אמרת, אבל איך זה מוכיח שצדקת?
זה עתה רק הוכחתי שאני אכן לא תרבותית! בפרט לשאלה ששאלתי זה עתה, לא נעים לי להודות (אז אני אגיד בלחישה: שמעתי את המושג פואה גרה, אבל אין לי מושג מה זה אומר). כתבתי בעבר כמה וכמה פעמים, עוד לפני הפעם ההיא שבה "אמרת לי", אז זה לא שזו היתה חריגה רצינית. אבל יש הבדל בין לבקר לפעמים, מאשר להיות "שייכת לפורום". יצא לי גם בעבר להעיף פה מבט בדיונים מדי פעם (לרוב לא היה לי מה להגיד... ועד שאני כבר אומרת, אנשים מתקנים אותי ומעמידים אותי על טעותי, או שאני שואלת שאלות שמעידות על בורותי... עינייך הרואות). אני לא חובבת שירה, אני לא קוראת ספרות יפה (בשנים האחרונות לא קראתי הרבה ספרים, ומה שקראתי היה ב-98% מהמקרים מד"ב/פנטסיה), אני לא מתמצאת בתנ"ך ושאר ספרי הדת (בעברית או ארמית...) ואפילו הלשון שלי לא עד כדי כך טובה, מסתבר... אז אני מתגברת על רגשי הנחיתות ובאה מדי פעם, אבל רוב הזמן מרגישה דיי "אאוט" - חצי מהדיונים לא מעניינים אותי, את החצי השני אני לא בהכרח מבינה, ובאופן כללי, אלא אם מדובר בטושים או לורדים, אני לא מרגישה שאני תורמת משהו מיוחד לפורום.
