גמילה מטיטולים

תן תן 4

New member
גמילה מטיטולים

שלום
בני בן 4.2 התחיל גמילה לפי 4 חודשים ,היום מבחינת הגמילה נמצא במצב ששולט על השתן אך למרות זאת לעיתים מפספס,
יכולים להיות ימים שלמים שלא יפספס פיפי ויכולים להיות ימי שיפספס כמה פעמים באותו יום .
אני מנסה להבין ממה זה נובע מה יכול להיות הגורם לכך כייון שמבחינה פיזית הוא מסוגל להתאפק ,
יש לציין כי הוא מתנהג כרגיל ז"א שעל פניו לא נראה שעובר עליו משהו ריגשי.

דבר נוסף הוא שתמיד צריך לקחת אותו לשירותים הוא לא יגש באופן עצמאי, בדר"כ יוריד את הבגדים אחרי שמפספס (ז"א שהוא מבין מה שהוא עשה )

לגבי צואה עדיין לא עושה בשירותים נראה כי מפחד בהתחלה היה מחכה עד לשעת השינה שנשים לו טיטול ואז היה עושה .
בתק' של החודש האחרון במפספס גם בתחתון.

*יש לציין כי כשאנחנו מחוץ לבית הוא לא מפספס כמעט בכלל (נראה שיש לו את המודעות לכך)

אז השאלות שלי הם כך
1. איך אני יכולה לגרום לו להבין שהוא צריך לגשת לבד לשרותים ?
2. לגבי צואה שזה הרבה יותר קשה מבחנתי איך אני יכולה לגרום לו לשחרר בשירותים אני בדרך כלל יושבת איתו בשירותים (עם ספרים , משחקים שירים וכו...)
בשעות הערב כשאני יודעת שלרוב הוא עושה בשעות הללו
*** יש לציין שמבחינת תקשורת מילולוית התחיל לדבר מעט לאחרונה אך רוב המילים הם לא לצורך תקשורת
אשמח לשמוע מנסיונכם
תודה מראש
 

תן תן 4

New member
מקפיצה......

 

מיק67

New member
אין לי תשובה מאוד פרקטית, רק מחשבה

הבת שלי בת כמעט 13 ומדי פעם מרטיבה במיטה. אין שום קשר נראה לעין בין זה לבין כלום. יכול להיות חודשים שלא יהיה כלום ופתאום באותו שבוע פעמיים.
את אותו דפוס אני רואה בהרבה דברים אחרים וזה מתחבר לי להרגשה של התפתחות שונה שהכיוון שלה הוא לא לינארי.
יש המון התנהגויות תינוקיות וילדיות שאצל ילד נ"ט כבר היו נכחדות (או מודחקות?) ושאצלה עדיין צצות. היא גם לא מתביישת בהן.
לכן אני למדתי לא להתאכזב כאשר יש הרטבה או כל התנהגות שכבר חשבתי שנגמרה אבל צצה פתאום ואני רואה זאת כחלק מהאישיות המאוד רחבה שלה שכוללת גם נערה מתבגרת בת 13 וגם ילדה בת שנתיים (וכן, לפעמים השילוב יכול להיות מוזר או אפילו מטריד)
 

מיק67

New member
אני מוצאת שהרבה פעמים

הסברים "פסיכולוגיים" הם בעייתיים ואגיד לך למה-
אי אפשר להוכיח שזה לא קשור לפחדים. כל אחד מפחד ממשהו, נכון? אז למה חלק מרטיבים וחלק לא?
גם באוכלוסייה נ"טית קשה להוכיח קשר בין סיבה לתוצאה וכשמדובר באוטיזם בעיני זה לגמרי לא אפשרי.
כל כך הרבה התנהגויות של בתי פורשו ע"י הסביבה במשך השנים בכיוון רגשי שהיה ברור לי שלגמרי לא מסביר את העניין שאני אפילו לא מתקרבת לשם.
ומכיוון שאת אותה תופעה של התנהגויות ילדותיות שאינן נכחדות או שנכחדות ממש לאט אני רואה בעוד הרבה תחומים ולא רק בהרטבה הלילית, אז ברור לי שיש פה משהו כללי.
 
מנסים לחזק בעת ההצלחות

אפשר להשתמש בפרסים קטנים וליצור התלהבות בכל פעם שהוא עושה בשירותים. אצלנו הפצפון מאוד נהנה מהעניין ומתלהב בכל פעם שהוא מקבל "קקי פרס"... אנחנו עדיין בתהליכים ויש עוד דרך לא קצרה לפנינו אבל יש לו מוטיבציה לנסות והפרסים עוזרים
 

dina199

New member
הוא רק בן ארבע.

הרבה ילדם מפספסים בגיל הזה , ואפילו בגיל 6-7 . אז אם לדעתך הכל הבסר מזחינה פיזית, הכל רק ענניין של זמן
.
ולגבי לגשת לב לשירתים הוא א"ס , לכן ייתכן שהוא עדיין לא מבין את זה. כפי שאמרת שיש איחור בדיבור וגם לא לצורך תקשורת, אז כנראה יש גם איחור בהבנת משמעות השירותים.
רוב הילדיםם הנ"טים עוברים את שלב האנאלי (חוסר הבנה שהפרשות גוף אינן חלק מהגוף עצמו) , אבל אצל א"סים זה יכול לקרות מאוחר יותר (יותר מאוחר מגיל 4).
גם 4 חודשי גמילה זה ממש מעט זמן.
 
למעלה