גם זה מדהים -

ינוקא1

New member
גם זה מדהים -

שיחת טד עם מעצבת משחקי מחשב.

https://www.ted.com/talks/jane_mcgo...u_10_extra_years_of_life?language=he#t-342846

אני תמיד טוען כי משחק הוא המדיטציה הטובה והטבעית ביותר.
כשאני משחק טטריס , למשל (תסלחו לי שאני קצת מיושן
) אני שם לב פעמים רבות שאני מגיע בקלות למצב של "חוסר מחשבה".

כי כשם שההתרכזות בגוף ובתחושות מביאות למצב של חוסר מחשבה (לפחות חוסר מחשבה מילולית) , כך גם משחק או יצירת אומנות.

אני מאמין כי לכל דור יש שיטות משלו להתפתחות.

כיום , למשל , אינני מגדיר את עצמי כ"דתי" אלא כמאמין.
זאת מכיוון שהמצוות מלפני 3000 שנה אינן נראות לי רלוונטיות ברובן.
באותו אופן אני מאמין שגם מדיטציה צריכה לעבור התפתחות , ולא בהכרח שהמדיטציה בצורתה המסורתית היא השיטה היעילה ביותר להתפתחות כיום.

לדעתי הטכנולוגיה כיום מציבה בפנינו אפשרויות מדהימות להתפתחות רוחנית - אפשרויות שעדיין איננו מזהים אותן עם "התפתחות רוחנית" אך הן בהחלט כאלו.
למשל כל נושא ה"מציאות מדומה" , עוזר לנו להבין כי כל המציאות שלנו היא רק "אפשרות" , ובכך מרכך מאוד את האגו , ועוזר לנו לראות כמה אפשרויות מדהימות קיימות נוסף על אלו שאנחנו תופסים בחושים.
כנ"ל היצירה של רגשות ותחושות דרך משחקים וסרטים וכו' - כל אלו עוזרים לנו מאוד להיפתח.

מה דעתכם ?
 
גם כשאני משחקת במשחקים בפלאפון

בשבילי זה כמו מדיטציה, ואני מודעת לזה לגמרי. כשאני רוצה להירגע, אני משחקת בפלאפון. זה מנתק אותי לגמרי. והרבה פעמים אני גם מגיעה להבנות מבלי שתכננתי.

או יותר מדוייק - אני יודעת שאם אני אשחק עכשיו בפלאפון יש יותר סיכוי שאגיע להבנה בנושא X מאשר אם לא.

חחחח כמה הזוי. או ש - לא!
 

neophile

New member
אני לא יודע אם אפשר לקרוא למצב הזה מודעות

מה שכן זה מצב שבו הרשמים שאת מקבלת משתנים.
העיסוק באנשים אחרים אפילו אם הם רק עוברים על פני ברחוב יכול לקחת הרבה מהאנרגיה שלנו באופן שלרוב מכנים "לא מודע"
אם אנחנו מנתקים את עצמנו מהרשמים האלה על ידי משחק בסמארטפון זה בעצם מפנה הרבה מהאנרגיה הזאת שיוצאת החוצה על ידי העיסוק באנשים אחרים .

במובן הזה זה דומה למדיטציה שקטה שבה אנחנו מתנתקים מהעולם החיצוני אבל מה שמעניין זה שהעיסוק באנשים אחרים הרבה פעמים ממשיך ב"תת מודע" .
הרבה פעמים יעברו לנו בראש כל מני סיטואציות , לרוב אלו שבהם אנחנו מרוצים מעצמנו ...שזה בעצם ה"אגו" שטופח לעצמו על השכם ..

כל עוד אלו דמיונות חיוביים זה ניחא אבל דמיונות שמלווים בקונפליקטים לגבי איך שהיינו צריכים לפעול , איך לא התייחסנו אלינו בסדר וכו' גם שואבים את האנרגיה שלנו , מעין מצב כזה שאין לאן לברוח ...

לכן משחק שכזה יכול להיות מלווה באיזה שהוא "עיכול" של דברים שקרו לנו , עיכול שקורה מעצמו אם רק אנחנו מגיעים למצב שבו האנרגיה הרלוונטית לא בורחת לנו לכל מני כיוונים , נשארת ממוקדת .

אבל מעבר לתהליכים האלה שקורים מעצמם אם לא מפריעים להם , ישנם תהליכים שלא קורים מעצמם וגם אם קורים מעצמם למעשה - עדיין דרושים להם תנאים שלא מצויים בחיים הרגילים .

נשאלת השאלה - איך אנחנו מעמיקים את הנוכחות שלנו ?
 
כשכתבתי "מודעת"

התכוונתי שאני מודעת לתהליך שקורה. לא התכוונתי שאני במצב מודע 100% בזמן המשחק. להיפך, אני עוזבת את המודע. כשאני משחקת אני מנותקת. בערך כמו ילד עם בעית קשב וריכוז שלא עונה לך כשאתה קורא לו, כי הוא לא שומע אותך בפעמים הראשונות שתקרא לו, הוא מנותק (רק שלי אין את הלקות, אז אני כן אשמע אותך קורא לי, אבל אולי אתעצבן/אתבאס למאית השנייה ברגע הראשון שהוצאת אותי מהzone).

מה שהתכוונתי הוא לא להתרכז דווקא באירועים שהיו, אלא דווקא להתרכז אך ורק במשחק. אפילו לשחק הרבה זמן. שהפוקוס יהיה על המשחק בלבד. ההבנות כבר מגיעות מעצמן. האם אתה מבין איך בכך אתה מעצים את הנוכחות שלך?
 
כן ולא

זה יכול לעזור להתפתחות אבל לדעתי לא משתמשים בזה בצורה נכונה
רב משחקי המחשב נוטפים מאלימות ולא נראה לי שילד שישחק בהם ילמד משהו מועיל
חוץ אולי מאיך להרוג אנשים.
 
צריך גם שאנשים לא יברחו למציאות המדומה

יש אנשים שמטפלים בהם פסיכולוגים כי הם התמכרו למשחקי מחשב
וזנחו את חייהם ומשפחותיהם מי שיש לו בעיות רגשיות בקלות יכול
להעדיף מציאות דמה על פני אחת אמיתית וכואבת.
זו אפשרות אבל לדעתי האישית זה בנוסף ולא במקום מי שישתמש בזה במקום
לא יפיק מזה את התועלת עליה אתה מדבר
 
למעלה