גם לי יש חידה
- פותח הנושא YoavR
- פורסם בתאריך
מוזל ../images/Emo140.gif קודם כל:
מה שטוב לך טוב לי (הצליח לך לפחות?
מבינה שהדשא מול לוי שקק חיים בזמנו... חננה
), אבל בוא, בוא אני אגלה לך סוד: אני לא שותפה לפולחן האנשים הזה
ברוב טיפשותי (מודה) התווכחתי עם חבר בשנה הראשונה והוא עצר אותי ואמר "אבל אני חייב להיות צודק, תראי פיינמן כתב את זה!" והביא את ההרצאות של פיינמן ודחף לי אותם בפרצוף. עכשיו, אני מסכימה שמה שפיינמן אומר הוא יותר מ"בדרך כלל נכון" (מן הסתם), אבל יש סיכון (שמנסיוני מתממש פעמים הרבה יותר תכופות ממה שרציתי להודות בהתחלה) שהפיסיקה תהפך למעין לימוד תורה, כשהפיסיקאים מצטטים את הסמכות המתאימה. במקום לצטט את רש"י ורד"ק אנחנו מצטטים את פיינמן ואת איינשטיין. ההתנהגות הזו מלאה במגרעות כשהחמורה מכולן היא האשליה של הבנה ושל ידע (מסכימה שהמדע כמו כל תחום אחר מייצר גיבורים אבל יש לקחת אותם with a grain of salt, בניגוד למה שהרבה פיסיקאים (מצוינים בחלקם) אחרים נוטים לעשות ... (מצטערת אם יצאתי קצת פנאטית, זו פשוט הצורה בה אני רואה את הדברים). חוץ מזה הבהרה
: מעולם לא אמרתי שאני לא מקשיבה לאנשים שנמצאים 30-40 שנה במקצוע, זה פשוט זה שאני לא מקשיבה להם כשהם מדברים על הנושא שלהם בצורה פופולרית מכיוון שאני לומדת מזה אפס זירו נאדה (אם איינשטיין היה בא ואומר לי: "מצאתי את תורת היחסות הכללית, המסה מעקמת את המרחב והמרחב מכתיב את תנועת המסות" הייתי שמחה כמובן שתורה כזו הומצאה אבל ההסברים הפופולריים שלו לא היו עושים לי כלום. ממילא בסוף הייתי נשארת בידיים עם אוסף של מונחים יפים כמו "מרחב עקום"/ "מהירות האור"/ "מערכת אינרציאלית" אבל לא יותר מזה). סיפור אישי: באתי ללמוד פיסיקה משום שראיתי תוכניות שכאלה וקראתי ספרים וחשבתי לעצמי "כמה מרגש יכול להיות המחקר על חורים שחורים וחלקיקים אלמנטריים" (פדיחות
). הפיסיקה ה"אמיתית" שנגלתה לפני היתה לא רק מלאה בעבודה שחורה אלא גם היתה שונה באופן מהותי מזו שהוצגה בספרים ובתוכניות, מלאה בפוליטיקה ובאנשים קטנוניים ובמלחמות מלוכלכות על תקציבי מחקר. בקצרה אני יכולה להגיד שלאחר שנה-שתיים בתואר הראשון גיליתי ש"עבדו" עלי וזה לא ככה בכלל ולא ככה גם לא בתואר השני וגם לא בתואר השלישי
(למזלי מה שמצאתי גם מצא חן בעיני, אחרת הייתי מאד מאד מאוכזבת מהבחירה שלי בחיים ואגב שני התחומים שאני הכי פחות אוהבת כיום הם חלקיקים אלמנטריים ואסטרופיסיקה). עכשיו גם לא יצאתי נגד ספרות המדע הפופולרית ואפילו יש ספרות מדע פופולרי שאני אוהבת
, אפילו עכשיו
(ואפילו יכולה למנות כמה שמות שמומלצים בעיני של ספרים וסופרים וגם אין לי שום בעיה לקרוא על ניוטון, גליליי ושות´
). ההתנגדות שלי היא לפיסיקה הפופולרית "החדשה", זו שמתמקדת בדברים גדולים, מופשטים וכמעט מיסטיים (חורים שחורים/ מיתרים/ חורי תולעת/ אפשרות למסע בזמן וכו' וגו' וכיוצ"ב). אבל...
לצערי הרב אדם זקוק למידה רבה מאד של כישרון וכמות ידע עצומה כדי להיות מסוגל להסביר לציבור מהי פיסיקה (הבהרה: מדוע "לצערי"? מפני שאין הרבה אנשים שכאלה בנמצא ובמקום זה ה"פיסיקה פופולרית" הפכה לתחום כמעט פרוץ שבו כל אחד יורק מחדש את החומר שלעסו 100 אנשים לפניו בצורה לא טובה
ואתה מוזמן לבדוק בעצמך את כמה מהזוועות הפופולריות הללו למשל: the tao of physics המחורבש להפליא (ואם אנחנו כבר נוגעים בנושא ספרות המדע הפופולרי (שאולי צריכה לשנות את שמה ל"ספרות רכילות במדעים"). הספר היחיד שאני זוכרת באופן מובהק כספר ממש ממש יפה שקראתי לפני הלימודים לתואר היה journey through genius של william dunham ובו ממש תיאר המחבר לפרטים כ-10 משפטים חשובים (ופשוטים יחסית) בתולדות המתמטיקה. גם רכילות (שתמיד כיף לקרוא) אבל גם תובנה ממשית לגבי אופן חשיבתו של המתמטיקאי וזאת בניגוד לספרי החארטה-בארטה דוגמת "על-מרחב" של מיצ´ו קאקו (שמזכירים לי במעט את הספרים על מדיטציה טרנסנדנטלית של המהארישי מהאש יוגי. "הנפש מתעלה לממד העשירי בעל מרחב ומרטיטה את המיתר השביעי בהרמונית הרקיע ... " ...whatever, man)). למעשה במחצית הראשונה של המאה ה-20 היתה מסורת הרבה יותר מפוארת של כתיבת מדע פופולרי. הספרים הפופולריים הסבירו ניסויים ותופעות יומיומיות במקום להתעסק ב-2012312375371231287132618271 הממדים שיש/אין ליקום והקורא יכל לקשר בין הדברים שקרא לדברים שחווה ביום-יום (ואפילו לערוך כמה ניסויים בעצמו
). מורידה את הכובע בפני ספרים שכאלה לדוג': universe of light של bragg (שהיה עילוי בפני עצמו), או light and color in the outdoors של Minnaert (נכתב ב-63) או soap bubbles של Charles boys שהסביר בצורה יפהפיה את תכונותיהן ושימושיהם של בועות סבון (יש הרבה מאד ... הספר נמכר באמזון.קום ולהערכתי אפילו פיסיקאים מדופלמים ימצאו בו עניין). כך... שכפי שאתה רואה אני לא נגד מדע פופולרי אלא כמו שאמרתי קודם אני נגד חארטה בארטה. ובחארטה בארטה אני לא אומרת שתורת המיתרים היא חארטה בארטה - אני אומרת שהניסיונות הפאתטיים להסביר את תורת המיתרים להדיוטות מייצרת ערימות של חארטה בארטה. באשר להפרעות: אם ספר פופולרי מטעה את הקורא/ מציג תמונה מעוותת של המציאות במכוון מבלי אפילו לומר לו שמה שהוא מספר לו בכלל לא מדויק - זו הפרעה "רעה". למשל: "תורת המיתרים מאחדת את כל התורות, ומנבאת שליקום 26 ממדים!" - א. אף אחד עוד לא יודע בכלל מה זו תורת המיתרים משום שזו לא תורה גמורה, ב. מכיוון שתורת המיתרים אינה גמורה זה אומר שיש לאנשים שעוסקים בה בעיות רציניות לגמור אותה, ולכן היא אינה מאחדת בצורה מושלמת את כל הכוחות, ג. מאיפה הבן-אדם יודע שליקום יש 26 ממדים? רק מפני שהציב n=26 באיזו משוואה שהוא עדיין לא מבין את משמעותה הפיסיקלית כהלכה אז הוא יוצא בהצהרות כאלה? יש עוד דוגמאות מכעיסות למכביר. אם ספר פופולרי פשוט אומר דברים לא נכונים - זו הפרעה "רעה". יש אמרה מאד יפה: "הזהר על מה שאתה מכניס למוח שלך, מפני שלעולם, לעולם לא תוציא את זה משם" (או משהו בסגנון
). עוד אמרה חשובה: "חינוך מחדש קשה פי אלף מחינוך מהתחלה." (באנגלית זה נשמע יותר טוב
: re-education is harder than education). והכי חשוב: אם אתה עובד על האנשים והם מגלים את זה, פשוט יהיה להם קשה לשוב ולהאמין לך/ בך אח"כ (פדיחות אבל לי זה קרה עם תורת השדות
. היתי משוכנעת שתורת השדות מספקת פתרון יפה לכל הבעיות של תורת הקוונטים (עכשיו אני יודעת שמבחינה אינטלקטואלית לפחות תורת השדות חסרת ערך...
כל מה שאנחנו מסוגלים לפתור בה הוא שדה חופשי ולהוסיף עליו כהפרעה (!!!!!) את האינטראקציות. זה כמו לומר משהו בסגנון של:"בואו נחקור כיצד מתנהג אדם חי - נניח שהוא אדם מת ונניח שהחיים שלו שונים רק במעט מאדם מת". טוב אין לי כבר אויר
וזה במילא לא מעניין כאן אף אחד
מה שטוב לך טוב לי (הצליח לך לפחות?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.