גם אני
1. אני תמי, נשואה ל-ק' כבר 19 שנה... יש לי 3 ילדים, בן 16 בת 12 ובת 3, גרה בתל אביב מאז ומעולם. בעלי חיים: כרגע רק דגים קטנטנים באקווריום, היה לי כלב מדהים שחי איתנו 18 שנה אבל מאז שמת לא הכנסנו כלב אחר אם כי המחשבה על כך עוברת לי לא פעם בראש. איזה טיפוס אני? לא ממש יודעת להגדיר, אני מאד מאדד מאדדד אוהבת לצחוק, מנגד הרבה פעמים אני עצובה, ממש לא ספונטנית, חושבת שאני חברה טובה ובשביל אנשים שאני אוהבת אלך עד קצה העולם. 2. ארבעה אבדנים באמתחתי, כולם במהלך המסע אל הילד השלישי כשלפניהם עברתי 2 הריונות תקינים עם ילדים בריאים הראשון: בנובמבר 2001, שבוע 16, לעובר (זכר) היה מום לב חמור, נאמר לי שאם יצליח להיוולד חי יעבור מיום לידתו סדרת ניתוחים שלא בטוח שישרוד אותם ובכל מקרה ייאלץ להגיע להשתלת לב. לא אושר בוודאות אך כנראה היה גם היפוך איברים. האבדן השני: יולי 2002 שבוע 27, לעוברית היה מום מוחי חמור שהתגלה בשלב מאוחר מאד (נוצר כנראה בשלב מאוחר כי בבדיקות עד אז הכל היה תקין). אבדן שלישי: אוקטובר 2003, שבוע 11, הפסקת דופק. אבדן רביעי: מאי 2004, שבוע 17, עובר זכר תקין עפ"י כל הבדיקות (גם נתיחה למרות השבוע המוקדם יחסית), האבדן ארע עקב זיהום ברחם שגרם לפליטת העובר. הזיהום נגרם כתוצאה מבדיקת סיסי שליה שבוצעה בצורה רשלנית (דוקרתי 5פעמים!!!), האבדנים שינו בי את התמימות הבסיסית שהייתה בי, הבנתי שלא הכל מובן מאליו, הבנתי שילד שנולד חי ובריא הוא נס, האבדנים שינו את כל המעגל החברתי שלי, ניתקתי קשר כמעט עם כל חבריי מהעבר ויצרתי לי חברויות חדשות ואמיצות. בגלל ובזכות האבדנים נחשפתי לאינטרנט והפכתי למכורה די כבדה. 3. איזה אמא אני? אני חושבת שאני אמא טובה, משתדלת מאד להיות רגישה כלפי ילדיי, עוטפת אותם בהמון חום ואהבה ומקבלת בחזרה המון. השניים הגדולים כבר ממש גדולים והם כבר מתמללים את יחסיהם איתי, הם אומרים לי במפורש שאני אמא נפלאה וגורמים לי להמון נחת. באמהות שלי הייתי משנה את ה"אובר" רגישות שלי, לא נפגעת במקומם, לא בוכה במקומם, הייתי רוצה להיראות יותר חזקה בעיניהם. 4. מה מדליק אותך?
5. מה דוחה אותי? חרקים וזוחלים למיניהם, אנשים לא נקיים, ריחות חריפים (כולל בשמים שאני ממש לא סובלת). 6. קללה? הלוואי שלא אבל בהחלט מוצאת את עצמי אומרת שיט, כוסאוחתו כוסאמק.. ואעצור פה... 7. הצליל שאני אוהבת הוא... השקט בבית כשכולם הולכים לישון. 8. שונאת רעש, שונאת מוסיקה בווליום גבוה. 9. לא מסופקת ממה שאני עושה, אין לי מושג במה הייתי רוצה לעסוק. 10.בית חלומותי: פנטהאוז רחב ידיים בתל אביב... 11.סטיות? אם יתנו לי אשמח לישון כל יום עד הצהרים, אני נהנית לגלוש באינטרנט כשכולם הולכים לישון ושקט לי בבית, לא אחת ניתן למצוא אותי גולשת בשעות הקטנות של הלילה. פאדיחה גדולה? ניסיתי לצבוע את שיערי הבהיר לחום.. יצא ירוק.. פאדיחה מספיק גדולה? 12.אם גן עדן קיים, הייתי רוצה שיאמרו לי בכניסה, הנה אבא וסבתא שלך מחכים לך כאן, את יכולה לגשת ולתת להם את החיבוק שאת מתגעגעת אליו כל כך הרבה שנים. ורק שתדעי, כאן לאבא שלך כבר לא כואב כלום.
1. אני תמי, נשואה ל-ק' כבר 19 שנה... יש לי 3 ילדים, בן 16 בת 12 ובת 3, גרה בתל אביב מאז ומעולם. בעלי חיים: כרגע רק דגים קטנטנים באקווריום, היה לי כלב מדהים שחי איתנו 18 שנה אבל מאז שמת לא הכנסנו כלב אחר אם כי המחשבה על כך עוברת לי לא פעם בראש. איזה טיפוס אני? לא ממש יודעת להגדיר, אני מאד מאדד מאדדד אוהבת לצחוק, מנגד הרבה פעמים אני עצובה, ממש לא ספונטנית, חושבת שאני חברה טובה ובשביל אנשים שאני אוהבת אלך עד קצה העולם. 2. ארבעה אבדנים באמתחתי, כולם במהלך המסע אל הילד השלישי כשלפניהם עברתי 2 הריונות תקינים עם ילדים בריאים הראשון: בנובמבר 2001, שבוע 16, לעובר (זכר) היה מום לב חמור, נאמר לי שאם יצליח להיוולד חי יעבור מיום לידתו סדרת ניתוחים שלא בטוח שישרוד אותם ובכל מקרה ייאלץ להגיע להשתלת לב. לא אושר בוודאות אך כנראה היה גם היפוך איברים. האבדן השני: יולי 2002 שבוע 27, לעוברית היה מום מוחי חמור שהתגלה בשלב מאוחר מאד (נוצר כנראה בשלב מאוחר כי בבדיקות עד אז הכל היה תקין). אבדן שלישי: אוקטובר 2003, שבוע 11, הפסקת דופק. אבדן רביעי: מאי 2004, שבוע 17, עובר זכר תקין עפ"י כל הבדיקות (גם נתיחה למרות השבוע המוקדם יחסית), האבדן ארע עקב זיהום ברחם שגרם לפליטת העובר. הזיהום נגרם כתוצאה מבדיקת סיסי שליה שבוצעה בצורה רשלנית (דוקרתי 5פעמים!!!), האבדנים שינו בי את התמימות הבסיסית שהייתה בי, הבנתי שלא הכל מובן מאליו, הבנתי שילד שנולד חי ובריא הוא נס, האבדנים שינו את כל המעגל החברתי שלי, ניתקתי קשר כמעט עם כל חבריי מהעבר ויצרתי לי חברויות חדשות ואמיצות. בגלל ובזכות האבדנים נחשפתי לאינטרנט והפכתי למכורה די כבדה. 3. איזה אמא אני? אני חושבת שאני אמא טובה, משתדלת מאד להיות רגישה כלפי ילדיי, עוטפת אותם בהמון חום ואהבה ומקבלת בחזרה המון. השניים הגדולים כבר ממש גדולים והם כבר מתמללים את יחסיהם איתי, הם אומרים לי במפורש שאני אמא נפלאה וגורמים לי להמון נחת. באמהות שלי הייתי משנה את ה"אובר" רגישות שלי, לא נפגעת במקומם, לא בוכה במקומם, הייתי רוצה להיראות יותר חזקה בעיניהם. 4. מה מדליק אותך?
