גמילה מחיתולים

[ארנט]

גמילה מחיתולים

פעם ראשונה פה. בני בן שלוש וחודש ועדיין לא גמול. מסרב להוריד את החיתול. לפני כשלושה חודשים ניסינו גמילה (בא מיוזמתו , לאחר שחבר טוב נגמל) במהלך שבוע שלם פישפש בכל הבית. בכל פעם שיצא פיפי בכה בבהלה (ללא כל תגובה של כעס מצידנו, להפך). לא עשה בכלל בסיר או בישבנון. קקי - בכה שנשים לו חיתול ושמנו. בגן- התאפק כל הבוקר עד שהתחיל לבכות והגננת החזירה חיתול. במהלך אותו שבוע חלה רגרסיה כללית בהתנהגות. לאחר שבוע קם בבוקר ואמר שרוצה חיתול (במשך שאר הבקרים לא ביקש). שמתי חיתול ואמרתי לו שכשירצה תחתונים שיגיד לי. מאז מסרב להוריד את החיתול. באחת הפעמים שהצעתי הסכים אך כשהיה לו פיפי בכה ואמר לי "אמא אני מפחד מהפיפי" וביקש חיתול. ניסיתי גם את שיטת הפרסים, אך כנראה שהוא חכם מידי... אומר בפירוש שלא רוצה בסיר ולא רוצה פרס... במהלך השבועיים האחרונים לא הזכרתי כלל את הנושא. מה לעשות? האם להמשיך ולהרפות עד שיבוא ממנו? האם מישהו מהמנוסים יכול לתת טיפ? תודה

 

[whos that]

משהו שקראתי

קראתי פעם בפורום אחר והעתקתי משם... אולי זה יעזור לך... שיטה שמבוססת על "השיטה הכי טובה ללמוד היא ללמד". זה מיועד לגיל שנתיים +. הצעד הראשון הוא לקנות בובה שעושה פיפי. יושבים עם הילד ומבקשים ממנו עזרה בללמד את הבובה איך לעשות פיפי בסיר. מורידים לבובה את הטיטול, ושואלים אותה אם יש לה פיפי (כמובן שכן....) ואז ביחד עם הילד מושיבים אותה על הסיר והילד רואה שהבובה עושה פיפי בסיר ובודק שיוצא פיפי מהמקום הנכון,וכיוון שהבובה הצליחה לעשות פיפי בסיר עושים לה מסיבה- בלונים וכפיים וכו'.... הצעד הבא הוא לשאול את הילד אם גם הוא רוצה לעשות פיפי בסיר כמו הבובה. בשלב זה חשוב שהילד יהיה בלי טיטול- אפשר עם תחתונים או בלי כלום. כל 10 דקות שואלים אם יש פיפי ומכניסים את הזכרון של הסיר דרך הרגליים- כלומר פיסית הולכים לסיר וחזרה. מומלץ לעשות זאת לפחות 9 פעמים. ברגע שהילד מצליח לעשות פיפי בסיר עושים לו מסיבה כמו לבובה- וטקס שלם של שפיכת הפיפי לשירותים. לילדים יותר גדולים (שנתיים וחצי- שלוש) יש תמריץ נוסף- בו מבקשים מדוד/ חבר לחכו לילד הטלפון ולשחק את הדמות האהובה על הילד (בוב הבנאי/ טלטביז וכו') ואז הילד יכול לטלפן לגיבור שלו ולספר שהוא עשה פיפי בסיר. מה שיפה בשיטה הזו שהיא עובדת תוך 24 שעות!!!! אין שבועות ארוכים של ניסוי וטעיה, זה פשוט ומהיר. ההכנה היחידה היא לקנות את הסיר קצת לפני - שיהיה מוכר לילד, ולקנות בובה מרטיבה ובלונים. זהו!!!!

 

[ליליה והגמדים]

זילזול באינטליגנציה של הילד...?

תשאלי את רעות (עוד 3 שבועות בת 3) והיא תספר לך בדיוק איך בני אדם עודים פיפי. וממש לא צריכה לצלצל ל"גיבור/ה שלה" - היא מחייגת לסבתא או לאבא. השיטה הזו קצת מזכירה לי את ה"מוצי פוצי" של הדודות לתינוקות בעגלה, שכבר מזמן הפך לחומר לסאטירות בענייני דודות פולניות וענייני משפחה (היתה סדרה כזו פעם, ששומעים את התינוק חושב ומה יש לו לומר על זה...). אני מעדיפה את הגישות המכבדות את הילד/ה, למרות שמזדהה לחלוטין עם התיסכול ההורי מהתארכות זמן הגמילה, שכן אני חווה אותו מאוד בימים אלו....

 

[Tamo daleko]

../images/Emo6.gif את השיטה "המדהימה" הזו

הציג ד"ר פיל בתוכנית שלו.. נורא אמריקקי (תרתי משמע

)\ ושם זה באמת עבד תוך 24 שעות (אולי בעזרת העריכה...)

 

[whos that]

אל תהרגו אותי...

ממש לא מבינה בשיטות גמילה, כמו שאתן יכולות לראות בהודעה שלי למטה... רק ניסיתי לעזור.

 

[ליליה והגמדים]

לא הורגות אותך....../images/Emo24.gif

מביעות דיעה על השיטה. שווה לסנן שיטות שונות בעזרת תרגיל פשוט: האם הייתי רוצה שיתייחסו אלי ככה...

 

[whos that]

../images/Emo140.gif../images/Emo127.gif

 

[אפרתש]

וזה עוד הרבה יותר גרוע

מילא אם היה מדובר רק בזלזול באינטליגנציה של הילד. מדובר בדוקטור לפסיכולוגיה (זה מה שהוא?) שממליץ על שיטת גמילה, ולא מתייחס במילה למוכנות של הילד. יש ילדים שאת יכולה לנופף להם מול העיניים בעשרות בלונים כל היום ולא יצליחו לעשות בסיר. מדובר על לקחת ילד שפספס, ולהושיב על הסיר עשר פעמים (להושיב להרים להושיב להרים. ככה "השרירים שלו ילמדו"). תדמייני אדם מבוגר מחזיק ילד וככה מושיב ומעמיד עשר פעמים. ומה אם אחרי הפעם השלישית נמאס לילד? את ממשיכה שבע פעמים בכוח? גועל נפש. ועצם המחשבה שהעפת בלונים זה מה ש"יעשה את זה".... בחיי. נשמע שהוא היה על איזה חומר מאד חזק כשהוא כתב את הקטע הזה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

לא שהשיטה הזו נראית לי מי יודע מה..

אבל לפחות אצל הילדה הפרטית שלי "העפת בלונים" וכרכורי שמחה בהחלט עשו ועושים את זה. היא אוהבת שמשבחים אותה ושעושים עניין גדול מכל מעשה שלה, אפילו עד היום כשהיא כבר גמולה כמעט שנה, ולא רק בנושא הפיפיקקי אלא בכל נושא שבעולם. חייבת חיזוקים חיוביים, גם באופן מילולי וגם באופן פיזי. כנראה שזה גם עניין של אופי של הילד. היא אוהבת מאוד מתנות והיה לי ברור די מהר שעניין הפרסים יעבוד מצויין (כמובן שרק אחרי שהיה לי ברור שהיא מוכנה לחלוטין מכל הבחינות). והוא אכן עבד... והאמת היא, שקצת תחששתי מזה בהתחלה, אבל בדיעבד כשאני חושבת על זה אין לי היום שום בעיה עם זה. היא נגמלה ולא נגרם לה כל נזק מכך שקיבלה הפתעות קטנות וחיזוקים גדולים. כולל כפיים מכל השכונה, ואם הייתי חושבת על זה אז גם העפת בלונים

טוב, אולי זה קצת גרנדיוזי... גם להדגים בעזרת בובה זה לא כל כך נורא. אני אישית מעדיפה להדגים על עצמי, על אבא שלה, על חברים... אבל יש אנשים שמסתייגים מזה, שלא מוכנים שמישהו ייכנס איתם לשירותים אפילו עם זה הילד שלהם, ובשבילם הדגמה על הבובה יכולה להיות פתרון מוצלח. אני כן מסתייגת מעניין ההושבה-הרמה-הושבה-הרמה וכו' של השיטה של דר' פיל, זה נשמע לי כמו אילוף כלבים... במיוחד אם זה נעשה בכוח, ונשמע לי שאין דרך לעשות את זה מלבד שימוש בכוח. ומה אם אין לילד פיפי בכלל? יעזור שנושיב אותו עשר פעמים על הסיר או השירותים?

 

[עמית@]

לא יודעת, לא נראה לי כל עניין

המסיבה והבלונים, זה פיפי אחרי הכל.

 

[irisgh]

שיטה שמתאימה לחצר או לים:

יניבי נגמל בגיל שלוש. אפשר להרפות ממנו. אפשר גם בכל זאת לעודד אותו. אצלנו גם היה נסיון של יומיים, שהגננת טרפדה (כשאמרה לו, לאחר פספוס כשלא היו עוד תחתונים, שתשים לו חיתול כדי שהקקי לא יפול על הרצפה, ומאז פיתח פחד שהקיי יפול על הרצפה והתעקש על חיתול כל הזמן). אולי אפשר לנסות להבין מה הוא מפחד מהפיפי. אנחנו, במצב שהיה, הרפנו. ירדנו מזה. לא לבשנו תחתונים כלל, אלא חיתול יום יום. אבל אחה"צ, במשך תקופה לא קצרה, עשינו פיפי בחצר (היה לנו בית עם חצר. בגמילה הסופית כבר היינו בדירה. אבל ההתחלה הייתה עם חצר). להשקות את הפרחים והעצים הוא מאוד אהב. אז נתנו לו להסתובב ערום בחצר בכל הזדמנות. כשיצא פיפי, לא חשוב איפה, אני חגגתי: יופי! פיפי! פשוט על מנת להגביר מודעות. תוך כמה זמן התחיל ללכת לעבר השיחים בחצר, כשהיה לו פיפי, אפילו אם זה היה תוך כדי טיפטוף.. לאחר כמה חודשים נראה היה שמוכן: פגש חבר חדש, וכשהחבר עשה פיפי, הוריד מכנסיים ועשה איתו. לפני כן, היה נראה שזה לא מאוד מכוון, ושהוא לרוב לא מתכננן, אלא זה פשוט יוצא. אני מבינה שקקי הוא מתכנן, וביקש חיתול ספציפית לקקי?

 

[ארנט]

תודה. אשמח לשמוע עוד...

תודה על התגובות. אשמח לשמוע עוד תגובות. הילד שלי עושה כרגע גם קקי וגם פיפי רק בחיתול. כאמור, מסרב לנסות ולהסתובב עם תחתונים או עירום ואומר שרוצה רק בחיתול.

 

[רוני של יובל ומאיה]

אם כך אז לדעתי כדאי להניח לו

כנראה שהוא אינו מוכן רגשית לעניין הגמילה, אם הוא מסרב אפילו ללבוש את התחתונים ורוצה רק חיתול. לא כדאי לכפות את עניין הגמילה על ילד שאינו מוכן לכך. גם אם פיזית את יודעת שהוא מסוגל להתאפק ויודע מתי הפיפי או הקקי יוצאים, המוכנית הנפשית או הרגשית שלו יכולה להיות מועכבת קמעא... אפשר בשקט להניח לילד ולחכות למוכנות גדולה יותר. הוא כולה בן שלוש... אני מכירה בני שלוש רבים שאינם גמולים, במיוחד בנים. תנו לו עוד קצת, הניחו לנושא לחלוטין בלי לדבר על זה כי בד"כ זה מלחיץ אותם, וכשהוא יראה מוכנות נסו שוב.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif בדיוק מה שרציתי לומר.

 

[ארנט]

תודה

זו הייתה גם תחושת הבטן שלי.. פשוט להניח לו עד שיבקש. אני רק חייבת לשתף שכל אחד בסביבה (גם פחות קרובים, סתם כאלו שפוגשים) חייב להתערב ולהעיר "מה, בן שלוש, כ"כ גדול ולא גמול?" הכי אני מתעצבנת כשאומרים את זה לו!!!