גם לכם זה קורה ?

גם לכם זה קורה ?

אנחנו פרודים כבר יותר מחודשיים, אני עזבתי כי הרגשתי שכבר אני לא יכול לספוג את היחס המחפיר שלה אלי אני לא יכנס לפרטים, אבל היא הצליחה לפגוע בי שוב ושוב ושוב ובמקומות שהיא יודעת שהכי כואב לי וגם אחרי שעזבתי היא עוד הצליחה פעמיים שלוש לכוון ולפגוע ישר בבטן הרכה שלי ובכל זאת אני לא מצליח להשתחרר מאיזה תחושה שכאילו התפקיד שלי זה לדאוג לה, תחושה ממש מעצבנת אני חייב לציין !!! ואני יתן דוגמאות אני חושב מה לעשות עם המשכורת... אז אני חושב גם מה היא הייתה רוצה ומה חסר לה אני חושב מה אני יעשה היום... אז אני חושב קודם לבדוק אם היא צריכה שאקח את הילדה או שאני יסדר לה משהו אפילו כשחזרתי להתנדב במד"א בזמן האחרון (שם פגשתי אותה) חשבתי שבטח גם היא הייתה רוצה לבוא לעזאזל עם זה .... אפילו שיצאתי לנופש מהעבודה חשבתי כמה היא בטח הייתה שמחה לצאת ... אוףףףףףףףףף זה נעלם מתישהוא ? אני ממש מקווה .. כי כל פעם שהלכתי קצת עם המחשבות האלו היא הצליחה להכניס לי יותר חזק מהפעם הקודמת אני מקווה שיש לכם עצות טובות :) כי אני די אבוד פה .....
 

jdpworld

New member
יש לא מעט דרכים

לאבד את ריכוזי..."לא ארד לפרטים" בחשיפה בפורום גרושים גרושות זה אחד מהם.
 

destiny36

New member
שום עיצה לא תשחרר אותך מאובדן

רק אתה זה שיכל להשתחרר מזה. שחרר.
 
לא חושבת עליו ,אבל כשמספרים לי..

ראינו אותו פה ושם, זה די מעצבן אותי. ואז אני מתחילה לשאול את עצמי, מה פתאום הוא היה שם ומה הוא עשה שם וממתי הוא הולך לכאלה מקומות... כנראה שעדיין לא התנתקתי סופית אם אני מרגישה כך. אומרים שככל שעובר הזמן זה נעלם, גם אני מחכה...
 

עשתורת35

New member
הוא שם פעמיו אחורנית

פגוע עד עמקי נשמתו,מלא ביצר נקמה,אמר שחושב שידאג למרות הכל.מחכה ליום לזה,בינתיים הוא דואג יפה לעצמו ולסובבות אותו.אני כבר מזמן הבנתי שצריכה לדאוג לעצמי,כי ממנו לא אראה דבר מלבד דמעות.
 

t o t a l

New member
עיצה

קודם כל תהיה בטוח שאתה רוצה להתגרש. אתה עוד מאוד קשור אליה [אומר את זה מתוך הערכה ולא כגנאי]. בהנחה שכן: א. תמשיך להיות אכפתי- זאת תכונה מקסימה. בטוח שגם ילדיך יהנו מכך. ב. תעמיד לך גבול. מה כן. מה לא. איפה לסייע. איפה להתעלם מצרכים שלה. הגבול נחוץ על מנת לא לתת לה לנצל את טוב לבך. ברגע שהגבול יהיה שם. יציב. חזק ונהיר לשניכם, אז נדמה לי שהיא גם תפסיק להכניס לך ולהכאיב לך. בהצלחה
 

LILACHMO

New member
כי בליבך אהבה!!!!!

גם אני הייתי במצב הנתון, כי ריחמתי כי עוד אהבתי כי עוד רציתי כי ניסיתי להיאחז עוד באשליה שאולי אם אני אהיה over בסדר עוד אוכל לתת לו להבין שאני הכי טובה שחלילה לא יהיה לו מה לאמר, אחרי ארבע שנים קשות מאוד ועוד תשע שנים שחייתי בצל נפל המסך והבנתי שאני גמרתי לדאוג לו ושאם לא אדאג לעצמי (וכמובן לילדים) אף אחד לא ידאג לי או יעזור לי. בשלב כלשהוא הרגשתי שאני מתרוקנת שאין לי כבר מה לתת כי אני לא מקבלת ורציתי לקבל רק מבחינה ריגשית צעקתי הצילו אבל כלום. הנחמדות שלי הסלחנות שלי הדמעות שלי והדאגה שלי לא שינו אותו ההפך נתנו לו לחשוב עוד יותר שאני ברור מאליו, טוב שהייתי שם כדי להבין את מה שאני מבינה היום לי לקח הרבה זמן להבין מקווה שלך פחות. עצוב מאוד שזה כך והלוואי ויגיע היום שבו אוכל רק לתת ולתת מעצמי בלי חשבון אבל גם... לקבל ולקבל. בהצלחה.
 
עומק הכאב והכעס שלך

מוכרים לי מאוד גם אני דאגתי ועדין דואג לבית לילדים לאקסית גם אני חתמתי מרצון ומהסכמה על מזונות בגובה עזריאלי גם אני עד היום ממשיך לספוג אלבונות ומכאובים סתמיים ממנה ויודע מה? ממש לא איכפת לי כי מה שאני רואה לנגד עיני זה את שלושת ילדי שכמעט ולא נפגעו מהפרידה שיש להם אמא ללא תיסכולים עם אקס שעוזר ודואג ואז היא יותר רגועה ואז הילדים מרויחים בגדול וגם יש להם אמא שגם עם היא מאוד היתה רוצה יהיה לה בלתי אפשרי להסית כנגדי ובכלל עם ניתקת בלב שלם שחרר אל תיפגע ממנה יותר,היה אתה עצמך עם כל טוב לבך ואל תשתנה לעולם מחזק את ידיך הגמד
 
למעלה