קשה למצוא את התשובה כי לא תמיד ברור מה השאלה
אה.. קוביחן יקר, זהו אחד המקומות הלא רבים בהם מקבלים חבר חדש בעירוב מוזר של עצב על כך שהגיע לכאן ביחד עם שמחה על כך שמצא את המקום. אין לי אלא לשלוח לך חיבוק של כוחות ואיחולים שתמצא בעצמך ובבתך את הכוחות הדרושים להמשך הדרך הלא קלה. אנו הגברים ממהרים להמיר את חיבוק התמיכה בטפיחה מהדהדת בכתף (בסגנון עדות הצ'פחה הפלמ"חניקית), אך אני מניח ומקווה בשבילך כי הספקת ללמוד את הכוחות האדירים הגלומים בחיבוק טוב וראוי מאותם אנשים/נשים גדולי נשמה שתבחר כראויים להעניק לך מנחה חברית זו. לו הייתה לי עשירית מהתבונה הראוייה, הייתי מסתפק בכך, לומד מתבונתה של רוזהלי היודעת להסתפק במשלוח חיבוק וירטואלי במקום הנכון ולא הייתי מכביר עוד ימלים ומצטרף למקהלת המייעצים אותה הזכרת, אך עוצמת ההזדהות וההליכה בנתיב המר בו אתה צועד, רק צעדים ספורים לפניך, מאלצת אותי לשלח כמה מילים של.. נו טוב... כמו עיצה, אך רק ברמז ולא יותר. לעניין ההלם והחלום – אין מה להוסיף. זוהי תחושה מלווה ומשתנה שיש בה את הטובות ואת המחירים שהיא נושאת עימה. נצל אותה בתבונה, אל תמנע ממנה ואל תשקע בה יתר על המידה (וכמובן שרק אתה יודע מהי המידה הנכונה עבורך). ולסיום – באשר לכל נותני העצות – מה לעשות ומה לא (שלא לדבר על אלו שעוד יגיעו ובפיהם עצות בנוגע למה להרגיש ומה לא להרגיש ומה לחשוב ומה לא לחשוב), רובם הגדול מתוך המון כוונות טובות (כתבה פעם ורד מוסינזון על הדרך לכוונות הטובות שרצופה בגיהנום). עם הזמן בודאי תגלה ותלמד ותבחר – למי להקשיב, ממי להתעלם בנימוס ובחיוך מזויף ואת מי לדחות, אפילו במחיר עלבונם. כעת עליך לזכור את שלושת יועצי האמת החשובים ביותר שלך, שלושת הקולות המשמעותיים ביותר שחשוב תמיד לזהותם גם כשבליל היועצים מחריש אותם לעתים – קולך שלך, קולה של בתך התינוקת היקרה מכל וקולה של אישתך שכבר בדברים שכתבת ידעת לשמוע ולהשמיע. היכולת להאזין להם ולאזן בין שלושתם – תיתן לך את הכוח לעמוד עם ומול כל הקולות האחרים ולטוות לך את מארג התמיכה הדרוש לכך. חלק גדול ממארג זה אני מקווה שתזכה למצוא, כפי שמצאתי אני בשלושת החודשים שחלפו מאז מותה של אישתי ואם ארבעת ילדינו, בין כתליה של אכסנייה נאה זו הרצופה באנשים טובים ונשים טובים שלהם היכולת האמיתית להבין את המקום בו אתה נמצא כעת. שבת שלום, כוח ומנוחה וגם רגעים של שמחה (כן יש/יהיו גם כאלו) דובי