גמגום וצבא

OzTheOne

New member
גמגום וצבא

שלום לכולם, עוד כחודש אני מתגייס לצבא, לחייל מודיעין השדה- חיל איסוף. ואני מאוד מפחד, לחוץ ובחרדות מהגיוס הקרב והבא שלי, וזה מסיבות לגיטימיות שכל מתגייס חווה אותן וכמובן מאחת הסיבות העיקיריות שיש רק אצלי- הגימגום שלי. אני מפחד שגימגום יגביל אותי ויפריע לי בשירותי בצבא בגלל שבמודיעין הדיבור די חשוב לדעתי... וכמובן גם בגלל שאני עובר למסגרת חדשה שאף פעם לא הכרתי ואנשים חדשים ואת האמת אין לי כוח שוב לגמגם מול כל האנשים האלה, אין לי כוח לבזבז כל כך הרבה אנרגיות על הסתרת הגמגום, אין לי כוח להיכנס ללחץ אטומי כל פעם כשאני אצטרף לדבר במסגרת השירות או סתם שאני ארצה לומר משהו, איו לי כוח להיות שוב בשקט כשכולם מדברים ומתחברים ורק אני אהיה הבחור המוזר שלא מתחבר אם אף אחד... בקיצור, אני אודה אם מישהו שמגוייס כרגע או שכבר השתחרר ירגיע אותי קצת ויספר איך הוא עובר/עבר בשלום את הצבא עם הגימגום שלו (ויספר איפה הוא משרת). אה, ואני גם אודה אם מישהו יתן לי פרטים, מה שהוא יודע על החייל שאני מתגייס אליו כי אני לא יודע כל כך עליו...
 

amnon77

New member
אהלן חייל../images/Emo195.gif

קודם כל לא רק לך יש גמגום דבר שני אני מבין את הלחץ והחרדות שיש לך בקשר לזה וזה משפיע על כל אחד שמתגיס ועל אחת כמה וכמה עלינו המגמגמים מה שאני מציע זה אל תתביש! תנסה לדבר בכל פורום ומי שיצחק עליך אז תדע שאיתו אפילו אל תנסה ליצור קשרים ודבר שני שהיתי מציע לך זה שתנסה לטפל בגמגום במסגרת הצבא יש מקום שנקרא מכון הרעש בתל השומר שזה מקום שמטפל בחיילים כמו שלנו ודרך אג ב אני השתחררתי ב1999
 

OzTheOne

New member
תודה על התגובה

והבעיה היא לא בזשאני אתבייש לדבר, אלא בפחד הזה שכול פעם שאני אצתרך לדבר ואני לא אצליח להוציא מילה... ושאלה בקשר לטיפול בגמגום בצבא- איך אני יכול לקבל את הטיפול הזה? למי לפנות? ומתי? (אפשר גם כשאני בטירונות או שאני צריך להיות בסדיר?)
 

SolArize

New member
רעש

פשוט תתקשר לחר"פ בצריפין (אתה יכול למצוא את המספר ב-144) ותבקש את מכון הרעש, משם כבר יקבעו לך תור לאבחון ומשם לטיפול. אני הייתי בטיפול הזה במשך שנה וחצי, זה נחמד אבל לא מועיל במיוחד. הייתרון שאני מצאתי הוא לפגוש אנשים עם בעיה כמו שלנו ולראות איך הם מתמודדים. ככה עשיתי לי גם כמה חברים חדשים.
 

OzTheOne

New member
לא ממש הבנתי

אני יכול לקבל טיפול שם מתי שאני רוצה? כי זה לא נראה לי הגיוני שבזמן הטירונות אני יכול ללכת לשם... והטיפול ממומן ע"י הצבא? או איך זה הולך בדיוק?
 

SolArize

New member
תקשיב

תחכה שתיגמר הטירונות, ושתשובץ לקורס או למקום סדיר. אז תקבע תור לחר"פ ותגיד למפקד הישיר שלך שיש לך הפנייה. לא קשה.
 

חנן669

New member
גם כשאני התגייסתי

היו לי את החששות וכאבי הבטן בגלל הדמיונות של הרגע שישאלו אותי בפורום הכללי 'איך קוראים לך' ואני אתקע... רק אנחנו יודעים כמה זה מלחיץ, בעיקר בכל הימים לפני שזה מגיע... אבל אני ניסיתי לעשות 2 דברים שממש עזרו לי: דבר ראשון, תמיד ניסיתי להתחבר לחבר'ה בפורום של 'אחד על אחד' או מול שניים, שזה הרבה יותר קל. כלומר, גם אם בפורום הכללי היה לי יותר מפחיד לפתוח את הפה, הייתי מתחיל לדבר עם חבר'ה בצד, בכל מיני הזדמנויות כמו בשמירות, בתורנויות, או סתם באוהל, מתעניין בהם, מאיפה הם באו, וכו' - והשיחות האלה תמיד מפחידות פחות... כך שפתאום כשנקלעתי לקבוצה, אפילו אם אני מכיר שלושה-ארבעה מתוכם, זה כבר הרבה פחות מפחיד לפתוח את הפה, גם אם נתקעים. בקבוצה שלא מכירים אף אחד - זה הרבה יותר מפחיד. ודבר שני, תמיד זכרתי שהחבר'ה שאני רוצה שישימו עלי, זה אלה שישפטו אותי על פי האופי שלי, ולא על פי הדברים החיצוניים. אז תמיד, רגע לפני איזה שיעור או משהו שפחדתי ממנו, אמרתי לעצמי בלב 'יאללה, שיקפצו לי כולם. זה מי שאני, ומי שרוצה שיקבל אותי ככה'. תאמין לי שבמבט לאחור, הצבא היתה התקופה הכי טובה שלי מבחינת הגימגום. גם כי ניתקעתי הרבה פחות, וגם כי זה פשוט לא היה מרכזי. האוירה החברתית כל כך קרובה, וצמודה, והחברות כל כך אינטנסיבית - שזה פשוט לא משחק תפקיד. הכל בראש... אז תפסיק לפחד ולדמיין, ותתכונן לשלוש שנים (או יותר, בגלל שכשתראה שזה לא קשה, אולי תמשיך לקצונה...) באמת כיפיות וחוויתיות שהולכות להיות לך!
 

תום1139

New member
OzTheOne תקשיב...

דבר ראשון, כל הכבוד שאתה מתגייס לקרבי, מודיעין שדה זה חיל מצוין ואתה תהנה שם מאוד. אני מבין שיש לך הרבה חששות, ובצדק, אבל אתה תראה כשתתגייס שאין לך ממה לחשוש. אני סובל מגמגום מאוד מאוד קשה, ואני כבר 8חודשים משרת כלוחם בצנחנים. אתה תראה שכשאשר אתה מתגייס ליחידה קרבית, אתה מצטרף למשפחה. שם יתמכו בך ויעזרו לך מהרגע הראשון שתגיע לשם. יהיו לך שיחות אישיות עם כל המפקדים בהתחלה, בהם תוכל להעלות בפניהם את כל החששות שלך ולדבר איתם ולהסביר להם על הבעיה שלך. אתה תראה שלאף אחד לא תיהיה עם זה שום בעיה. להיפך, רק יעזרו לך ויתמכו בך. ברור שכנראה יהיו רגעים לא נעימים בכל מיני שיחות היכרות בהתחלה, או בכל מיני סיטואציות כאלה שצריך לדבר קצת מול כיתה או מחלקה שלמה. אבל אתה תראה שתוך זמן קצר כולם יכירו את הבעיה שלך, יתרגלו אליה, ופשוט יתעלמו ממנה. תאמין לי שלא תיהיה לך בעיה מבחינה חברתית. זה לא איזה כיתה בביה"ס. אתה נמצא ביחידה לוחמת, במשפחה, במסגרת שבה אתה תחבק את חבר שלך ב3 בבוקר באמצע הבוץ כשיורד עליכם ברד כדי שלא תקפאו למוות, במסגרת שבה אתה תדחוף מאחורה את חבר שלך במעלה ההר כי הוא כבר לא מסוגל ללכת יותר עם 30 קילו על הגב. במסגרת כזאת, אל הגמגום יתרגלו תוך זמן קצר, והוא יהפוך לנושא שולי ולא יפריע לך בכלל. אתה הולך לקראת חוויה. תפיק ממנה את המיטב, תהנה, ואל תחשוב לרגע אחד שהגמגום יכול להפריע לך במשהו. לא בצבא, ולא בחיים בכלל.
 
למעלה