גם אני לא כותב כאן.

גם אני לא כותב כאן.

בעיקר בגלל שאין לי זמן כאבא.
אבל, גם אם היה, ממש לא מקבל ולא מאמין בסוג התגובות, של ה"תמיכה" שניזונה מהתרבות העכשוית, מסוגי הטיפול המוצעים ומפורסמים בדרכים עקיפות. דרך שיום אחד תקרוס ביחד עם בעלי השררה, הכח והממון אשר משתמשים בה למטרתם.
מצער לראות את ההמון שממשיך לשעוט כעדר אחר ה"תקווה", שיום אחד גם הוא יזכה בתהילה, למרות שברור להמון שתהילה זו דומה לתחרות למי יש יותר גדול ולכן יגיע ראשון באוטו לרמזור.
אבל ההתפקחות בוא תבוא, בצער ובכאב לכל פרט יחיד ואח"כ לכלל החברה.
לא לתקווה כזו מכוון ההמנון שלנו.
 

arana1

New member
בדיוק

אבל ההתפכחות הזאת אינה רק כואבת,יש בה גם הרבה אושר ואהבה,ולכן זה כל כך מצער שממשיכים לדחוף פתרונות שמנציחים תחרותיות אלימה דווקא לאנשים שחורגים מהשורה בדיוק בגלל שהם נועדו לקיום הדדי יותר
 

randy1982

New member
ודווקא בגלל זה חבל שאתה לא כותב.

 
הזמן קצר והמלאכה מרובה, ילדים פרנסה בריאות

הפעם זה נראה מספיק חשוב כדי לחזק אותנו ההורים, לא את ה"אחרים".
נדמה לי שחז"ל אמרו : אל תשפוט אדם עד שתהיה במקומו
אז עם הורים אחרים אין לי דין ודברים.
אבל עם מה שנקרא ה"מערכת" אני נלחם ביום יום.
הרי כש"הם" מסתכלים בראי, חווים את ההפוך על בשרם הם מזועזעים.
המערכת והם זה כולנו, כל אחד ב-4 הקירות סביבו.
כל אחד בנושא הכואב שלו.
לכן תבוא ההתפכחות. עוד קצת זמן והיא תגיע.
 
למעלה