גמאני עזבתי

miss owl

New member
גמאני עזבתי

כבר הרבה זמן שאני בקושי פה ולרגע נכנסתי מגעגוע , ראיתי את ההודעה של אמא חמסה ואני מרגישה צורך גם לכתוב משהו...

הגעתי לפורום הזה ילדה בת 17 וחצי תלמידת י"א , אני עוזבת אותו בגיל 25 עם תוך פחות מחודש תואר באמנות
באתי לפה כאוטיסטית היחידה מול מאות הורים שממש לא היו מעוניינים לראות אותי פה , נלחמתי מלחמות , עברתי מנהלים, ניסחתי את התקנון, עשיתי בלגן, הברחתי אנשי מקצוע הכל בשביל לומר "לא עלינו בלעדינו" והכל לבד . אני גאה בעצמי כי הוכחתי שאני יכולה לעשות שינוי אבל מתביישת מאוד במה שהפורום הזה הפך להיות ובכך שכהמשך של תהליך שאני יצרתי הוא איבד את עצמו ואת מטרתו הראשונית והבסיסית. הרבה זמן נאבקתי כדי לבלום את התהליך הזה וליצור פה מקום של שיח אמיתי בין הורים לאוטיסטים ומקום בו הורים חדשים ירגישו בנוח, יקבלו תשובות ותמיכה אבל נכנעתי, כמה עצוב שאלו שהכניעו אותי הם כיביכול מהצד שלי , אנשים שרק בזכותי הם פה.
גדלתי, יש לי חיים, לימודים, קריירה, פעילות פוליטית וגם זוגיות עם בחור מוצלח מאוד (האמא הפולנייה ברקיע השביעי) אני תמיד שמחה לעזור אבל להסחב בשרשורי פלצת חסרי תרבות דיון זה כבר לא בשבילי, מצטערת.
אני מדיי פעם עוד אכנס לפה אם יהיה משהו מעניין במיוחד אז אגיב אבל בעקרון אני בקושי פה ומי שצריך אותי מוזמן לפייסבוק או למסרים (אני מעודכנת עליהם במייל) .

טנקס
 

yuliyuli1

New member
וגם את חסרה


 

arana1

New member
ברור, כי רק המאבקים שלך הם צודקים

כשאת הברחת מכאן הורים ואנשי מקצוע זה היה בסדר כי את היוצרת והמקורית והמניעים שלך הם יפים וטהורים
אבל כשאחרים ממשיכים להאבק על מה שאת לא מסוגלת להבין ( כנראה גם בגלל הדבקות שלך בערכים ומדדים "פולניים", כמו קריירה וזוגיות עם בחור מוצלח) אז הם חסרי תרבות

גם מאוד משמח לראות איך למדת לשייך לעצמך את הקרדיט ולזהות את עצמך כמקור היחיד ליצירתיות
נראה שהפנמת בצורה מאוד מוצלחת בדיוק את כל מה שהכי מכוער בסולם ה"ערכים" הנ"ט
ולכן אני מאוד שמח שאת כבר לא כאן
ומקווה מאוד שאחרים שמרגישים כמוך גם יעלמו מכאן
וגם בכלל מהמציאות
 

arana1

New member
אגב

כשאני התחלתי להתעסק בקשיים ובמשברים של הקיום כאוטיסט עוד לא נולדת
אבל אל תתני לזה למנוע ממך לעוף על עצמך
נראה שלפחות בזה את באמת ממש טובה
 

miss owl

New member
אני משייכת לעצמי מה ששלי

אם היית מגיע לכאן בתקופה בה אני הגעתי היית נחסם פוראבר תוך יום- אתה כאן רק בזכותי ובמקום להעריך אתה עושה הפוך.
תכל'ס האוטיזם במיטבו
 

גור42

New member
הצעד הראשון לשינוי המצב פה - תתעלמי ממנו

וגם אני הולך לעשות ככה, החל מעכשיו. לפחות עד שהפורום יתרומם קצת מהקרשים.

אם אנשים יפסיקו להתווכח איתו, לא יהיו שרשורי-פלצת. הבן-אדם אולי מחזיק את הפורום בביצים, אבל זה רק בגלל שאנחנו מגישים לו את הביצים שלנו על מגש של כסף.

והשלב השני, זה ליצור אלטרנטיבה. כי זה העניין: ההורים כאן צמאים לאינטרקציה עם אוטיסטים. הם רוצים ללמוד מאיתנו על עצמנו. וכרגע, הבן-אדם היחיד שנותן להם את זה, זה האדם שעליו אנחנו מדברים. וכשאין לך אלטרנטיבה, אתה מוכן לסבול הכל.

אז במקום לברוח, אני מציע שתשארי, ויחד נראה להורים כאן שאפשר גם אחרת. ואם את מכירה עוד אוטיסטים שיכולים לתרום לשינוי האווירה כאן, תזמיני גם אותם לבוא לפה. הדרך הנכונה לטפל במצב הקיים, בסופו של דבר, לא שונה באופן מהותי מהדרך (המזהירה) שבה טיפלת במצב שהיה פה לפני כמה שנים.
 

גור42

New member
הפוסל, במומו פוסל

ושתי השורות האחרונות שלך אומרות הכל.
 

גור42

New member
כל הבלא-בלא בעולם לא יציל אותך מהשליליות שלך

בסיכומו של יום, אתה הוא זה שלכוד בתוך הג'יפה של עצמך, ונשאר תקוע עם כל המרירות והכעס והתפיסה שכל העולם רשעים.

אז אתה מוזמן בהחלט להמשיך להגיד "בלא בלא בלא". ואני אמשיך להינות מהחיים, ליצור, לבנות, לצמוח, ולהתפתח.
 

גור42

New member
אז הטרור מנצח? את מרימה ידיים?

הרבה פעמים לא הסכמתי איתך וגם היו לנו הרבה ויכוחים קשים, אבל הפורום הזה צריך אנשים כמוך. הפורום הזה צריך יותר אוטיסטים שמקבלים את עצמם ובטוחים בעצמם, וגם מבינים שלהיות בן-אדם פירושו להתחשב באחרים ולא לרק לדרוש מהם להתחשב בך.

בגלל זה אני, בסופו של דבר, נשארתי כאן.

ויש לי שאלה אלייך:

את באת לפורום הזה כדי להיאבק בדיעות קדומות וגזעניות נגד אוטיסטים. ניהלת, בסופו של דבר, מאבק של איש אחד נגד כל העולם (וניהול דרקוני) וניצחת. אז איך זה שאת כל-כך נבהלת בדיעות הקדומות והגזעניות של אדם אחד?
 
למה בחברה הנורמטיבית כשהרוב פועל

ומופעל ע"י תרבות הרייטינג פועל מתוך מניעים אנוכיים וחומרניים לחלוטין ומתחשב רק ביחיד ולא בכלל זה תקין התנהגות כזו ולאדם שיש קושי אמיתי כמו רגישות חושית בשם אוטיזם עמדת המוצא להתחשב בדיוק באלה שלא מתחשבים בו ולא לדאוג לעצמו למה לבטל את היחיד ולהוריד מערכוו הכי טוב להרהר בזה בלי להגיב איך להתגבר על הקשיים בלי לבטל את עצמו בשם טובת הכלל שלא סופר אותו ורק נותן המלצות מאנשי מקצוע שרובם מייצגים את הבעייה וגורמים ללחץ וחרדות אצל ההורים מה יהיה כשהילד יגדל
 
למעלה