גמילה ממוצץ.

[שבי38]

גמילה ממוצץ.

נמאס לי מהדבר הזה שמשתרבב לה מהפה כל היום . אני מנסה להוציא היא מוצאת אותו ומכניסה חזרה לא משנה מה אני אומרת היא בשלה. אשמח לקבל המלצות לספרים , דיסקים או סתם שיטות גמילה ממוצץ.

 

[אמאשל נתנאל]

תזכירי לי בת כמה היא היום?

אנחנו לנתנאל ביום הולדת 4 בגן - עשינו מזה טקס שלם הוא הביא את כל המוצצים מהבית ואסף מה שיש לו בגן וזרק הכל לפח מול כל הילדים שהריעו לו ומחאו לו כפיים בלילה האח"כ היה לו קשה והוא ניסה לשכנע אותנו כמה שהוא צריך את המוצץ אבל אנחנו זרקנו הכל - לא השארנו כלום - אז לבסוף הוא נרדם בלי וכל יום שעבר זה היה קל יותר אחרי כמה ימים הכל נשכח ועבר

 

[ריטה1]

לדעתי ברגע שכל הילדים בגן יתחילו עם הגמילה

זה יילך קל יותר. הילדים הם עדר של חקיינים גדולים.

 

[שבי38]

היא בת שנתיים וארבעה חודשים

היא בהחלט לא מוכנה להיפרד מהמוצץ. אבל כשהדבר הזה בפה שלב ביא מזילה כמויות של ריר החולצה שלה רטובה באופן קבועה, יש לה שיער ארוך אז זה מרטיב גם את השער כי היא לא תמיד נותנת למטפלת לאסוף לה, בקיצור לא נקי . הבעיה שהיא לא בגן היא בבית עם מטפלת כשהן בחוץ רוב הילדים בלי מוצץ היה מקרה שילד רצה לקחת לה את המוצץ וניא פשוט נכנסה ללחץ ניסיתי לשכנע אותה שלא כדאי לקחת את המוצץ החוצה ואיתי זה עובד אבל את המטפלת היא מסובבת בזרת. אני רוצה לגמול היא תלך לגן עיריה בשנה הבאה , לא רוצה לחכות עד אז.

מה שמצחיק שהיא לא מחכה את האחים הגדולים שלה בני 13 ו17 בלי מוצץ

 

[Navva]

מוצץ הוא צורך פיזיולוגי וגם חפץ מעבר

הבת שלך עדין פעוטה, היא עוד לא בת שנתיים וחצי. לאן אצה רצה הדרך? אם השיער נרטב ולא אסטטי מבחינתך, אז תאספי אותו, ואם זה לא אפשרי אז אפשר לקצר אותו. אם המריירת אז כנראה שגם פיזיולוגית היא צריכה את המוצץ. הבן שלי מאוד קשה במעברים, מחיתולים הוא ניגמל מאוחר, לאחר גיל 3.5 (אבל בתהליך מהיר ומוצלח של פחות משבועיים בלי ספסוסים אחריו), אז לנושא המוצץ הינחנו לו. כשהוא התחיל גן טרום טרום חובה הוחלט שמוצץ רק בבית ובנסיעות אוטו, ולא "הצקנו" בנושא. כשהיה בגיל 4 ו4 חודשים טסנו לחו"ל. במטוס לחו"ל הוא מצולם עם מוצץ, ובדרך חזרה בלי. לא שמנו לב ופשוט הוא זנח את המוצץ ואימץ את "ני" דובי פנדה קטן. הוא המשיך לישון עם ני וגם הוסיף לא את כְּלָבִי (בובת כלב), לקראת כיתה ג', התחלתי להיות מותרדת, אבל אם זה רק בבית ואף אחד לא רואה. מעל המיטה שלו יש אוסף של בובות פרווה למיניהן שנאספו עם השנים. בראש השנה האחרון, בכיתה ג', סידרנו ביחד את המיטה שלו, רציתי להניח את ני וכְּלָבִי על המיטה, אבל הוא מיזמתו הניח אותם על המדף. שאלתי אותו אם ני וכְּלָבִי עולים למעלה, אז הוא ענה שכן. מדוע סיפרתי את כל הסיפור? כי תהליך גמילה כזה הוא לא רק פיזיולוגי הוא גם רגשי. תני לה להיות עוד קצת "תינוקת". ועד ספטמבר הבא מעל 10 חודשים, אצל ילד בגילה 28 חודשים (=12*2 + 4) זה יותר משליש חיים, אז תני לה את הזמן שלה, וגם קחי לעצמך את הזמן.

 

[ריטה1]

לדעתי, שחררי, מכירה את המצב של הרוק והכל

אבל היא עדיין זקוקה לו, בד"כ סביב גיל 3, 3+, כל הילדים מתחילים את הגמילה מהמוצץ ואז זה הולך קל יותר, הילד מבין הרבה יותר ומסוגל להתמודד, אם תתחילי עכשיו הגמילה תהיה טראומטית וארוכה. הכרתי ילד שהלך לישון בכיתה א' עם מוצץ, אז מה? אח"כ הוא הפסיק לבד. גם הגדולה שלי נגמלה בגן עיריה בגיל 3+

 

[דינהלה1]

אצל הגדולה שלי היה תהליך גמילה קשה

התיעצתי בזמנו עם רופאת שיניים שאמרה שלא מומלץ מעבר לגיל 3 כדי שלא יפגע בהתפתחות הלסת. אצלנו גם היה סיפור שהיא רצתה מוצץ רק מסוג מסויים שבשלב מסויים הפסיקו ליבא אותו ובכל פעם שהיה צריך לזרוק מוצץ שהתבלה היה קשה למצוא בפארמים חדש מאותו הסוג. זה ויחד עם זה שחיכיתי לגיל 3 החלטתי לעשות לה גמילה. עשינו טקס פרידה מהמוצץ, קניתי ספר בנושא וקראנו לה אותו פעם אחר פעם. לבסוף לא היתה ברירה והעלמתי אותו כי רציתי שתיגמל עד שתגיע לגן ט ט חובה. היתה תקופה קשה אבל עבר. מה שכן הרגלתי אותה כמו שאמרו פה לישון עם בובה או דובי שהיא אוהבת. היא שמרה עליו בלילה שלא יפחד...וזה גם עזר לגמילה כי בובת הפרווה גם היתה חפץ מעבר.

 

[Navva]

לגבי ../images/Emo95.gif והתפתחות הלסת

אחותי מצצה

עד... סוף כיתה א'. ומי היתה צריכה אורטודנט?....................... אני

אולי בגלל שהיא

ואני לא???