גמגום וצבא

[zach17]

גמגום וצבא

שלום לכולם... אני בן 18 אוטוטו, סובל מגמגום מיוחד כזה שהולך ובא - מתחזק ומתחלש לסירוגין... בעיקרון המצב רוחני/נפשי שלי ממש לא טוב מכל הבחינות אבל עזבו את זה - זה לא העניין. לפני מספר חודשים עשיתי מיונים לצבא לתפקיד "רכז מתגייסים" ודווקא שם הפגנתי דיבור יחסית שוטף וחלק... דבר שקורה לי לעיתים רחוקות בנסיבות מיוחדות אני משער. את המיונים האלה עברתי אבל הפחד האמיתי שלי הוא בשירות, אני מאמין שבמשך התפקיד אאלץ לדבר הרבה או לפחות לנהל הרבה דו שיח עם אנשים רבים וכעת בעיית הגמגמום שלי תופסת מקום רציני. אני לא יודע מה לעשות! במיוחד כשאני הולך להתעסק עם חברה צעירה שצוחקת על כל דבר ששונא בחברה... נמאס לי! בא לי למות!

 

[אמנון האשקלוני]

אח שלי קח את זה בקטנה

ושים פס על כווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם

 

[נימני בנשמה]

תלוי מה מצב הגימגום שלך

עם אתה במצב נפשי טוב ומדבר למרות הכל אז וואלה תגייס אבל עם המצב הנפשי שלי לא הכי יציב מבחינת הגימגום כמובן ההיתי חושב פעמים עם להתגייס אומר לך דוגרי כי במקרה שלי למשל לא יודע עם להאשים תצבא או לא אבל לפני הצבא ההיתי בסך הכל הכללי די בסדר אחרי הצבא שירות של שנה ובעצם עד היום אני לא יוצא מהחרדות והגימגום הדי בעיתי שניהיה לי .. אבל תמיד תיכול לנסות ולצאת מתי שנמאס לך

 

[אמנון האשקלוני]

נמני אחי אני לא מסכים איתך בקטע של

לצאת מהצבא בגלל הגמגום כי אח"כ איך זה יתפרש לצאת מהצבא שלא על בסיס רפואי? יש במסגרת הצבא מכון שנקרא מכון הרעש שנמצא ליד תל השומר שזה מכון צבאי שמטפל בבעיות שמיעה ודיבור אני היתי שם בטיפול יש שם אנשים נהדרים ולחיילים שסובלים מגמגום זה המקום בשבילם

 

[zach17]

לצאת לא בא בחשבון

אני רואה בשירות הצבאי חלק חשוב בחיים שלי! ואני לא הולך לוותר עליו. ומכון הרעש הזה...עד כמה הוא עוזר? זה ע"ח הזמן הפנוי שלי או מה?

 

[נימני בנשמה]

שמע

לא יודע איך זה ישפיע עליך אבל אני מדבר דוגרי איך זה השפיע עלי לרעה מאוד כי הצבא זה מערכת די נוקשה ומלחיצה בכל מקרה נראה לי שעדיף לך לנסות ולראות איך כי גם אתה תוכל לתפוס ביטחון ושמה ולהצליח וזה יתן לך דחיפה חשובה לחיים ובקשר לתל השומר אני מטופל שמה קרוב לחצי שנה אצל קלינאית תקשורת ותחלס לא מרגיש שיפור יש מצבים שהולך יותר או פחות אבל בסך הכל נשאר אותו דבר אבל שתתגיס תוכל לבקש ללכת לשמה ויתנו לך לצאת ולטפל על חשבונם ועל הזמן הצבא אז שווה לך

 

[נער נער נער]

אח שלי תשמע..

אם לא תילך לצבא יהיה לך פחד להתחיל עם חברה (במידה ואין) לא תילך לעבוד.. הגמגום שלך רק יחמיר.. לא חבל? כל החיים שלך יהרסו ואני לא צוחק.. החיים רק מתחילים חבר תתחיל להכין תשתית פן יהיה מאוחר ואני רציני עכשיו שים פסס על כולם אחיי אני יודע שזה קשה אבל אין מה לעשות(אני יודע שזה מעצבן שאומרים לך/כותבים לך אבל מה לעשות שזה נכון..)

 

[GUY639]

אח שלו תקשיב

מבין אותך, ויש לך 2 אופציות: הראשונה, לדעת שיכולים לבוא כמה צחוקים והערות אבל להראות שאתה גדול מהחיים ושיש לך אומץ להרצות כל יום למורות שאתה מגמגם. ותתפלא, אבל רוב האנשים, גם בצבא, בוגרים, ולא יעירו לך על זה אפילו, בטח שלא יצחקו. אופציה שנייה, בטוחה יותר בכל מקרה (!), היא להסביר בכנות את המצב שלך לאחראי ולבקש שיעברו אותך תפקיד. אני יודע שזה די מביך אולי לדבר על זה ככה עם גורמים רשמיים, אבל תאמין לי שתקבל הרבה יותר ביטחון עצמי, בעיקר בשטף הדיבור, אם תוכל לדבר על זה בפתיחות ולהודות בפני אנשים שאתה מגמגם, אם הם כבר יודעים את זה בוודאות או שאתה צריך שיתחשבו במקרה שלך, כמו כאן.