מעדכנת מה היה היום בסוף
נסענו לצפון, שמנו חיתול לדרך והיא נרדמה באוטו תוך דקות והתעוררה בערך רבע שעה לפני שהגענו. אני יודעת שהרבה פעמים הם עושים מייד כשהם מתעוררים, אז אמרתי לה לא לעשות, לחכות, להתאפק עד שנגיע, וחזרתי על זה כל דקה בערך, או אפילו פחות.
הגענו ליעד, עלינו למעלה מהר עם הסיר, הפשטנו אותה, גילינו שהחיתול שלה די יבש (לדעתי היא עשתה קצת בזמן שישנה) וניסינו לשים אותה על הסיר. בדיעבד, כנראה שהיינו קצת לחוצים מדי עם זה והיא נבהלה והתחילה לבכות. כשנרגעה, עשתה על הרצפה, ולקח לי רגע לא קצר להגיב, אז את הסוף היא עשתה באסלה (לא רצתה בסיר).
אז היא כבר באמת התחילה להירגע, מחאה לעצמה כפיים, חזר לה החיוך... היינו גם במסעדה, ואז נסענו חזרה למרכז והיא שוב נרדמה - שוב ביקשתי ממנה להתאפק (עשינו קניות והלכתי איתה לשירותים הציבוריים), אבל ברגע שהתחלתי להוריד לה את המכנסיים היא נראתה כאילו היא עומדת לבכות וכל הזמן עשתה 'לא' עם הראש, אז החלטתי להקשיב לה ושמספיקה ההתייחסות שאני נותנת בשלב זה והמשכנו הלאה. בדרך הביתה שוב אמרתי לה שאנחנו בדרך הביתה, ושאם יש לה פיפי, שתתאפק.
איך שנכנסנו הביתה, היא מבקשת, אני מורידה לה, והיא שוב עשתה בסיר! בשארית הערב הייתה עם תחתונים ומכנסיים ואח"כ בלי כלום (לפני האמבטיה) ועשתה עוד פעמיים אח"כ בסיר, פעם אחת לבקשתה ופעם אחת כשהרגשתי בזמן הנקה שהיא רוצה לעשות.
אני די המומה ממנה, מרגישה שהיא ממש גומלת את עצמה.
דיברתי עם אמא שלי, שמטפלת בה, וממחר ננסה להוריד לה חיתול לגמרי. אני לא בטוחה שאמא שלי תסתדר עם הטיולים בחוץ במצב הזה, אז יכול להיות שחיתול בד יהיה סוג של פתרון להתחלה - היא תרגיש את הרטיבות, לפחות. בכל מקרה, לדעתי היא יכולה להתאפק למשך שעה - שעה וחצי לפחות (זה הזמן שהייתה עם תחתונים ולא עשתה).
לגבי עשייה בחוץ - מאמינה שגם זה יגיע עם הזמן. אתחיל לקחת אותה גם לשירותים אחרים בבית, עם הישבנון, כדי שתתרגל לעוד דרכים לעשות.
וואו. תודה על האיחולים, מקווה שימשיך להתקדם יפה ושהנסיעה שלי לא תשבש לה הכול.