לדנה
ישנן קווים מנחים כללייים שנועדו לעשות סדר למען הילד. יחד עם זאת, ידוע על מספר תגובות עיקריות של ילדים לנושא הביקורים והלינה בשני בתים, ולכן, הכל תלוי באינטראקציה בין הילד להורה וכיצד הילד מגיב לשינה אצל ההורה שאינו משמורן. כידוע, ילדים בגילאים שונים מגיבים באופן אחר (יש מתבגרים שלא רוצים לישון אצל אבא, ויש אחים קטנים שמוכנים ללכת לאבא רק אם יבואו איתם שאר אחיהם וכו וכו) ככלל, הגישה הינה שמירה על קשר בריא עם שני ההורים, תדירות הביקורים והשינה עשוים להתהוות דרך תקשורת עם הילד- לשאול אותו מה היה רוצה, או במיקרה וישנו מצב של בלבול אצל הילד אז להחליט על תקופה שבא הילד יישן פעמיים בשבוע , למשך חודש ולראות האם הילד מגיב בצורה טובה או לא. מחקרים מתקדמים מצאו שהכי טוב שלילד יהיה בית עיקרי אחד, כ"בסיס רגשי" ממנו יוכל לצאת ולחזור (יוצא לפעם או פעמיים בשבוע באמצע השבוע ופעם בשבועיים בסופ"ש). לסיכום, מומלץ לגשת לסיטואציה עם כמה שפחות חרדה, כי הילד עלול הגיב רק לחרדה ולהתלבטות שמלווים אותכם ההורים, בתום לב כמובן, ומה שרואים כלפי חוץ זה שהילד יתחיל לא להגיב טוב לנושא הלינה. זהו על קצה המזלג, אני תיקווה כי עזרתי לכם לפחות במשהו קטן בהצלחה לכם.