גמגום וצבא.

[T h E B a L R o G]

גמגום וצבא.

בטח הסיפור נטחן עשרות פעמים, אבל זה חשוב. אני חייל, שמשרת ביחידה קרבית. כמו שאתם מתארים זה יוצר המון קשיים, במסלול זה היה יותר קל להשתלב עם הגמגום כי ציפו ממני פחות, עכשיו כשהציפיות גבוהות יותר, בתור לוחם צריך לעמוד מול לחצים גבוהים, דיבורים בקשר בקשות כל מיני ויותר חשוב להסתדר עם אנשים חדשים וקצינים חדשים וכאלה. אני בנתיים עומד בזה בקושי רב בוא נגיד את זה ככה, אבל בעתיד זה ישפיע אני חושב וחושש, אני לא אוכל להתקדם בצבא בגלל הבעיה הזאתי ולא אוכל לשפר את עצמי בפלוגה וכאלה. עכשיו לשאלתי, האם יש בצבא או דרך הצבא דרך לטפל בבעיה? למי צריך לפנות בשביל לקבל מענה רפואי בשביל זה? האם אתם חושבים שייתנו לי לצאת לקורס טיפולי אזרחי? (אני לוחם לכן היציאות שלי הם של קו 17 יום בבסיס ו4 בבית ולכן אין לי זמן בבית לטפל בזה) בבקשה עזרו לי ..

 

[vicz]

היי

קודם כל יפה שהגעת לאן שהגעת.בטח לא היה קל. המקום היחיד בצבא שמטפל בגמגום הוא מכון רעש בצריפין. אני לא טופלתי שם, אך ממה שהבנתי משרשורים הקודמים שהיו בנושא: מגיעים לשם פען בשבוע לטיפול. הרבה רופאי יחידה מתעקשים שהקב"ן הוא זה שצריך לתת הפניה לשם, אך זה פשוט לא נכון!! תתעקש לקבל הפניה לא דרך הקב"ן, אלא מרופא יחידה או מכל רופא אחר שמוסמך לתת הפניה כזאת. יש כאן אנשים שטופלו במכון הרעש, אם תחכה קצת לתגובות שלהם, תוכל לשאול אותם על הטיפול שם.

 

[vicz]

בינתיים הנה שרשור שאולי רלוונטי

שרשור

 

[T h E B a L R o G]

אוקיי, בדיוק עכשיו קראתי באמבי על המקום הזה

מכון רעש של סרן אור משהו. יש לי הפניה מרופא יחידה לא מקבן, זה תופס את אומרת? ומה עם הטיפול שם? איך? שווה משהו או שסתם חרטא? אני לא בא בקטע של לצאת קצת מהצבא לחופש (כמו שרוב ההפניות בצהל קורות) אני באמת רוצה שיטפלו בי וזה יעבור לי. אם זה כמו שאני מכיר את הצבא ואני מכיר אותו מספיק טוב אז בטח הטיפול הזה גרוע וזה יבאס.. אבל את אומרת ששם מטפלים אז לשם אני הולך. תודה!

 

[vicz]

כל טיפול שתעבור

בין אם זה באזרחי ובין אם זה בצבא - עשוי אולי להקל את הגמגום אך לא לרפא אותו לגמרי נכון להיום אין מרפא שמרפא את הגמגום לחלוטין, אז חשוב שתגיע עם ציפיות נכונות - שלא תתאכזב כמה מחברי הפורום מרוצים מטיפול בהדסה. אני לא יודעת מה המתכונת שם, אך אם טיפול במכון רעש לא יתנו תוצאה מספקת, אולי תוכל לקבל אישור מיוחד לצאת לטיפולים שם. אך לא נראה לי שתוכל לקבל אותו לפני שאתה מנסה מסגרת צבאית. כמו כן, נשמח אם תוכל לתעד את הטיפול בפורום - איך קיבלת הפניה, מה קורה כשמגיעים למכון רעש, מה הטיפול, מה טוב שם, מה פחות. נשמור את זה בפורום וזה יתן מענה מפורט ואמין לחיילים שמגיעים לפורום מדי פעם עם שאלות דומות לשלך. בהצלחה ויקי

 

[T h E B a L R o G]

אני אעשה את זה, זה רעיון ממש טוב.

אני יכול לספר שקיבלתי את ההפניה לקלינאית תקשורת דרך הרופא יחידה, הסברתי לו את הבעיה עם החובש פלוגה שלי ואז הוא הוציא לי הפניה. תודה רבה ויקי.

 

[royi69]

יש טיפול דרך הצבא

המקום נקרא מכון הרעש הוא נמצא בתל השומר ונמצאות שם קלנאיות תקשורות שהם קמ"א גם אני הייתי קרבי וטופלתי שם פעם בשבוע בימי ראשון בבוקר ומשם הייתי נוסע לצבא אני ממליץ מאוד עושים את זה דרך הקב"ן בהצלחה

 

[vicz]

למה קב"ן למה?

הוא שפוי לחלוטין הגמגום הוא לא מחלת נפש אז למה קב"ן? להפך, צריך לחנך רופאי יחידה שאין שום קשר בין גמגום לקב"ן...

 

[royi69]

קב"ן לא אומר שאתה לא בסדר

רק קב"ן מפנה אותך למכון הרעש מתוך הנחה ובדיקה שבעייתי הגמגמום לא נובעת מבעיות פסיכולוגיות חברתיות שנגרם לך עקב הגיוס אין מה לחשוש

 

[vicz]

עובדה שהוא הוציא הפניה מרופא יחידה

לפי דעתי ההפניה לקב"ן נובעת מדעות קדומות על גמגום.... ברור שאין מה לחשוש יש מקרים אפילו שהקב"ן הוא זה שצריך לחשוש

 

[T h E B a L R o G]

תודה אחי..

 

[omrika6]

לא מטרד שאמור לעצור אותך

אני לא ממש זוכר מאיזה גיל אני מגמגם,אבל אני חושב שבאזור בית הספר היסודי. כל הזמן דחיתי את עניין הטיפול כי היו פעמים שזה ממש הפריע ובשאר הפעמים העדפתי לשכוח מזה. כשהגעתי לצבא הרבה פעמים השתמשתי בקלישאה "כשנגיע לגשר....." אבל כל פעם מחדש הגימגום הפתיע אותי,או יותר נכון חוסר גמגום ,העניין הוא שקשה לי לבטא את השם שלי וכשמגיע מצב של סבב שמות אני נכנס למין בועה ועסוק בלהאכיל את עצמי בסרטים ,וכשמגיעים אלי אני תמיד מצליח ,לא יודע איך ,לדבר באופן כמעט שוטף. הייתי קשר מ"פ והיו לי לא מעט תקלות בתקשורת ,אבל המ"פ שלי הבין את זה ולא עשה מזה סיפור. עשיתי לא מעט תפקידים אבל הדבר שאני הכי ,אבל הכי מצטער עליו הוא שלא יצאתי לקורס מכי"ם ,נתתי לגמגום להכתיב לי את המשך הצבא ,אז בגדול ,תהיה מכוון ואל תיתן לשום דבר ,גם לא לבעיה הקטנה הזאת ,שנראית מאיימת לפעמים להרוס לך דברים. בהצלחה.

 

[nimi68]

מה הציפיות שלך מהטיפול?

השאלה מה הציפיות שלך מהטיפול? זה לא יהפוך אותך ללא מגמגם. הצבא היא מסגרת קשה למגמגמים משום שהיא לא שואלת אותך היכן תהיה ומה תעשה (בגדול). לי בזמנו (לפני 20 שנה) היו קשיים רבים בגדוד, וכששירתי כמש"ק מכשיר הקשר לא היה חברי הטוב ביותר. היו תמיד אלו שצחקו עלי כל פעם כשגמגמתי בקשר. צריך פשוט להיות חזק ולעמוד מולם. מעניין שזה שהכי צחק עלי היה הרס"פ השמן. כנראה שהוא הוציא עלי את החבילה שלו. עם הזמן כשנהייתי יותר מקצועי בתפקיד, גם הגמגום היה יותר סביל. עזרה לי מאוד התמיכה מהמפקדים הישירים לכן כדאי לשתף ולהיות גלוי איתם. בסוף כשעברתי לבסיס ההדרכה (עם ביטחון עצמי גבוה מאוד של מפקד שטח מנוסה) הגמגום היה מינורי לחלוטין. מה שכן-ויתרתי על קורס קצינים בגלל הגמגום - פחות מילואים אחר כך J מסקנה: אין קיצורי דרך. הגמגום הוא חלק ממך ועם השנים והניסיון הוא יפריע לך פחות. הקורסים והטיפולים עוזרים קצת, ולכן תלך אם אתה יכול אבל ברמת ציפיות נמוכה. תהיה הכי מקצועי במה שאתה עושה והביטחון העצמי שיבוא כתוצאה מזה יפחית את הגמגום. לא קל-אבל כולנו עברנו את זה ולכן כנראה שגם אתה.

 

[T h E B a L R o G]

לא אמרתי שאני לא אעבור את זה

ולא אמרתי שאחרי הטיפול של הצבא אני לא אגמגם יותר, אבל אחרי הטיפול אני ארגיש שאני יודע איך להתמודד במצבים מסויימים ובמצבי לחץ שאני נמצא בהם יום יום. לא צוחקים עליי בצבא מהגמגום, חלק מביאים מבט כזה של "מה אתה רוצה?!" וחלק מנסים לעזור לי. אני ביחידה לוחמת ולכן החברים שלי הם אחים שלי בעצם ולכן אני לא רוצה לטפל בזה כדי שלא ילעגו לי או משהו כזה. אני רוצה לטפל בזה כדי שאני אהיה יותר מקצועי. כולנו עברנו את זה, גם אני אעבור את זה גם בלי הטיפול, גם איך שאני נמצא עכשיו אני יכול לעבור את זה אבל בקשיים. אם אני אטפל בזה אני ארגיש ותר טוב עם עצמי. ובקשר ללבוא עם ציפיות נמוכות זה לא טוב. צריך לשאוף למצויינות ולנסות להצליח בזה גם.

 

[OzTheOne]

שאלתי פה פעם על הטיפול הזה גם...

אני כתבתי פה הודעה לגבי הנושא הזה פעם. אז מאז סיימתי כבר מסלול ועכשיו אני בקו... ניסיתי ללכת לטיפול המדובר אבל התייאשתי בדרך. בהתחלה רופא היחידה אמר לי שאני צריך קב"ן כדי לקבל את הטיפול אז חיכיתי איזה חודש אם לא יותר לקב"ן ואז כדי לראות אותו נאלצתי לנסוע לעיר אחרת ושם חיכיתי כמה שעות עד לתור וכשראיתי אותו סוף סוף, התברר לי שכל זה היה לשווא- הקב"ן אמר לי שהוא לא יודע שום דבר על הטיפול הזה ושאני אפנה לרופא היחידה. אז הלכתי לרופא שוב והרופא אמר לי גם שהוא לא יודע כלום על הטיפול ואחרי שלא קיבלתי מצידו כמעט ושום התייחסות יצאתי ממנו עם הפנייה לקלינקאי תקשרות לביה"ח הכי קרוב אליי. וכשניסתי להזמין תור בביה"ח גיליתי שכל הפרטים והשם בהפנייה שהרופא כתב לי הם לא שלי בכלל, כנראה של החייל שנכנס אליו לפניי. בקיצור, התייאשתי לגמרי אולי בגלל שאני עצלן כי אני משרת במוצב וכל הביקורים האלה אצל הרופאים הם טירטור גדול בשבילי או בגלל הזילזול שקיבלתי מכל הגורמים... בכל מקרה אני אשמח אם תעדכן אותי מה קורה איתך לגבי הטיפול.

 

[T h E B a L R o G]

גם אני בקו וגם אני במוצב

שביקורי רופא הם פעם בשבועיים ובד"כ שהוא בא או שאנ ישומר או במטבח או בסיור, אבל הצלחתי להשיג הפניה לקלינאית תקשורת. עברו חודשיים מאז שהשגתי תהפניה ואין לי מושג וגם לחובש ולקרפג שלי למי צריך לפנות עם ההפניה, עכשיו אני יודע. אני אעדכן אותך איך זה...

 

[OzTheOne]

גם אני אוגוסט 06 ../images/Emo8.gif

ואני אודה לך עם תעדכן אותי. וכנראה אני מתכוון שוב לנסות ללכת לטיפול הזה, להתעקש ולצעוק על כמה אנשים כי כנראה רק ככה אתה משיג דברים בצבא

 

[kobbar]

אני רוצה לשאול אותך משהו, נורא חשוב

אתה יודע שעל גמגום מורידים את הפרופיל ל-64? ברגע שיש לך גמגום, שהוא יותר מסתם עצירות ממש ממש קטנות, יש בספר הרפואי של הצבא הוראה

שזה יורד ל-64, זה כמו כל מחלה פיזית אחרת. הצבא מכיר בגמגום כמכשול משירות קרבי, לי ירד על 64 על רקע גמגום. אני מאוד מקווה שאתה מודע לזה. זה נורא מעניין, אנשים מחפשים בעיות גב כדי לקבל פרופיל 64

ועושים מלא סיפורים, ת'כלס מה שצריך זה רק לגמגם בצו ראשון וזהו, יש לך 64.

 

[vicz]

לא מבינה את ההתלהבות

היה לי פרופיל 64 בגלל הגמגום הוא לא סייע ולא הפריע לי בכלום