא המוצץ, אבל אני מסכימה שקשר כזה אפשרי. ונשמע לי גם שבסך הכל את מתמרנת מצויין בין נדב לגן (אני הייתי מבקשת מהגננות שלא יגמלו אותו כנגד רצונו, אבל אני מבינה שזה בגדר לחץ חברתי שם

). תקני עוד כמה מוצצים, שיהיה בבית, ואני מקווה שהלילות הקרובים יהיו נעימים יותר.

 

[תמRי]

בקשר למוצץ../images/Emo95.gif

אצלנו אני כבר רוצה לגמול מהמוצץ בגלל שזה מעקם לבני (בן שנתיים ותשעה ) את השיניים. זו גם אבחנה של הרופא .

 

[נעה גל]

זה גם מה שרופא השיניים אמר לנו

לגבי איתמר (שנה ותשעה חודשים). איתמר הצליח לעקור לעצמו שן (קדמית) תוך כדי נפילה (זה קרה לפני 3 שבועות בערך) ורצנו איתו לשניידר (אנחנו קבועים שם). רופא פה ולסת שהסתכל על השיניים אמר שמבנה הלסת שלו הוא בעייתי, המוצץ עושה לו בלגן בפה וכדאי להפסיק עכשיו - כל עוד הלסת לא סיימה להתעצב ויש סיכוי שהנזק יהיה קטן יותר. לא התלבטנו לרגע והוחלט להמשיך לתת לאיתמר למצוץ את המוצץ שלו. הוא כל כך אוהב, הוא מרגיע אותו. וזה נראה לנו שהנזקים מתקופת גמילה כזו כשהוא לא מוכן לה יהיו גדולים יותר מפלטה על השיניים. לשיניים נדאג אחר כך. התחלנו כבר עכשיו לחסוך

.

 

[נעה גל]

ושכחתי להגיד... ברוכה המצטרפת ../images/Emo142.gif

 

[דסי אשר]

בביקור הראשון בטיפת חלב

עם בני, רופאת הילדים אמרה שלילד יש מבנה חיך שברור שיצטרך בעתיד טיפול אואטדנטי, ושנתחיל לחסוך. חסכנו רק בנשמה, לא במציאות, כי לא היה ממה. כשהגיע המועד הלך לאורטודנט., יש משהו אחר במוצץ, לשלילה, שאין באצבע. אני מצצתי אצבע עד גיל מאד מאוחר, ולא הייתי זקוקה לטיפול אורטודנטי. כאשר אני רואה ילד, פעוט, מסתובב הרבה זמן עם מוצץ, בזמן של פעילות כל שהוא, הוא נראה לי "זומבי". אני מאד בעד לתת לילד משהו לשם הרגעה. אבל אם הילד צריך להרגע כל הזמן= כל הזמן עם מוצץ, אז מה קורה כאן? במשפחתון אצלי יש לכל ילד את אמצעי ההרגעה שלו, והא נגיש אליו כאשר זקוק. כאשר נרגע, או שזורק אותו או שאני מבקשת שיתן לי. אם לא רוצה לתת, סימן שעוד לא נרגע. אין לקיחה בכוח. הם תמיד נותנים. כאשר יש אצבע בפה, קשה יותר לשחק בשתי ידיים, ואז האצבע מוצאת מהפה. נכון, אני מסכימה עם מה שלאה כתבה על מציצה. בתי,עוד/כבר בבית חולים, מצצה אצבע, וזה נראה נפלא וטבעי, אבל מתוך עולמי שלי, של ילדה שמצצה עד גיל מאד מאוחר(הרבה יותר מ 9 חודשים), והרגישה מאד נבוכה ממעשיה, חששתי ממשך הזמן האפשרי של מציצת אצבע. ודרך אגב, ברור שאני ינקתי, אז בהניקו, ועוד איך, ואימי אפילו הייתה מינקת של ילד אחר. אבל היו לי צרות אחרות... דסי

 

[zimes]

נראה שנדב בקונפליקט

והבעיה המעשית היא שכשהוא לא רוצה מוצץ, הוא זורק/מאבד אותו, וכשהוא רוצה, את צריכה להושיע. פתרון אחד שאני רואה הוא לסכם על מקום למוצץ, או שיתן לך את המוצץ בכל פעם שהוא לא רוצה אותו, וכך תוכלי לתת לו כשהוא כן רוצה. (תסבירי לו שאת לא יכול הלשחות אחרי המוצץ לשירותים, אבל את כן יכולה להוריד את המוצץ מהמדף הגבוה, למשל).

 

[חנה גונן]

מסכימה עם לאה..../images/Emo95.gif

למה למהר בגמילה רק מפני שבגן לא נוח להם להתמודד עם זה?אז זאת בעיה שלהם ונדב לא צריך לסבול בשל כך,הוא עדין בגיל שבהחלט מותר לו להחזיק מוצץ כחפץ מרגיע.

 

[vered4]

מוצץ לזמנים מסוימים

אפשר לצמצם את זמן השימוש במוצץ, ולהשאיר אותו לצורך הרגעה, ושינה. בגן או כשעסוקים בפעילות אפשר לוותר. וכך הוא יהנה משני העולמות.

 

[דסי אשר]

מוצץ , הוא סוג של אובייקט מעבר

ויש ילדים שיש להם בנוס, גם טיטול, או בובה סמרטוי. לי היתה הראשונה במשפחתון, שהיה לה מוצץ, מים בכמויות אדירות(8 בקבוקים במשמרת), וסדין גדול שקראה לו "דין דין" הסדין, אתה עד היום, כשהיא הולכת לישון בבית, היא בכתה א´. במשפחתון, נוצרו הרבה קשיים עם גרירת דין דין לכל מקום= כל הילדים נתקלו בו, נפלו וכו´. ניסנו להכין לה דין דינים קטנים, להניח אותו בצד, זה לא היה פשוט. גמילת הבקבוקים נתנה בהוראת הגסרו- אנטרולוג, שאבחן ילדה עם תת תזונה על רקע של שתיה מרובה, שלא רק מלאה את הקיבה, אלא גם דללה את אותם מרכיבים המופרשים למערכת העיכול מבלוטות שונות ואחראים לתהליך עיכול נאות. תת התזונה הייתה קלינית(רזון בידיים, דלדול שרירים, בטן תפוחה), ובבדיקות דם. עם "דיאטה " מתאימה, שכללה 3 בקבוקי איזומיל בלבד ביום, היא עלתה תוך זמן קצר בשלושה ק"ג. לא כל מה שאנחנו חושבים שזה טבעי, זה גם טוב. נכון, זה סיפור קיצוני, אבל בא מבית טוב, הורים אדירים, משכילים, אוהבים, נו? אז מזלה של הילדה שהוריה נסעו לחו"ל לשבוע ימים, בהיותה בת שנה וחדשיים, והיא הייתה אצל סבתה, שהזדעזה ממראיה(לפני כן,ראתה אותה כל שבוע, אבל הילדה לא בלתה אצלה ימים שלמים). הסבתא צלצלה להורים, ודרשה שעם שובם יאשפזו אותה לברור. היום היא סתם רזה וחכמה....ונשארה הנסיכה שלי. דסי

 

[איריתוש]

תודה לכולם../images/Emo24.gif

נדבי מוצץ מוצץ רק כאשר הוא הולך לישון ומיד ומעט מאד במשך היום. אני תמיד אומרת לגננת בחיוך שמצידי הוא יכול לעמוד בחופה עם מוצץ. היא טוענת שזה מזיק לשיניים. נשארתי בדעתי, התועלת שברגיעה של המוצץ נראית לי גדולה מהנזק שהוא עלול לגרום. תודה לכלכן אירית

 

[ציפי ג]

רק אחד מילדי נדרש למוצץ ../images/Emo104.gif

וזה איתי. למן רגע הלידה היה ברור שהוא צריך את זה. האחרים נגעלו ממוצץ משהו לא נורמלי. מה שכן, קראתי בזמנו אצל ד"ר ספוק, שרפלקס המציצה נגמר בגיל 6 חודשים, וכדאי אז לגמול מהמוצץ, ולא להמשיך בשימוש, כדי שהרפלקס לא יהפלך להרגל. באיזה שלב, כשאיתי היה בערך בן 6 חודשים, שמתי לב, שיותר משהוא את המוצץ, אני דוחפת לו אותו. אז אמרתי, שאני אנסה לא לתת לו מוצץ בלי שהוא מבקש. אחרי שלושה ימים שהצעתי לו, הוא כמעט הקיא. משמע, לפעמים כדאי לנסות לא להכנס להרגלים, מאשר להכנס להם ואח"כ לגמול. ואיך הוא נרגע? אין כמו אמא, זה היה גם קודם. היום הוא נרדם לבד בערב, אבל תוך כדי הנקה בצהרים, כאשר הוא בוכה, יש לו אלף דרכים להרגע, חוץ מהנקה, והוא בלי מוצץ.

 

[לאה_מ]

אבל, ציפי, אם רפלקס המציצה נגמר

בגיל 6 חודשים, אז למה להמשיך להניק (אני מתכוונת ילד שכבר אוכל מוצקים והכל, כמו אורי, למשל, או כמו איתי, וההנקה אצלו היא לא לצורך תזונה אלא לצורך הרגעה וקרבה).

 

[נעה גל]

מה גם שד"ר ספוק הוא מה זה לא in ../images/Emo6.gif

 

[zimes]

תבואי לפורום הנקה, ונספר לך ../images/Emo13.gif

אבל בין השאר - הקרבה לא בהכרח קשורה לסיפוק רפלקס המציצה.

 

[נעה גל]

ספרי לנו גם כאן! גם אנחנו (הלא

מניקות) רוצות לדעת.

 

[zimes]

תשובה חלקית מאוד

בשליפה עכשיו - ראשית, כמו שלאה אמרה, הצורך בקירבה כל כך מוחלטת עדיין קיים. אבל בנוסף, צרכית תזונתיים - - מערכת העיכול משלימה את התפתחותה בגיל שנתיים. עד אז - החלב הוא חלק מהתפריט. - מערכת החיסון משלימה את התפתחותה לקראת גיל שש, ועד אז יכולה להעזר בנוגדנים מאמא. - כשילד חולה (די דומה למבוגר, אגב), הוא נוטה לאכול פחות, ולחזור להנקה. המשך הנקה (גם הנקה אחת ביום-יומיים) משמר את ייצור החלב, ומאפשר לחזור להנקה אינטנסיבית יותר בשעת הצרך. (ובבקשה: אל תתנפלו עם "אבל לא לכל אחת זה מתאים". נכון, אבל עניתי לשאלה "למה להמשיך").

 

[ציפי ג]

יש הבדל בין רפלקס המציצה ../images/Emo104.gif

שהוא דבר אוטומטי שהילד עושה, כאשר מלטפים לו את הלחי, או נוגעים לו בשפה התחתונה, לבין יניקה. הילד שלי שיונק, איננו בעל רפלקס מציצה, הוא בעל יכולת יניקה. אני יודעת שד"ר ספוק לא נחשב כאוטוריטה, אבל בהרבה ניתוחים שלו של צרכי התינוק הבסיסים הוא צודק. לדוגמא הפרק שלו על התינוק הרגיז (כאבי בטן עד שלושה חודשים בעברית") או כמה ומתי להניק, או אפילו איך להוציא חלב, הוא צודק. יום עצמאות שמח.

 

[דרורית אמיתי-דרור 1]

שלום איריתוש

אינני נכנסת כאן לשאלה של המוצץ והגמילה (הייתי יכולה לכתוב כאן מגילה ארוכה- וזה איננו המקום) אבל נדמה לי שעולה עוד שאלה ממה שכתבת: מי מעביר מסרים משמעותיים כאלה לילדים- ומי שותף להחלטה מה , מתי ולמי אומרים משהו? אני חושבת שגננת איננה צריכה לקחת את התפקיד הזה באופן בלעדי. אם היא סבורה שכדאי להעביר מסר גורף לכל ילדי הגן על גמילה (ולדעתי זוהי טעות לעשות את הדבר באופן גורף, כפי שנוכחת לדעת)- עליה לשתף קודם כל את ההורים ולהתיעץ איתם, לשמוע מה עמדתם וכו´. אני חושבת שכדאי שתיזמו (ההורים בגן) שיחה נעימה עם הגננת ותסכמו איך פועלים בעתיד במשותף. דרורית אמיתי-דרור, יועצת להורים ואנשי מקצוע, מומחית בגיל הרך.

 

[mom&shaked]

הי איריתוש

קטונתי מלנתח את הקשר בין החלום לבין הגמילה מהמוצץ/העלמותו, יתכן ויש קשר הדוק ויתכן ואין קשר בכלל... המלצתי היא כמובן להמשיך לנהוג כפי שאת נוהגת ולא לגמול אותו בגלל "לחץ חברתי", לבקש מהגננת לא לעודד אותו לגמילה ממוצץ. כתבת שהוא בעיקר נעזר במוצץ בלילה אז אני מצטרפת להמלצה של אחת הכותבות פשוט למצוא מקום אידיאלי למוצץ (אפשר מתחת לכרית, בתוך קופסא מיוחדת, במגירה של התחתונים...תפעילי את הדימיון-יש לך בשפע) כמובן שכדאי לדאוג למלאי של מוצצים (לנו יש 2 בגן,2 באוטו,4 בבית) על מנת למנוע מצב שנדב ירצה מוצץ ולא יהיה לך לתת לו. בהצלחה