גמילה מהרטבת לילה

[פלגיה]

גמילה מהרטבת לילה

הרטבה בלילה היא נושא שמציק להורים רבים. אני מעוניינת ליצור אוסף אל "סיפורי הצלחה" - סיפורי גמילה מוצלחת מהרטבת לילה. לצורך כך אני מבקשת מכל מי שהתמודד עם הקושי, שהילד שלו היה מרטיב בלילה ונגמל מכך לסייע ולספר את הסיפור האישי שלו. באיזו גיל נעשתה הגמילה? האם היו לפני כן ניסיונות שלא הצליחו? באיזו דרך היתה הגמילה - רפואית, רגשית, התנהגותית או אחרת? האם היה איש מקצוע מעורב? מה היה מקומו של הילד בכל התהליך? וכל מה שעוד נראה רלוונטי לעניין. להבהרה: אין מדובר בגמילת לילה שנעשתה בד בבד עם גמילת היום או קצת אחריה, אלא לגמילה לאחר שכבר הוגדרה "בעיה", כלומר אחרי גיל חמש. כל הסיפורים ירוכזו במאמר ממאמרי הפורום, ואני מודה מראש לכל משתפי הפעולה.

 

[לירוניתשחרית]

../images/Emo182.gif../images/Emo182.gifבכיתה א' נגמלנו עם עזרה

עד כיתה א' גיל 6 בערך פשוט לא הצלחתי לגמול את הבן שלי שהיום הוא בן 9. זה מאוד הפריע לו הוא התבייש לא הלך לחברים לישון ובלילה לבש את התחתול בסתר אפילו ממני התבייש. בגיל שנתיים הוא נגמל צ'ק צק ביום ובלילה היה ישן עם תחתולים עד גיל 6. בסוף פניתי לרופא מיוחד דרך קופת חולים, קיבלנו מן פעמון עם חוט שמתחבר לתחתונים ברגע שהמגע של החוט נרטב הפעמון מצלצל והילד מתעורר באמצע הפיפי. בהתחלה הוא אפילו לא שמע את הפעמון החזק רק אני הייתי קופצת מהמיטה ולאט לאט זה עבד. ברוך השם תוך חודש מקבלת הפעמון הילד נגמל. גם אני עשיתי במיטה עד גיל 7 (לפי דברי אימי) ולי היה סדין מצלצל משהו כזה (לפני 31 שנה) כך שהבנתי שזה תורשתי הקטן שלי בן שנה מקווה שאיתו יהיה יותר קל. אם יש לך שאלות אשמח לשתף שרון

 

[SIKU]

הרטבת לילה

הילד , ילד נבון , חברותי מסתגל ותאום. נגמל יפה אד ביום בגיל שנתיים וקצת (לא זוכרת בדיוק מתי) ביום הולדת שלוש הודיע אני גדול ולא צריך חיתול בלילה. שיתפנו פעולה וזרקנו את החיתולים. בשנה הראשונה התעורר פעמיים בלילה רטוב. אחרכך ירד לפעם בלילה לקראת גיל 6 הרטיב פעם בכמה ימים. בנוסף הילד התעורר כמה פעמים לשתות למרות שהמשיך להרטיב בלי להתעורר. רופא המשפחה בדק את נושא השתיה המרובה שנמצא תקין. לדבריו 60% מהילדים נגמלים עד גיל 6 ו90% עד גיל 9. אמר שאם אין תיסכול לא לטפל. לגיל 9 הגענו הם הרטבה פעם בחודש בערך. כאמור הילד נבון, עם בטחון עצמי גבוה, לא הראה תסכול. גם אנחנו קבלנו החלטה אם לא מטפלים אז גם לא מתוסכלים. כולם זורמים ביחד תרתי משמע. בגיל 10 חזרנו לרופא ואמרנו הנה עברנו את גיל 9 ואנחנו עדיין מרטיבים, מה עושים. בבדיקה קפדנית נמצא הפעם שיתכן שחור השופכה קטן מידי מה שמפריע להתרקנות מלאה וגורם לבריחה של שתן. קיבלנו הפניה לאורולוג. ניתוחון קטן שהוא חזר ממנו כואב ודואב אבל מאז לא היתה אפילו בריחה אחת של שתן למרות שממשיך להתעורר כמה פעמים בלילה למים, פיפי.

 

[פלגיה]

תודה רבה, ושאלה

אני סיפרתי פעם שביתי בת 9 ועדין מרטיבה, וחטפתי "שפכטל" מרופאה שהיא לא מבינה למה אני לא הולכת לטפל. האם את לא מרגישה שהייתם יכולים לטפל בילד מוקדם יותר ואולי לחסוך עוגמת נפש? (לא לקרוא בשיפוטיות. זאת שאלה שמעניינת אותי)

 

[SIKU]

לא הייה מצב של תיסכול

וגם רופא המשפחה שלנו היה מאד רגוע במשך השנים וחזר ואמר תנו לזמן לעשות את שלו. אני מניחה שתסכול מאד גבוה שלו או שלנו (בתקופה ההיא הבאנו את הכביסה למכבסה של הקיבוץ אז לפחות לא היינו צריכים להיות משובעדים למכונת כביסה, והיו לנו תרגולים של החלפת מצעים מתוך שינה)היה מביא לטיפול מוקדם יותר. מכיוון שההרטבה היתה פעם בחודש בערך אז גם ממוחה שמטפל בטיפול התנהגותי (פעמונית) אמר שאין צורך בהתערבות. כנראה שהגענו לניתוח בזמן ה"נכון" שגם אנחנו וגם הילד היינו בשלים. אני רוצה לציין שיש לילד אח תאום שאצלו ההרטבה הספורדית נפסקה ספונטנית בגיל 9 ככה שזה גם היה סימן לזה שצריך טיפול. לגבי בנות הסבירו לנו שזה שונה משתי סיבות. בנות נגמלות מוקדם באחוזים הרבה יותר גבוהים. (לא זוכרת את הסטיסטיקה) בהרטבה של הבנות צריך לגמור לטפל לפני שהם מקבלות מחזור.(אני מניחה שהסיבה היא שהפעמונית לא מבדילה בין שתן לדם) מכיוון שבדור הזה יש בנות שמקבלות מחזור גם בגיל 9, 10 אז מתחילים את הטיפול בגיל יותר מוקדם.

 

[פלגיה]

תודה רבה על התשובות

עזרת לי מאוד.

 

[רוני של השלוש]

גם אני מודה לך על התשובות SIKU!

מה שאת כותבת ומה שרופא המשפחה שלכם אמר נשמע לי מאוד הגיוני. בתי הבכורה מרטיבה והיא בת קצת פחות משש. אנחנו לא מאוד מודאגים, בעיקר משום שאין תסכול של אף אחד מהצדדים - היא רגועה, והיא גם עם פול-אפ כך שאין החלפות בלילות עבורנו. מאוד מדבר אליי הקטע של לטפל אם יש תסכול, בעיקר של הילד. אנחנו מתלבטים מאוד אם לטפל, והתשובות שלך קצת מבהירות לי את העניין. תודה!!

 

[michal@gal]

גמילה מהרטבה שניונית

ילדה שנגמלה בלילה כבר בגיל 3, אבל כל פעם שהיה משבר - מעבר דירה, לחץ וכו', חזרה להרטיב למשך כמה שבועות. בקיץ בין גן חובה לכיתה א' התחילה להרטיב שוב בלילות באופן קבוע ולא הפסיקה. זה מאד הציק לילדה ואחרי כמה חודשים עברנו להשתמש בתחתולים בלילה כי לא רצתה לקום רטובה. בגיל 7, יותר מחצי שנה אחרי שהתחילה ההרטבה החוזרת, לקחתי אותה לטיפול במרפאת הרטבה. הטיפול כלל שימוש בפעמונית, מילוי של טבלת מעקב כל בוקר, ותרגילים לחיזוק השרירים הטבעתיים. הילדה הייתה מאד מרוצה מהטיפול, ומרגע שהתחיל סיפרה לכל מי שהיה מוכן לשמוע על הטיפול לכל פרטיו. תוך שבוע מתחילת הטיפול היה שיפור, ותוך חודשיים הסתיים. בהמשך היו הרטבות בודדות בלבד, פעם בחודש או חודשיים, שעברו לחלוטין עד גיל 10.

 

[כוכבית31]

טוב אצלי לא היתה שום בעיה

בגיל שנה ושישה חודשים הילד החליט לבד שהוא לא רוצה יותר חיתול וזהו תוך שבועיים הוא נגמל יום ולילה בלי הרבה בעיות מה גם שהיום היה יותר קשה מהלילה אני מנסה לזכור ולא מצליחה אולי פעמיים שהוא היה חולה ובגלל השעול ברח לו בלילה. אני לאומת זאת עשיתי את צרכיי במיטה עד גיל 14 בערך וכמו שנאמר לי זו כנראה בעיה של חרדות וילד שעובר התעללות וכל זה אבל לא יודעת בטוח מקווה שעזרתי

 

[מרבה ידיים]

גמילה מהרטבה

בגיל 9 בזכות שיטת פאולה בגיל 5 ניסינו פעמונית אצל קושניר - נכשל בגיל 6 ניסינו שוב - נכשל אח"כ ניסינו טיפולים אלטרנטיביים, הומופאתיה, דיקור - לא עזר בגיל 8 וחצי הגענו לשיטת פאולה, תוך חודש התדירות ירדה מאוד, אחרי חצי שנה היה ברור שמדובר בהצלחה מוחלטת. עדיין, אם מתרשלים בתרגול יומיומי, וביחוד בתקופות של לחץ או מחלה, יש לפעמים פקשושים אבל הם נדירים מאוד.