גמילה מחיתולים

[אמא של איתי4]

גמילה מחיתולים

הבן שלי בן 3.5 החל לפני חודשיים בגן הליך גמילה.
דיי מהר קלט את העניין אך כבר 3 שבועות מסרב ללכת לשירותים ורק מתאפק.
אני חוששת לבריאותו.
גם אם הוא עם פול אפס או עם תחתונים הוא מתאפק, לקחתי אותו בכוח בעצת הגן לפי שעות קבועות וזה לא עובד... מסרב לשחרר.
אשמח לקבל טיפים לשכנעו ללכת לשירותים. (פרסים כבר לא עוזרים)

 

[עדו בן צבי]

לשים לו שעה ביום חיתול כדי שיוכל לשחרר.

אם בהתחלה גם זה לא הולך, אז אולי להחזיר אותו לחיתול לכמה ימים ולתת לו משהו משלשל. ייתכן שכרגע המעי הגס שלו חסום בגוש יבש מאוד ודחוס מאוד של צואה שנוצר שם.

 

[אמא של איתי4]

כנראה שלא הבהרתי את עצמי בעניין

בשנת צהרים ובלילה היה עד לאחרונה עם טיטול, בשאר שעות היום עם תחתונים.
היה הולך דיי בשמחה לשירותים עד שהחל לסרב ובשבוע וחצי האחרונים החלטתי שמאחר ומתאפק ימים שלמים בגן ובבית ואחזיר לו הטיטול כדי שישתחרר וירגיש נוח.
אבל זה לא עוזר. גם קיבלתי על הראש מהפסיכולית של הגן שלא מחזירים טיטול.
אני חושבת שאם הוא כ"כ אנטי ללכת לשירותים כנראה עוד לא בשל.
הוא שולט על הסוגרים אך מסרב לעשות, לא בשירותים ולא בטיטול.
אני חייבת לציין כי הוא בתפקוד גבוהה מאוד, מביע עצמו מילולית.
מה עושים?

 

[רונן שפירא1]

אולי קרה משהו עם השרותים בגן?

אולי ילד הציק לו? (זה קורה) או שהיה משהו במגע? או שהעירו לו באופן שהוא נגפע?
אני חושב שהפסיכולוגית בגן לא מבינה בספקטרום....
אבל אני מסכים איתך

 

[עדו בן צבי]

מתייעצים עם פסיכולוגית פרטית שתבדוק אותו

לעומק.

 

[schlomitsmile]

מסכימה איתך כנראה שהוא לא בשל.
המוטו הזה של "לא מחזירים חיתול" מוכר לי, ואני מאד לא אוהבת אותו.
מה זה לא מחזירים? ויהי מה? בכל מחיר?
אם טעינו והורדנו מוקדם מדיי, הילד ישלם את המחיר?

 

[Navva]

אז כנראה שהוא לא מוכן עדיין

 

[רונן שפירא1]

אצל ילדים אוטיסטים לא מעטים יש איחור בגמילה

רק לא בכוח

 

[ענת בן צבי]

פחד לאבד חלקים עצמו

.הבעיה בשחרור יכולה לנבוע לא מחוסר הבנה ל השימוש בתהליך אלא מפחד. אצל הבכור שלנו יו עצריות כרוניות במשך שנים והוא היה עושה בשעה קבועה רק בחיתול. כשדיבר יותר טוב הסביר לנו שהוא לא מוכן לעשות וזהו. הפסיכולוגית שלוותה אותנו העלתה נקודה שמסתבר שקיימת אצל הרבה ילדים בלי קשר לספקטרום הפחד שהמוצקים הם חלק מעצמם שהם מאבדים, בעיה שמורגשת פחות מחיתול. הפיתרון היה ראשית להסביר לילד שהצואה היא תוצר של האוכל הנכנס ולא הוא עצמו. קנינו ספרים על מערכת העיכול ומה שממש עזר לו היה הסידרה החיים הפרק על מערכת העיכול. בנוסף שיחקנו הרבה משחקים עם תעלות שמשהו נכס מצד אחד ויוצא מהצד השני. בסוף הוא חיבר הכל ביחד והתיישב לעשות לבד. במקביל לעבודה שלו על למה הוא לא הולך לירותים ואיך לעזור לו להבין ולהצליח לבד הוא היה על תרופה משלשת קלה בהנחיית רופאת הילדים. זה כי כמו שבעלי ציין עצירות ממשכת יכולה לגרום נזקים של ממש. אצלנו אחרי התאפקות של שבועיים בגיל שלוש היה ממש בלאגן. בשום אופן לא הייתי מפעילה כוח. הגמילה של הבכור שלנו מי תחילתה ועד סופה לקחה מספר שנים שכל פעם התקדמו עד למקום שהיה לו נוח. למעשה היה גמול לילה הרבה לפני שהיה גמול בדברים אחרים. הרבה הרבה הרבה סבלנות פתיחות והקשבה למה הביה שלו ושמירה על הבריאות שלו הם הדברים החשובים ביותר

.בהצלחה

ענת

 

[אמא של איתי4]

הוא מתאפק גם לפיפי

כל פעם שיש לו מסתובב ורץ ואומר לי: כואבת הבטן. אני מסבירה שאם יעשה קקי ירגיש טוב אך זה לא עוזר

 

[Jewel Of God]

מנסה לענות, לפי הגמילה שלנו

הבן שלי בן 4 וחצי ורק לפני חודשיים שלושה נגמל מקקי בחיתול. היה עם תחתונים כל היום והלילה, בלי הרטבות בכלל ובלי פספוסים, אבל קקי סרב לעשות ו"עצר" את עצמו כל הזמן.
אגב, גם עם הפיפי היה מתאפק בזמן הגמילה (בגיל 3) אבל זה נפתר מהר, כיון שהייתי מעמידה אותו (בעצת יועצת הורית) במקלחת ומשפריצה מים. הפיפי היה פשוט "בורח" החוצה והוא קיבל את ההבנה שאסור להתאפק, שמרגישים טוב יותר כשמוציאים.
גם עם הקקי האמבטיה עזרה לנו שוב ואחרי שכנועים רבים הסכים לעשות באמבטיה כשהמים זורמים על הטוסיק. ככה היה מספר ימים, עד שהתרגל לשחרר פחות או יותר בשעות קבועות וגם בלי חיתול (אמרו כאן שהם כאילו לא מבינים לאן הקקי הולך, או נפרד מהגוף, זה נכון).
אחר כך לא עשיתי מזה עניין בכלל, לא הצעתי אסלה יותר משבוע. יום אחד שאלתי הכי בנונשאלאנט כשעמד באמבטיה כדי לעשות, אם בא לו לנסות. הוא התיישב ועשה ומאז עושה רק שם.
עצה חשוב (שאני לא השכלתי ליישם תמיד כי זה קשה ואני מודה) בלי לחץ. נונשאלאנט, הכי רגוע והכי טבעי. אל תשכחי שבשביל ילד, הגמילה מהצרכים זה הדבר היחיד שיש להם לשלוט בו.
בהצלחה

 

[dina199]