גמילה וקשב לסופ"ש
- פותח הנושא pie and cactus
- פורסם בתאריך
כי הוא מרגיש את הרטיבות גם בחיתול, לא?
כמובן שלך יהיה יותר קל כי לא צריך לכבס, אבל הוא עדיין ישן רטוב, אמנם לא בכל הגוף אבל בטוסיק.
טוב נו זה באמת קצת יותר טוב מלישון בשלולית שלמה.
אז תחזירי לו, אחרי שירדם.
הקטנה שלי בכלל לא מתעוררת גם אם היא מפספסת, פשוט ישנה לה רטובה. היא לא מפספסת הרבה, רק מספיק כדי להרטיב את המכנסיים וקצת את הסדין, לא שלוליות מסיביות.
כמובן שלך יהיה יותר קל כי לא צריך לכבס, אבל הוא עדיין ישן רטוב, אמנם לא בכל הגוף אבל בטוסיק.
טוב נו זה באמת קצת יותר טוב מלישון בשלולית שלמה.
אז תחזירי לו, אחרי שירדם.
הקטנה שלי בכלל לא מתעוררת גם אם היא מפספסת, פשוט ישנה לה רטובה. היא לא מפספסת הרבה, רק מספיק כדי להרטיב את המכנסיים וקצת את הסדין, לא שלוליות מסיביות.
זה לא לגמרי רטוב
אין ספק שזה לא יבש, אבל הר״פ שלי הוא די מבודד אבל כן, הוא ירגיש את הרטיבות וזה משרת עדיין את המטרה כי הגוף לא ירגיש, יופי אני עושה פיפי ונשאר יבש. והילד לא יקום קפוא כי זה הרטיב לו את כל המכנסיים וחלקים מהחולצה.
כביסות זה הדבר האחרון שמטריד אותי. פשוט באמת כבר כואב לי הלב עליו.
אני אחזיר לו חיתול אחרי שיירדם. אם יקום בלילה אני כמובן אוריד. אני אכין אותו לזה, שלא יהיו הפתעות.
אין ספק שזה לא יבש, אבל הר״פ שלי הוא די מבודד אבל כן, הוא ירגיש את הרטיבות וזה משרת עדיין את המטרה כי הגוף לא ירגיש, יופי אני עושה פיפי ונשאר יבש. והילד לא יקום קפוא כי זה הרטיב לו את כל המכנסיים וחלקים מהחולצה.
כביסות זה הדבר האחרון שמטריד אותי. פשוט באמת כבר כואב לי הלב עליו.
אני אחזיר לו חיתול אחרי שיירדם. אם יקום בלילה אני כמובן אוריד. אני אכין אותו לזה, שלא יהיו הפתעות.
טחינה עם דבש
New member
לא כזה מגעיל...?
בבית הספר שלי, זכרונו לקללה, השירותים היו מגעילים ברמות.
בבית הספר שלי, זכרונו לקללה, השירותים היו מגעילים ברמות.
טחינה עם דבש
New member
יש כמה דברים:
א. מוכר מוכר מוכר.... הייתי שם, והרבה זמן.
ב. אם הוא לא רוצה חיתול, הייתי הולכת עם הרצון הזה עד כמה שאפשר.
(עם הילד שלי, גיליתי שעם חיתול הוא היה 100% רטוב, וכשלא היה, אז היו לילות יבשים)
ג. מה שמאוד עזר לי לצמצם עבודה שכרוכה בהרטבות, זה ככה:
- על המזרון: מגן מזרון אטים, שעשוי משכבה אטימה ועליה שכבת כותנה. נעים ולא מרשרש.
- על זה סדין - אבל לא הכרחי. לפעמים היתי מוותרת.
- על זה: מגן מזרון מאותו סוג, אבל בגודל של מיטת תינוק, פרוש לרוחב המיטה שלו, כך שהילד שוכב על המגן הזה, שפרוש לו בערך מגובה החזה עד לברכיים.
- ועל מגן המזרון הקטן: מגבת, גם כן לרוחב, מספיק גדולה כדי שתיכנס מתחת למזרון.
זה נשמע הרבה אבל בתכלס זה לא.
היתרון של זה: כשהילדון מרטיב, אז זורקים רק את המגבת לכביסה, היא זו שסופחת את רוב הנוזלים, ואת המגן-מזרון אפשר לנקות על המקום בעזרת איזה בד ושפריצר עם חומץ-ניקוי (50% חומץ לבן, 50% מים ועשר טיפות שמן עשב לימון, מעולה לנטרול ריחות) וישר להחזיר למיטה. הרבה יותר קל לי להחליף מגבת מאשר להחליף סדין.
ד. אחרי שהילד שלי נפטר מהחיתול לילה בגיל רבע לשלוש, ואחרי תקופות ארוכות של יובש יחסי ורטיבות יחסית ושוב יובש ושוב רטיבות - התייעצתי עם הפיזיותרפסיטית שלי, שמתמחה ברצפת אגן וגם בבעיות הרטבה בכל הגילאים.
והיא אמרה כך:
הפרמטרים שמשפיעים על הרטבה לילית הם:
1. גודל השלפוחית
2. ההורמון שאחראי על ייצור השתן בכליות - אמור לדכא ייצור שתן במהלך הלילה
3. ההורמונים שאחראים על רמת העוררות, והיכולת להתעורר בלילה כשצריך.
קודם כל, היא אמרה, תבדקי את הקיבולת של השלפוחית במשך היום, ותראי כמה פיפי היא יכולה להחזיק. אם השלפוחית נראית קטנה מדי, ולא מחזיקה הרבה פיפי, אפשר לעבוד על זה, גם במשך היום, על ידי עידוד הילד לשתות הרבה במשך היום ולהתאפק קצת לפני שהולך לשירותים.
זה מה שעשיתי, וגיליתי שהקיבולת שלו הרבה הרבה יותר נמוכה ממה שמצופה מגילו, והתחלנו במסע-עידוד-התאפקות במשך היום, והיום, חודשיים אחרי שהתחלנו, אני כבר רואה שיפור: הוא מתעורר יותר בקלות בלילה כשהוא צריך להתרוקן.
זה לילד בגיל 4.5 - 5. הילד שלך עוד הרבה יותר צעיר... אז אני לא יודעת מה היא היתה אומרת במצב כזה. אולי גם כן להעיף מבט על קיבולת השלפוחית, ואולי פשוט לחכות בסבלנות שהגיל והגדילה יעשו את שלהם.
ה. בנוגע ללהעיר ולקחת בלילה: יש ילדים שזה עובד להם, יש שלא. הבן שליהיה ממש נלחם נגד זה אם הערתי אותו בזמן הלא-מתאים, או שפשוט לא היה יוצא לו כלום.
א-ב-ל, אם הוא ישן אתך באותו חדר, ואם את יכולה "להרגיש" אותו מתוך שינה, ולשמוע כשהוא מתחיל להתהפך או להיאנח או לגנוח כי השלפוחית שלו מלאה, *ואז* לקום ולקחת אותו לשירותים - יש סיכוי שזה יניב תוצאות הרבה יותר טובות, גם מבחינת המוכנות של הילד הישן לקום, גם מבחינת היכולת שלו לעשות את הפיפי, וגם מבחינת הלמידה. כי אם הוא נלקח לשירותים באמצע מחזור שינה ולא מרגיש כלום, הוא לא ילמד מזה כלום, אבל אם הוא חצי-מתעורר בגלל שלפוחית מלאה ואת מגיבה לזה ועוזרת לו להתעורר עוד יותר ולהגיב לזה, אז (לפחות בתיאוריה) זה עוזר לו לווסת את העוררות שלו וללמוד להתעורר בעצמו מתי שצריך.
אני גיליתי שאני מסוגלת בדרך כלל לשמוע אותו מתוך שינה כשהוא מתהפך וחורק, ולקום ולקחת אותו לשירותים, מין סוג של קשב-לילדים-גדולים, ואחר כך גם גיליתי שלמרות שזה פוגע לי ברצף השינה, זה עדיין עבודה קלה הרבה יותר מאשר להחליף מצעים בבוקר.
מצד שני, תמיד יש את הלילות שבהם את *לא* תתעוררי, והוא כן ירטיב, וגם זה מותר ולגיטימי ואין צורך להיכנס לפרפקציוניזם. בדיוק כמו עם קשב
א. מוכר מוכר מוכר.... הייתי שם, והרבה זמן.
ב. אם הוא לא רוצה חיתול, הייתי הולכת עם הרצון הזה עד כמה שאפשר.
(עם הילד שלי, גיליתי שעם חיתול הוא היה 100% רטוב, וכשלא היה, אז היו לילות יבשים)
ג. מה שמאוד עזר לי לצמצם עבודה שכרוכה בהרטבות, זה ככה:
- על המזרון: מגן מזרון אטים, שעשוי משכבה אטימה ועליה שכבת כותנה. נעים ולא מרשרש.
- על זה סדין - אבל לא הכרחי. לפעמים היתי מוותרת.
- על זה: מגן מזרון מאותו סוג, אבל בגודל של מיטת תינוק, פרוש לרוחב המיטה שלו, כך שהילד שוכב על המגן הזה, שפרוש לו בערך מגובה החזה עד לברכיים.
- ועל מגן המזרון הקטן: מגבת, גם כן לרוחב, מספיק גדולה כדי שתיכנס מתחת למזרון.
זה נשמע הרבה אבל בתכלס זה לא.
היתרון של זה: כשהילדון מרטיב, אז זורקים רק את המגבת לכביסה, היא זו שסופחת את רוב הנוזלים, ואת המגן-מזרון אפשר לנקות על המקום בעזרת איזה בד ושפריצר עם חומץ-ניקוי (50% חומץ לבן, 50% מים ועשר טיפות שמן עשב לימון, מעולה לנטרול ריחות) וישר להחזיר למיטה. הרבה יותר קל לי להחליף מגבת מאשר להחליף סדין.
ד. אחרי שהילד שלי נפטר מהחיתול לילה בגיל רבע לשלוש, ואחרי תקופות ארוכות של יובש יחסי ורטיבות יחסית ושוב יובש ושוב רטיבות - התייעצתי עם הפיזיותרפסיטית שלי, שמתמחה ברצפת אגן וגם בבעיות הרטבה בכל הגילאים.
והיא אמרה כך:
הפרמטרים שמשפיעים על הרטבה לילית הם:
1. גודל השלפוחית
2. ההורמון שאחראי על ייצור השתן בכליות - אמור לדכא ייצור שתן במהלך הלילה
3. ההורמונים שאחראים על רמת העוררות, והיכולת להתעורר בלילה כשצריך.
קודם כל, היא אמרה, תבדקי את הקיבולת של השלפוחית במשך היום, ותראי כמה פיפי היא יכולה להחזיק. אם השלפוחית נראית קטנה מדי, ולא מחזיקה הרבה פיפי, אפשר לעבוד על זה, גם במשך היום, על ידי עידוד הילד לשתות הרבה במשך היום ולהתאפק קצת לפני שהולך לשירותים.
זה מה שעשיתי, וגיליתי שהקיבולת שלו הרבה הרבה יותר נמוכה ממה שמצופה מגילו, והתחלנו במסע-עידוד-התאפקות במשך היום, והיום, חודשיים אחרי שהתחלנו, אני כבר רואה שיפור: הוא מתעורר יותר בקלות בלילה כשהוא צריך להתרוקן.
זה לילד בגיל 4.5 - 5. הילד שלך עוד הרבה יותר צעיר... אז אני לא יודעת מה היא היתה אומרת במצב כזה. אולי גם כן להעיף מבט על קיבולת השלפוחית, ואולי פשוט לחכות בסבלנות שהגיל והגדילה יעשו את שלהם.
ה. בנוגע ללהעיר ולקחת בלילה: יש ילדים שזה עובד להם, יש שלא. הבן שליהיה ממש נלחם נגד זה אם הערתי אותו בזמן הלא-מתאים, או שפשוט לא היה יוצא לו כלום.
א-ב-ל, אם הוא ישן אתך באותו חדר, ואם את יכולה "להרגיש" אותו מתוך שינה, ולשמוע כשהוא מתחיל להתהפך או להיאנח או לגנוח כי השלפוחית שלו מלאה, *ואז* לקום ולקחת אותו לשירותים - יש סיכוי שזה יניב תוצאות הרבה יותר טובות, גם מבחינת המוכנות של הילד הישן לקום, גם מבחינת היכולת שלו לעשות את הפיפי, וגם מבחינת הלמידה. כי אם הוא נלקח לשירותים באמצע מחזור שינה ולא מרגיש כלום, הוא לא ילמד מזה כלום, אבל אם הוא חצי-מתעורר בגלל שלפוחית מלאה ואת מגיבה לזה ועוזרת לו להתעורר עוד יותר ולהגיב לזה, אז (לפחות בתיאוריה) זה עוזר לו לווסת את העוררות שלו וללמוד להתעורר בעצמו מתי שצריך.
אני גיליתי שאני מסוגלת בדרך כלל לשמוע אותו מתוך שינה כשהוא מתהפך וחורק, ולקום ולקחת אותו לשירותים, מין סוג של קשב-לילדים-גדולים, ואחר כך גם גיליתי שלמרות שזה פוגע לי ברצף השינה, זה עדיין עבודה קלה הרבה יותר מאשר להחליף מצעים בבוקר.
מצד שני, תמיד יש את הלילות שבהם את *לא* תתעוררי, והוא כן ירטיב, וגם זה מותר ולגיטימי ואין צורך להיכנס לפרפקציוניזם. בדיוק כמו עם קשב
,תודה רבה רבה על התגובה!!
היו פעמים שהייתי באמת שמה מגבת, אבל לא חשבתי על עוד מגן מזרון. זה רעיון מעולה!
הלילה דיברתי איתו ואמרתי לו שאני שמה לו בלילה חיתול כדי שאם הפיפי בטעות יברח, לא יהיה לו קר ורטוב. הוא סירב אבל הסכים שאני אשים אחרי שהוא יירדם.
וכך היה.
הוא ישן לילה שלם- קם יבש
(ולא מיהר בכלל ללכת לשירותים בבוקר).
בקיצור, אני רוצה לראות מה קורה לאורך זמן.
נושא גודל השלפוחית מאד מעניין והגיוני. אני אבדוק את זה. יש ימים שהוא מתאפק הרבה ויש ימים שפחות, אז אני לא סגורה על המצב. אבל אני אעקוב.
תודה רבה רבה!!!
היו פעמים שהייתי באמת שמה מגבת, אבל לא חשבתי על עוד מגן מזרון. זה רעיון מעולה!
הלילה דיברתי איתו ואמרתי לו שאני שמה לו בלילה חיתול כדי שאם הפיפי בטעות יברח, לא יהיה לו קר ורטוב. הוא סירב אבל הסכים שאני אשים אחרי שהוא יירדם.
וכך היה.
הוא ישן לילה שלם- קם יבש
בקיצור, אני רוצה לראות מה קורה לאורך זמן.
נושא גודל השלפוחית מאד מעניין והגיוני. אני אבדוק את זה. יש ימים שהוא מתאפק הרבה ויש ימים שפחות, אז אני לא סגורה על המצב. אבל אני אעקוב.
תודה רבה רבה!!!
טחינה עם דבש
New member
נשמע טוב
בעניין קיבולת שלפוחית, אני הייתי נכנסת לעומק העניין רק בליווי של עצה מקצועית, מפני ש:
א. קשה להסתמך על ההערכה שלנו את מה שקורה - אני היתי בטוחה שאגלה שהשלפוחית בסדר, כי אף פעם לא היתה לו בעיה להתאפק במששך היום, וגיליתי שהוא הולך בתדירות הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי. גם אי אפשר לדעת מה קיבולת השלפוחית אלא אם כן מתלבשים על זה כפרויקט של יום שלם (הכי אידיאלי זה למדוד על פני יומיים) ומודדים כל פיפי עם מיכל מדידה, וגם רושמים שעות. איכשהו אני לא מרגישה נוח להמליץ לך לעשות את זה לבד, רק על סמך הניסיון שלי...
ב. כדאי לדעת מה הנורמה והמצופה לגילו, כדי לדעת איך לפרש ולהתייחס לממצאים שאת אוספת - ומה המסקנה האופרטיבית.
הפיזיותרפסיטית שלי היתה חיובית בנוגע ללעשות משהו בעניין בגיל 4.5, אבל גם אמרה לי שהרבה מאוד רופאים לא היו מסתכלים בכלל על הילד לפני שהוא מגיע לגיל 6-7 כי בגילאים צעירים הרטבת לילה נפוצה ו"נורמלית". מצד שני, היא אמרה, יש עדויות מחקריות לאפקטיביות של התערבות מוקדמת, ועל סמך זה היא ביססה את ההמלצות שלה. שוב, אין לי מושג מה היא היתה אומרת על ילד בן פחות משלוש...
בעניין קיבולת שלפוחית, אני הייתי נכנסת לעומק העניין רק בליווי של עצה מקצועית, מפני ש:
א. קשה להסתמך על ההערכה שלנו את מה שקורה - אני היתי בטוחה שאגלה שהשלפוחית בסדר, כי אף פעם לא היתה לו בעיה להתאפק במששך היום, וגיליתי שהוא הולך בתדירות הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי. גם אי אפשר לדעת מה קיבולת השלפוחית אלא אם כן מתלבשים על זה כפרויקט של יום שלם (הכי אידיאלי זה למדוד על פני יומיים) ומודדים כל פיפי עם מיכל מדידה, וגם רושמים שעות. איכשהו אני לא מרגישה נוח להמליץ לך לעשות את זה לבד, רק על סמך הניסיון שלי...
ב. כדאי לדעת מה הנורמה והמצופה לגילו, כדי לדעת איך לפרש ולהתייחס לממצאים שאת אוספת - ומה המסקנה האופרטיבית.
הפיזיותרפסיטית שלי היתה חיובית בנוגע ללעשות משהו בעניין בגיל 4.5, אבל גם אמרה לי שהרבה מאוד רופאים לא היו מסתכלים בכלל על הילד לפני שהוא מגיע לגיל 6-7 כי בגילאים צעירים הרטבת לילה נפוצה ו"נורמלית". מצד שני, היא אמרה, יש עדויות מחקריות לאפקטיביות של התערבות מוקדמת, ועל סמך זה היא ביססה את ההמלצות שלה. שוב, אין לי מושג מה היא היתה אומרת על ילד בן פחות משלוש...
הלילה חזר לסורו הספוג
אבל בגלל החיתול ישן כל הלילה.
אני אחכה קצת, הוא עדיין קטן ואולי אני מצפה ממנו ליותר מדי (ככה זה כשיש אח גדול שבגיל 2.2 היה גמול יום ולילה מושלם....).
תודה, אם אני אראה שיש בעיה לקראת שנה הבאה, אני אבקש התערבות של פיזיותרפיסטית. אגב, לאיזה פיזיותרפיסטית הלכת?
אבל בגלל החיתול ישן כל הלילה.
אני אחכה קצת, הוא עדיין קטן ואולי אני מצפה ממנו ליותר מדי (ככה זה כשיש אח גדול שבגיל 2.2 היה גמול יום ולילה מושלם....).
תודה, אם אני אראה שיש בעיה לקראת שנה הבאה, אני אבקש התערבות של פיזיותרפיסטית. אגב, לאיזה פיזיותרפיסטית הלכת?
טחינה עם דבש
New member
אני חושבת שאת צודקת עם הלחכות
הוא צעיר, ובגילו זה נורמלי.
בגיל ארבע + נדמה לי שגם הרבה יותר קל להסביר לילד את המצב ולהשיג מעורבות פעילה שלו בתהליך כשהיא נדרשת.
(וכך או אחרת זה תהליך ממושך)
תני לזמן לעשות את שלו, ובינתיים תהיי בכוננות ספיגה, עם איזה טקטיקות שעובדות לך.
שלי היא פיזיותרפיסטית של רצפת אגן, שמתמחה גם ב- incontinence או (כמו שאני מתרגמת את זה, ואולי זה לא מדויק) חוסר שליטה על הסוגרים.
נראה לי שלא רק פיזיותרפיסטיות מתמחות בתחום הזה, זה יכול להיות גם אחיות או רופאים... אבל צריך את ההתמחות הספציפית בהרטבות, ומן הסתם בהקשר של ילדים.
הוא צעיר, ובגילו זה נורמלי.
בגיל ארבע + נדמה לי שגם הרבה יותר קל להסביר לילד את המצב ולהשיג מעורבות פעילה שלו בתהליך כשהיא נדרשת.
(וכך או אחרת זה תהליך ממושך)
תני לזמן לעשות את שלו, ובינתיים תהיי בכוננות ספיגה, עם איזה טקטיקות שעובדות לך.
שלי היא פיזיותרפיסטית של רצפת אגן, שמתמחה גם ב- incontinence או (כמו שאני מתרגמת את זה, ואולי זה לא מדויק) חוסר שליטה על הסוגרים.
נראה לי שלא רק פיזיותרפיסטיות מתמחות בתחום הזה, זה יכול להיות גם אחיות או רופאים... אבל צריך את ההתמחות הספציפית בהרטבות, ומן הסתם בהקשר של ילדים.
אנחנו עדין עם חיתול
גם אצלנו הגדול נגמל יחסית מהר גם בלילה, והקטן - עדין עם חיתול בלילה. כבר 8 חודשים שהוא גמול ביום. יש פה ושם לילות שהוא קם יבש, אבל רוב הלילות החיתול מלא בפיפי.
אז המצב קצת שונה מאצלכם, כי לא הורדנו חיתול בלילה ועכשיו מחזירים, ובכל זאת -
גם אצלנו בהתחלה הוא סירב לכך שנשים חיתול בלילה. וזה די ביאס אותי לשים נגד רצונו. אבל אנחנו לא מצליחים לשים אצלנו סדיניות כאלה ואחרות (בגלל הצורה של המזרון שלנו) וזה לא ריאלי פיפי על המזרון כל לילה... בקיצור, אנחנו עדין עם חיתול.
הדבר הראשון שהוא מבקש בבוקר זה להוריד את החיתול (לפעמים זה השני והראשון זה בננה
)
גם אצלנו הגדול נגמל יחסית מהר גם בלילה, והקטן - עדין עם חיתול בלילה. כבר 8 חודשים שהוא גמול ביום. יש פה ושם לילות שהוא קם יבש, אבל רוב הלילות החיתול מלא בפיפי.
אז המצב קצת שונה מאצלכם, כי לא הורדנו חיתול בלילה ועכשיו מחזירים, ובכל זאת -
גם אצלנו בהתחלה הוא סירב לכך שנשים חיתול בלילה. וזה די ביאס אותי לשים נגד רצונו. אבל אנחנו לא מצליחים לשים אצלנו סדיניות כאלה ואחרות (בגלל הצורה של המזרון שלנו) וזה לא ריאלי פיפי על המזרון כל לילה... בקיצור, אנחנו עדין עם חיתול.
הדבר הראשון שהוא מבקש בבוקר זה להוריד את החיתול (לפעמים זה השני והראשון זה בננה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.