גם לכם קרה...

[A Wolf Life F]

גם לכם קרה...

קרה לכם שיש את הפחד הזה להיפגש במציאות?

שנים שאני מכירה את העולם הווירטואלי, וכבר יצא לי להכיר מלא אנשים בעולם הזה שהובילו למפגשים במציאות, ובאמת היה כייף והכרתי מלא אנשים.... ואם נותק הקשר, אז נותק מסיבה כלשהי, או ככה סתם. אבל תמיד הייתי פתוחה לרעיון הזה ודברים טובים יצאו מכל הסיפורים האלה.
בכלל, שנים שאני מכירה את הפורומים בתפוז, וכבר יצא לי להיפגש עם אנשים.
אבל........... לא יודעת מה קרה לאחרונה, בשנה האחרונה, או שאני מנסה בכוח להיפתח ולהכיר במציאות וזה לא מצליח, או שהביטחון העצמי שלי ירד עמוק לאדמה לאור מה שקרה לי בשנים האחרונות ואני לא כל כך ממהרת להכיר אנשים מהעולם הזה...
איך מחזירים את הביטחון העצמי להיפגש גם מחוץ לקופסא הווירטואלית הזאת? דווקא אני אוהבת להכיר אנשים חדשים, לראות איך מתנסחים ומה הם מציעים, אבל אני נסגרת כאשר זה מדובר מעבר לקופסא...
יש הצעות?

 

[FineSilverMan]

לא בכוח...

להתחיל עם שיחות סקייפ עם מצלמה...
ובהמשך להפגש.

 

[FineSilverMan]

ההודעה הזו גרמה לי לחשוב על משהו...

כאשר הכרתי את גברת מ', לאחר כשלושה ימים הצעתי לה להפגש. היא סירבה כי התביישה וכו' וכו'. אז המשכנו להתכתב וכך הגענו לכ-250 הודעות, או משהו כזה... במשך שבועיים של התכתבות. רק אז עברנו לטלפון ונפגשנו.
ואז במהלך החודש וחצי שלנו ביחד, היו לנו שיחות, בעיקר בהתחלה... אבל לקראת הפרידה, הרגשה שכמעט לא דיברנו... פשוט היינו ביחד...

זה כבר קרה לי בעבר עם אחת אחרת. המצב הזה שההיסטוריה כאילו ידועה לאחר, הרגשה שאין מה לספר...
וכן היה מה לספר... רק עניין של הרגשה...

 

[A Wolf Life F]

ואיך מתגברים על התחושה, הרגשה הזו?

 

[FineSilverMan]

נותנים צ'אנס?

 

[A Wolf Life F]

קשה

אבל אני משערת שגם את הקשה אוכלים ומעכלים, ואולי זה באמת עניין של זמן.

 

[shayCn]

בונים את זה לאט

מסר,מיילים,סמסים
אחר כך עוברים לטלפון
רק בסוף נפגשים.

 

[A Wolf Life F]

תגדיר מה זה לאט...

כי כל אחד עם הלאט שלו

 

[shayCn]

לאט ובזהירות,אבל לא לאט מדי

לאט-זה אומר בקצב שקול יותר מההתלהבות הרגילה של אותו אחד שבקשר.

 

[1Shir]

סמסים?!

מילא להתכתב קצת ואז לדבר בטלפון קצת לפני שנפגשים
אבל מה יעזרו כאן סמסים?!
(אישית אני מתעבת את דרך התקשורת הזאת - מבחינתי נועדה להעברת הודעות רלוונטיות בלבד)

 

[shayCn]

סמסים

זה בדיוק כמו מיילים,מסרים או הודעות בפייס.
היום כבר אין מטרה מובהקת לכל דרך התקשרות.אפשר הכל מהכל.
אפשר לרשום הרבה סמסים רומנטיים ולא רק לתאם שעת הגעה ומקום מפגש.

 

[rarg]

אני דווקא לא בעד.

אין מה לקחת לאט משהו שעוד לא בחנת.
כלומר, תעמיקו את רמת ההיכרות שלכם בוירטואליה
ורק אחרי שתטחנו את זה מכל כיוון רק אז להיפגש?
לא רואה טעם. אם ההתכתבויות זורמות, אפשר לעבור לטלפון
לקבל רושם, ולהפגש. לא רואה טעם למשוך את זה יותר מדי,
ההפך.

 

[shayCn]

ומה קורה אם

כמו במקרה של הזאבה שיש לה חשש מפגישות מהוירטואל?
הרי ברור שלמי שאין חששות ואין לו בעיה להפגש,
אז עדיף לצאת מהוירטואל לחיים המציאותיים ויפה שעת אחת קודם,
אבל במקרה שיש חששות ולא ממש סומכים על מי שמהעבר השני
של המקלדת בהתחלה,אז כדאי להיות שקול יותר ולא לרוץ להפגש.
זו לא מילה גסה לקחת את הדברים באיזי צעד אחרי צעד.

 

[rarg]

זו לא שאלה של זהירות..

כלומר אם יש מקום לבדוק אמינות, זה עניין אחר.
נפגשים במקום ציבורי וכו'... אם יש חשש מאמתים.
אבל לדעתי למשוך את ההתקשרות, רק כי פוחדים לעשות צעד,
ולגלות אחרי מפגש אחד שזה ממש לא זה, בזבוז זמן לדעתי.
כמו אנשים שלא מוכנים למסור תמונה, לא מבינה את זה.

בכל מקרה, אני לא אומרת ללכת "על עיוור", אחרי שיחה אחת
אבל אנחנו אנשים בוגרים ויש כללי זהירות שיש לנקוט בהם.
לא פעם קרה לי ששוחחתי עם אנשים תקופה ארוכה, וגיליתי
אחרי די הרבה זמן של התכתבות שריטה שקל להסתיר במדיה,
ולא פעם זה משהו שפגישה אחת יכולה להראות מאוד מהר.

ואגב, דברתי גם על חברה ל רק זוגיות. כלומר מפגשים חברתיים
הם דבר נחמד לא פחות.

 

[shayCn]

כל אחד הולך בקצב שונה

כל אחד הולך בנתיב שונה..לא כל המקצבים והנתיבים דומים,
אבל בסופו של דבר הם מביאים את כולנו לאותו מקום.
אחד יראה מישהי על ספסל,ישב לידה וידבר ומשם הנתיב הדמיוני יהפוך
למציאות.
אחד אחר יקליד למישהי אחרת משפטי אהבה במשך חודשים וכשיפגשו
תהיה בליבם התרגשות רבה והנתיב יסלל רק במפגש החמישי.
לשני הזוגות תשכון אהבה בליבם,רק בדרך שונה ובקצב שונה.

 

[צלשלספק]

לעיתים...

קורה שיש מצב של "צעד אחד אחורה", כשעוברים מממשק תקשורת אחד לאחר, או למפגש פנים מול פנים.

מאוד תלוי בחיבור.
את יכולה להתכתב או לצ'טט עם מישהו בכיף, ואז (לא תמיד, ולא מחייב ששני הצדדים יהיו כך) לעיתים יש מבוכה קלה כשמגיעים לשיחה הראשונה, שאם יש חיבור גם שם המבוכה עוברת די מהר, או שמגלים שאין טעם לפגישה ואין חיבור בממשק הזה.
המעבר משיחת או שיחות הטלפון, לפגישה הראשונה, גם לעיתים יש מבוכה קלה (שוב, תלוי בשני הצדדים ובחיבור) שגם היא אמורה לעבור,
שאם לא כך ומרגישים שלא בנוח, גם הקשר הקצרצר יכול להתפרק על זה.

קחי את זה בקלות, בטבעיות ובנחת.
תהיי מי שאת, את לא צריכה "להרשים" את הצד השני או לחילופין לצפות שהוא ירשים וינסה להצחיק אותך בכח, או לשבת עם רשימת פלוסים ומינוסים ולסמן מולו - ואז הוא ירגיש ממש לא נעים וחבל.
בגלל זה בדרך כלל כשאני יוצא לדייטים, אני מעדיף או אווירה ביתית (תלוי בחיבור), או פאב נחמד ומשקה אלכוהולי קל, כדי שאם יש מעט מתח
כשנפגשים, האלכוהול יפיג אותו, או טיול בערב ברגל, תוך כדי הליכה ספונטנית שגרים בסמיכות, זה גם מאוד נחמד להכיר.

בהצלחה

 

[A Wolf Life F]

תודה

אבל אתה יודע, לרוב אנשים לא מבינים, כי זה קשה להבין מאחורי מסך את מה שבאמת עובר ואז ישר חורצים דין ומחליטים החלטה שאולי אינה נכונה. לבנתיים לא מצאתי את האחד הזה שגם יבין וגם יהיה לו ראש פתוח ואולי בגלל זה עדיין לא מצאתי את האחד הזה שאני מוכנה להיפגש איתו בראש טוב.
הבעיה שמציקה לי זה שפעם היה יותר קל להכיר אנשים, היום לפי דעתי, זה קשה יותר. מרגישה שיש הרבה ביקורת באוויר, והרבה ציפיות... יותר מדי ציפיות...

 

[1Shir]

אני חושבת שדרך למנוע את מה שאת אומרת היא

לא לבזבז יותר מדי זמן בתקשורת כתובה כי זה דבר שגורם לציפיות שגויות מטבע הדברים.
להיפגש ברגע שאפשר, אחרי שמכירים טיפה בכתב ובטלפון.

 

[פרח מפלסטיק]

היום יותר קשה להכיר אנשים, זה נכון

במיוחד בני/בנות זוג.

עם כל השפע (המדומה לדעתי) שיש מסביב ועם כל ים האפשרויות- אנשים מרשים לעצמם לפסול על כל שטות קטנה ולא עוצרים לרגע לראות מה יש להם בידיים.

 

[עדיג78]

באיזשהו שלב החלטתי שעל ה

ז' שלי כל העולם.

מצד אחד אין לי מה להפסיד, מצד שני יש לי מה להרויח
אם היה דייט רע, במילא לא אראה את הבחורה יותר, ואם היה דייט טוב אז הכל מגניב.

כשאני משקלל את זה ככה, אני מבין שאם זה מספיק נחמד שאחשוב על זה, זה מספיק נחמד שאפגש איתה.