גם אצלנו

נורית196

New member
גם אצלנו

ישנה פתיחה וסגירה של הדלתות וזה כבר המון זמן כשאנחנו סוגרים את הדלתות אז הוא עולה על כסא ומכבה ומדליק את האורות
 

yuliyuli1

New member
בדיוק כמו שאחי היה עושה

היה פותח וסוגר את הדלתות בבית באובססיביות (אפשא להתחרפן משלמוע את זה), וגם היה מכבה את האורות ואת הטלביזיה בשעות הערב (משפחה שלמה היתה צריכה לשבת בחושך).
 

ענתנוי

New member
לפעמים זו תקשורת

זו דרך, בעיקר אצל ילדים שמתקשים בדיבור, לבטא משהו מאד עמוק ומשמעותי שמפריע להם במערכת היחסים בבית.

במיוחד כשמדובר גם בהדלקה וכיבוי של אורות - זה מבטא קיטועים בזרימת התקשורת/קירבה/אמפתיה שמאד מטרידים אותו.
 

yuliyuli1

New member
אין לימושג אם זה רלבנטי לאחי

שהוא בתפקוד גבוה ולא היתה לו בעיה שפתית.
 

dina199

New member
יכולת לדבר לא מבטיחה שאין בעיה שפתית.

-הכוונה תקשורת באמצעות שפה (דיבור בהפקה קולית).
כשבן אדם לא מסוגל להסביר את עצמו לא חשוב כמה גבוה התפקוד שלו וכמה יפה הוא מדבר.
 

arana1

New member
גם היכולת להסביר את עצמך לא מבטיחה תקשורת

כי אנשים נורמטיבים לא מסוגלים להבין ולו את הדברים הכי בסיסיים גם אם תסביר להם שוב ושוב את הדברים הכי פשוטים והכי מובנים מאליהם
 

Ziggy Stardust7

New member
גם אצלי זה היה בא לידי ביטוי, כיום כבר פחות

היו תקופות שבהן הייתי פותח וסוגר את הדלת כמה פעמים כדי לוודא שהיא סגורה, או שהייתי פותח וסוגר את המנעול כדי לוודא שנעלתי אותה.
אני מזדהה גם עם מה שכתבת לגבי האורות:בעבר, לפני השינה, הייתי מדליק ומכבה מספר פעמים את האור כדי לוודא שהוא כבוי.
אלה סוגים של אובססיות שכיום כבר פחות מורגשות אצלי.
מה שכן, יש דרכים לטפל בזה, כמו בכל בעיה :)
אפשר ע"י טיפול פסיכולוגי למשל, או ע"י תרופות אם יש צורך בכך.
בן כמה הבן שלך?
 
למעלה