אני אספר לך 2 סיפורים אמיתים
אבל קודם אני אגיד לך, שאני מאמינה שזה יעבור יום אחד מעצמו. כלומר, הפחדים יעברו והיא תעבור לעשות בשירותים. אני לא יודעת להגיד לך אם את זו שתצטרכי לזהות את הנקודה ולשכנע אותה להוריד את הטיטול (שהופך להתניה בשלב מסוים) או שהיא תבקש מעצמה להוריד אותו. סיפור ראשון בן של חברים שלנו שכיום הוא בערך בן 7. גם הוא נגמל מהחיתול אבל לקקי הוא עדין היה צריך אותו. והוא כבר היה בן 4.5 והוא לא הסכים להפרד מהטיטול וזה שיגע את ההורים שלו. בסוף הם קבעו תאריך יעד בו הוא יוריד את הטיטול אחת ולתמיד. התאריך הזה היה יום העצמאות של מדינת ישראל וגם הוא היה אמור לצאת לעצמאות שלו - ללא טיטול. יום העצמאות חל כשהוא היה בסביבות גיל 5 וכל התקופה שקדמה לו, דיברו איתו על יום העצמאות, התכוננו ליום הזה ומה לא... ואכן, כשהיום הגדול הגיע, לכל תרועות הילד הוריד את הטיטול ומאז לא חזר ללבוש אותו. הסיפור השני בן של חברים שלנו שכיום הוא בן 5. גם הוא נגמל מהטיטול בגיל שנתיים + וגם הוא המשיך לעשות קקי בטיטול. אמא שלו עמדה חצי שנה בלחץ הסביבה ("מה זאת אומרת הילד עושה בטיטול?") עד שנשברה והחליטה שזה לא מתאים לה יותר. היא לקחה לו את כל הטיטולים יום אחד והודיעה לו שהענין נגמר. הוא התאפק, והתאפק והתאפק וכך עבר כבר שבוע הילד סבל מכאבי בטן וצרח והיה אומלל. חברה שלי נתנה לו נר גליצרין. תוך 10 דקות הילד היה על השירותים עשה קקי ומאז נעלמו כל הפחדים כלא היו. הוא לא חזר לבקש טיטול ולא פספס יותר אפילו פעם אחת. הנה לך שתי דרכי התמודדות של שתי משפחתות שונות. את יכולה לבחור באיזו דרך ללכת. אני מתארת לעצמי שאת מדברת איתה על זה הרבה, אולי תשאלי אותה איך היא חושבת שהיא יכולה לסדר כך שהיא תעשה בלי טיטול ועדין הקקי לא יפול למטה?
