מניח שכלום...
מכוון שממילא איננו שם,בנוסף להכרה {עלפי מילותיך} שלא ממש טוב בשבילך.עוצמים עינים ונותנים לשעון לעשות את שלו...מה שדרך כלל קורה מתוכנן או גם לא...מבין שלא קל,להלחם בתחושות ורגשות שבאות מבפנים,יותר מזה לא יכול להועיל.מילים,פה בזמן והרגע,לא נראה לי יעזור...